מרוץ לאישור תוכניות בחברה הערבית מחשש לעצירת פרויקטים אחרי הבחירות

מתוך 25 מיליארד שקל שהובטחו למנסור עבאס במסגרת תוכנית החומש, מימשה הממשלה כמעט 20% - בין היתר בזכות בליץ לאישור פרויקטים • לאן באמת הופנה הכסף, ולמה גם ממשלת ימין, אם תקום, תהיה מחויבת לממן את התוכנית במהלך 2023

מתוך 25 מיליארד שקל שהובטחו למנסור עבאס במסגרת תוכנית החומש, מומשו כמעט 20% / צילום: רפי קוץ
מתוך 25 מיליארד שקל שהובטחו למנסור עבאס במסגרת תוכנית החומש, מומשו כמעט 20% / צילום: רפי קוץ

הביקורת החריפה מצד הימין שהתמקדה בעת הקמת הממשלה הנוכחית על תוכנית החומש לתמיכה בחברה הערבית - נשמעת כעת ביתר שאת, בכל יום שמתקרב רגע ההליכה לקלפי. החשש הוא שהתוכנית תאפשר העברת כספי מדינה לעמותות, בהן כאלה הקשורות לארגוני טרור.

המסד העובדתי מאחורי הטענות הללו קלוש במיוחד. האם מדובר רק בתעמולת בחירות ותו לא? ומה יקרה אחרי הבחירות אם בנימין נתניהו יצליח להקים ממשלה? בוועידת ישראל לעסקים הפנה גלובס שאלה ישירה לנתניהו בעניין זה, לגבי מחויבותו לתוכנית החומש. תשובתו של נתניהו הייתה: "נכין תוכנית משלנו". כלומר, לפי נתניהו יחולו שינויים בתוכנית הנוכחית, ובוודאי עיכוב בהעברת כספים - לאור העובדה שהכנת תוכנית אורכת חודשים רבים. 

מנסור עבאס: "טיבי וביבי עובדים ביחד, אבל מתחת לשולחן כל השנים. די עם המשחקים" | ועידת ישראל לעסקים
מגורם זניח לשובר שוויון של ממש: החברה הערבית במוקד מערכת הבחירות 
הפשיעה בחברה הערבית: האם בהכרח קיים קשר למצוקה כלכלית, ומה אפשר ללמוד מהחברה החרדית? | דעה

סוגיית תקציב 2023: הכסף ימשיך לזרום

התוכנית לחיזוק כלכלי וחברתי של החברה הערבית תוקצבה ב־25 מיליארד שקל עם הקמת ממשלת בנט־לפיד. עם קריסת הקואליציה החל מרוץ ליישום התוכנית בטרם תיכון ממשלה חדשה. הסיבה לכך היא תקציב השנה הבאה, שלא ברור מתי ייקבע, אם בכלל.

מאחר שבסבירות גבוהה ש־2023 תתחיל עם תקציב המשכי 1/12 המבוסס על תקציב 2022, יש למלא מבחינת ממשלת לפיד את התקציב הנוכחי בתוכן יישומי ולהתחיל כמה שיותר פרויקטים כדי ליצור המשכיות. המשמעות: במקרה שנתניהו ירכיב ממשלה, הוא יהיה "מסונדל" ומחויב לתוכנית החומש.

נתניהו הפוליטי או נתניהו הכלכלי

העמדה הזו של נתניהו ("נכין תוכנית חדשה") סותרת במידת מה את מדיניותו בעבר. הוא סבר אז כי קידומה של החברה הערבית חשוב במיוחד לישראל כולה, למדדים הכלכליים והחברתיים של המדינה ואמור לשמש מנוע צמיחה חשוב לכלכלת ישראל. לכן, ממשלת נתניהו מ־2015 הייתה זו שקידמה את תוכנית 922 המפורסמת שהביאה תוצאות יפות לחברה הערבית, ביניהן הגידול המרשים בסטודנטים ערבים באוניברסיטאות ובמכללות.

אחד מראשי הערים הערביות הבולטים אומר לגלובס, כי הלגיטימציה שהעניק נתניהו לחברה הערבית ככלל בתוכנית 922, ולרע"ם ומנסור עבאס במגעים עימו, הם אלה שהביאו לתוכנית החדשה. "אני בטוח שנתניהו היה ממשיך את התוכנית לתמיכה בחברה הערבית אם היה ראש ממשלה. אם הוא ימשיך אותה כעת זה יעזור לשילוב אזרחים ערבים בחברה הישראלית, עוד יותר מהממשלה היוצאת. אבל אם לא - זה יחזיר אותנו אחורה בהרבה מובנים".

מה יעשה נתניהו אם יבחר? בוועידת ישראל לעסקים נשאל נתניהו אם יהיה נתניהו הכלכלי או נתניהו הפוליטי. התשובה לשאלה הזו תענה על כיוונה של תוכנית החומש. נתניהו כלכלי, ימשיך לקדם את התוכנית, אולי בשינויים קלים. נתניהו פוליטי, שעתיד להילחץ על ידי שותפיו מימין, עשוי לעכב את התוכנית ולהכניס בה שינויים ממשיים.

