האתגר של הממשלה שתקום: התנעת מנועי הצמיחה של המשק

ממשלה יציבה שתכהן לפרק זמן ארוך תאפשר ודאות כלכלית ותקציבית הנחוצים כל-כך למשק הישראלי

נציב בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: תמר מצפי
נציב בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: תמר מצפי

הכותב הוא מנהל דסק ניירות ערך ישראליים בנק מרכנתיל

מדינת ישראל נמצאת ערב הבחירות לכנסת, ובדימוי למכשיר הסלולרי שכל אחד מאיתנו מחזיק באמתחתו, הסוללה מתרוקנת ונכנסת להטענה ביום הבחירות. ככל שהכרעת הבוחר הישראלי תהיה ברורה יותר, ותקום ממשלה יציבה לפרק זמן ארוך - כך זמן הסוללה יתארך, ותתאפשר ודאות כלכלית ותקציבית הנחוצים כל־כך למשק הישראלי.

ניהול מדיניות פיסקלית (באחריות הממשלה) אחראית ומאוזנת, יחד עם ניהול מדיניות מוניטרית (כשנגיד בנק ישראל אמיר ירון זוכה לאחרונה לאות הוקרה כאחד הנגידים המצטיינים בעולם מהמגזין GLOBAL FINANCE), יכולים להוביל את המשק הישראלי להמשך שגשוג וטיפול הולם באתגרים הרבים כל־כך שעל הפרק.

צמיחה מרשימה

בתחזית המאקרו־כלכלית של חטיבת המחקר של בנק ישראל מתחילת החודש צוין כי התוצר המקומי צפוי לצמוח בשיעור מרשים של 6% בשנת 2022 ובשיעור של כ־3% בשנה הבאה. זאת, לעומת תחזיות לצמיחה של המשקים המפותחים המצביעים על ממוצע צמיחה של 2.4% בשנת 2022 וב־0.4% בלבד בשנת 2023.

שיעור האינפלציה הצפוי בשנת 2022 הוא 4.6%, וב־2023 הוא צפוי לעמוד על 2.5%. תחזיות האינפלציה במשקים המפותחים מצביעות על שיעור של 8.3% ועל 2.9% בשנים 2022 ו־2023, בהתאמה.

עוד מציינים בחטיבת המחקר של בנק ישראל כי הגירעון בשנת 2022 צפוי להיות 0.3% תוצר בלבד, וזאת בשל תקבולי מסים גבוהים והוצאות ממשלה נמוכות מהצפוי. נתון זה, יחד עם תחזיות הצמיחה ונתוני האינפלציה שהובאו לעיל, מחדדים את העוצמה של הכלכלה המקומית ביחס למדינות המפותחות בעולם. הקטנת יחס החוב־תוצר במשק הישראלי בשנים האחרונות, בניגוד מוחלט למרבית מדינות העולם, משקף אף הוא את האיתנות הפיננסית של ישראל.

בפרסום האחרון של קרן המטבע הבינלאומית נקבע שיא חסר תקדים של המשק הישראלי, כשהתמ"ג לנפש חצה את רף 50,000 דולר לנפש (נומינלי) ומיקם את הכלכלה הישראלית במקום ה־17 הסופר־מכובד בעולם, כשהוא עוקף מעצמות עולמיות כמו צרפת, יפן וגרמניה.

יוקר המחיה מכה בכולנו

ניתן, בנוסף, לייחס את הזינוק בכלכלה הישראלית לעצמאות האנרגטית עם גילוי ופיתוח מצבורי הגז בים התיכון, כמו גם הסכמי השלום עם מדינות המפרץ ומרוקו ועיבוי הקשרים הכלכליים בין המדינות. תקופת הקורונה האיצה את חדירת הטכנולוגיה המתקדמת בעולם והאדירה את הבמה בה לישראל יתרון ממשי עם תעשיית הייטק ענפה המהווה עמוד שידרה של המשק המקומי והקטר המוביל של הכלכלה הישראלית.

למרות כל זאת, עדיין יש לא מעט אתגרים למשק הישראלי. בראשם ניתן לציין את יוקר המחיה שמכה ללא רחם כמעט בכל בית ישראלי. אתגר משמעותי נוסף הוא עליית המחירים בשוק הדיור, המרחיק אלפים רבים של זוגות מחלום רכישת דירה, כשהריבית עולה, וההון העצמי מצטמצם עקב ירידות בשוק ההון.

הירידות החדות בשוקי ההון בעולם ובנאסד"ק בפרט עלולים לפגום ביצוא הישראלי מוטה הטכנולוגיה ובגיוס הכספים לחברות ההזנק המקומיות. פיזור ההשקעות בצורה מיטבית בתקציב המדינה עשוי לרתום את הקרונות לקטר ההייטק הישראלי ולהזניק לקדמת הבמה סקטורים נוספים כדי שיהוו ראש חיץ לכלכלה המקומית.