היקף התקציב שעד כה אושר סופית - כלומר הועבר למשרדים, הוצא להרשאה ופורסם בקולות קוראים - מגיע לכ־4 מיליארד שקל. מדובר בכמעט 20% מהסכום הכולל של התוכנית, שיעור גבוה בהרבה מהסכום שמאפיין שנה ראשונה של תוכניות חומש ממשלתיות. כאמור, דבר שנעשה במכוון על ידי ממשלת לפיד ונועד לאפשר המשכיות של התוכנית לפחות למחצית הראשונה של 2023.

 
  

לאן יצאו הכספים? סכומי ההרשאות שאושרו או יאושרו בשבועות הקרובים ושהועברו לבקשת גלובס על ידי המשרד לשוויון חברתי, מראים כי סעיף התחבורה בחברה העברית זכה ל־1.15 מיליארד שקל, 400 מיליון שקל הוקצו לחינוך, 540 מיליון לרשויות המקומיות, ועוד (פירוט מלא - בתרשים המצורף).

בשיחה עם גלובס אומר מאיר בינג, מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי, כי "תוכנית 922 של נתניהו הייתה תוכנית מצוינת, אך היו בה חוסרים". הוא אומר כי התוכנית הנוכחית הוכנה מראשיתה בתיאום ושיתוף הרשויות הערביות, והשיתוף הזה ממשיך גם ליישום התוכנית באמצעות ועדה מתמדת מפקחת שבה יושבים נציגי ועד ראשי הרשויות.

על הברקס: משרד הפנים של איילת שקד

עם זאת, בינג אמר כי לא כל משרדי הממשלה נרתמו. ראשי הרשויות הערביות מפנים אצבע בעיקר אל משרד הפנים - שבו ישבה השרה איילת שקד. בהקשר למכרזים, הטענה של ראשי הרשויות הערביות היא כי מדובר באפליה כלפי הרשויות הערביות שכן לטענתם "מכרזים מכורים וכאלה שארגוני פשע קשורים אליהם יש גם ברשויות יהודיות וגם ברשויות דרוזיות". האחרונות סובלות גם הן ממעורבות עמוקה של ארגוני פשע, אך לטענת המבקרים, שם הכספים זורמים והפיקוח על המכרזים לא מוקפד.

טענה שנייה היא לגבי יישום התוכנית. עלאא ר'נטוס, היועץ הכלכלי של ועד ראשי הרשויות, אומר בשיחה עם גלובס כי העילה של זליגת הכספים לארגוני הפשע שימשה את המשרד הפנים לעכב כספים, ולדרוש דרישות לא סבירות. "הוצאנו החוצה מהרשויות את מכרזי התחבורה הגדולים, את תכנון והקמת השכונות החדשות ואת הקמת מבני הציבור, אבל בכל היתר אנחנו יודעים לטפל ובכל זאת משרד הפנים לוקח את זה רחוק", אומר ר'נטוס.

מנכ"ל משרד הפנים יאיר הירש דוחה את הטענות ואומר כי משרדו הוא ראש החץ של תוכנית החומש, ומיישם אותה בקצב מהיר. לדבריו, אין כל הבדל בין הרשויות הערביות לאלה הדרוזיות או האחרות, וכי ההתנהלות היא לפי המידע המודיעיני המגיע מהמשטרה, וגם על הרשויות הדרוזיות הפיקוח הדוק. "יש לנו מחויבות להצליח ולקדם את התוכנית, ואנחנו מקדמים אותה בקצב מהיר". יש לציין כי משרד הפנים העביר בשנה האחרונה לרשויות הערביות 340 מיליון שקל, כמענקים שנועדו לפצות על העיוות, במסגרת הדרישות המיידיות של רע"ם.

על סוגיית ההמשכיות לממשלה הבאה אומר בינג כי "צריך לזכור כי מדובר באזרחי ישראל הזכאים למתן שירותים באופן שווה מהמדינה. אני מעריך שלא יהיה שינוי מהותי".

קיפאון פוליטי יעכב ויעצור את התוכנית

חסאן טואפרה, האחראי הישיר ליישום תוכנית החומש, אומר כי תוכנית החומש הביאה לתיקון פערים כמו יישום פריסת הסיבים האופטיים לישובים הערבים. בעקבות ההחלטה כמעט 90% מהישובים הערבים כבר מתוכננים לפריסת הסיבים.

טואפרה מודע לכך שאם תהיה סיטואציה של קיפאון פוליטי, זה עשוי לעכב ואולי לעצור את התוכנית - אבל הוא מפרט איך בכל זאת התוכנית תוכל להמשיך לנוע גם במקרה של ממשלת ימין: "רוב ההתקשרויות שיצרנו בשנה הנוכחית לא נגמרות בסוף 2022, אלא לכל הפחות עד אמצע סוף 2023. אנחנו עובדים על כך שברוב ההתחייבויות לא יהיה צורך באישור מחדש ויוכלו להשתמש בעודפים מ־2022. כל ממשלה סוברנית לעשות שינויים, אני מאמין שהמטרה בסוף היא לראות את הפירות של ההשקעה ברמה הכלכלית על כל המדינה".