המיליארדר שרוצה להשתלט על רשת שופרסל חושף את התוכניות

הוא ידוע כמשקיע שעושה רווח מהיר על חברות ואז יוצא, אומרים עליו שהוא לא אוהב סיכונים וגם לא שותפים, ועד עכשיו קמעונאות הייתה מחוץ לתחום מבחינתו • אהרון פרנקל הצליח להרים לא מעט גבות בשוק כשהחל לנהל מגעים לרכישת שופרסל לאחרונה • הוא מצדו אומר: "שופרסל היא מספר אחת בארץ בקמעונאות מזון, ואני אוהב ללכת עם מספר אחת בכל תחום"

מה באמת מחפש המשקיע ממונקו בשופרסל? / צילום: יח''צ
מה באמת מחפש המשקיע ממונקו בשופרסל? / צילום: יח''צ

אמ;לק

השנה האחרונה לא הייתה מדהימה עבור שופרסל. מנייתה ירדה ב־30%, ההנהלה שלה ידעה תהפוכות, בין השאר כשבדירקטוריון דחקו את המנכ"ל אברכהן החוצה ואז מינו אותו ליו"ר, והיא נאלצת להתמודד בשוק מאתגר, במיוחד על רקע הכניסה של קארפור הצרפתית. עכשיו איש העסקים אהרון פרנקל, שעד כה השקעות בענף הקמעונאות לא היו בפורטפוליו שלו, רוצה להפוך לבעל המניות הגדול ביותר בה. אלא שבשוק הוא ידוע כמי שנוהג לעשות רווח מהיר בחברות - ולצאת. המוסדיים דווקא ממש בעד.

בשבת בערב נחת בישראל מטוסו הפרטי של איש העסקים אהרון פרנקל. הנהג שלו כבר המתין לו בטרמינל הטיסות הפרטיות בנתב"ג, ומשם הם נסעו היישר לדירתו ברחוב הירקון בתל אביב, ממש מול מלון הילטון. למעשה, קצת מטעה לקרוא לה דירה, שכן היא מתפרסת על כל קומות בבניין, שהוא שבבעלותו. בתוכה קשה שלא להתעכב על אוסף האמנות המרשים שלו לצד צילומים עם שועי עולם: ברק אובמה וג'ורג' בוש, אריאל שרון ז"ל, שמעון פרס ז"ל ועוד. פרנקל, שמתגורר יותר מ־20 שנה במונקו, ואינו תושב ישראל, מגיע לכאן במצטבר רק כחודשיים בשנה. 

● נדל"ן, מל"טים ועכשיו גם לוויינים: מסע הרכישות של פרנקל הגיע לחלל 
המאבק מסתיים בעסקה: פרנקל ימכור לנכסים ובניין את החזקתו בגב-ים ברווח של 1.25 מיליארד שקל 

אלא שבשנים האחרונות היו לו סיבות טובות במיוחד להגיע, שכן נדמה שיש לו הרבה יותר מה לחפש פה: "שילוב של לעשות עסקים במקום הולדתי עם הזדמנויות שנקרו על דרכי", הוא מספר לגלובס.

הפעם הוא כאן כדי לממש את המטרה הבאה: רכישת השליטה בענקית הקמעונאות שופרסל, "וגם כדי להצביע בבחירות", הוא מוסיף. כרגע מדובר על רכישה של כ־20% במצטבר, עניין של יותר ממיליארד שקל, אבל פרנקל ממהר להדגיש שזה בשלב של דיבורים בלבד. "שופרסל עלתה כמה פעמים בשנים האחרונות כהצעה עסקית, קיבלתי כמה טלפונים בעניין, זה הגיע מכל מיני כיוונים: חברות השקעה, חברות ייזום, בעלי מניות".

אלא שההתעניינות של פרנקל בשופרסל הצליחה להרים כמה גבות בשוק, שכן הוא ידוע בעיקר כמי שנכנס לחברה כזו או אחרת, לטווח קצר. כך קרה למשל בגב־ים ובאירונאוטיקס, שמהן יצא ברווחים גדולים ועוד נגיע אליהן. פרנקל מצדו מתקומם נגד התיוג שלו כמשקיע שמגיע לעשות רווח מהיר: "יש לי נכסים שאני יושב עליהם 30-20 שנה".

אם זה יהיה סיבוב קצר או לא, בכל מקרה, שופרסל זה סיפור אחר. בשונה מהשקעותיו הישראליות בשנים האחרונות - 2.5% מבנק לאומי, 11% ממאגר תמר וחלל תקשורת (שבה יש לו אופציה שלא מומשה נכון לעכשיו) - שופרסל, לא רק שהיא חברה תפעולית, היא גם מציבה אותו בפרונט ובממשק יומיומי עם הצרכן הישראלי. ואי אפשר שלא לשאול מה לפרנקל ולזה. "זה בדיוק מה שאנחנו רוצים להבין ממנו", אומר גורם באחד הגופים המוסדיים המחזיקים בשופרסל, "מה הוא מחפש בשופרסל".

מנגד, במצבה הנוכחי של החברה, שמנייתה ירדה בכ־30% מתחילת השנה וגם מצויה בשוק תחרותי מאתגר, אף אחד כנראה לא יפסול קנדידט כזה או אחר לרכישת השליטה בה רק מפני שלא ברור בדיוק מה הוא מחפש שם. למעשה, משוועים שם למישהו שיעשה סדר.

בשנה האחרונה לבדה הספיק הדירקטוריון בשופרסל לעשות כמה פליק־פלאקים מרשימים: לתמוך ביו"ר יקי ודמני ולאפשר לו לדחוק החוצה את המנכ"ל איציק אברכהן; לתמוך באותו ודמני במינוי המנכ"ל שהוא רצה עופר בלוך; חודשיים לאחר מכן להראות לוודמני את הדרך החוצה ולהחזיר את אברכהן, הפעם כיו"ר; ואז לדחוק את בלוך אחרי חודשיים בלבד ולמנות מנכ"ל שאברכהן חפץ ביקרו. אחרי רצף כזה של החלטות הפכפכות לא קשה להבין למה המוסדיים יקבלו בידיים פתוחות כמעט כל בעל שליטה, שכן המודל החדשני (לפחות בישראל) של חברה ללא גרעין שליטה עבד עד כה פחות טוב בשופרסל.

איציק אברכהן, המנכ''ל הפורש / צילום: סיון פרג'
 איציק אברכהן, המנכ''ל הפורש / צילום: סיון פרג'

"ראינו שהחברה לא מתפקדת כמו שצריך ללא בעל שליטה", אומר גורם בקרב המוסדיים. "יכול להיות שהשוק הישראלי עוד לא מוכן למתכונת הזאת. מה שברור, ככה זה לא יכול להימשך. נכון שהמוסדיים תמכו באברכהן, אבל זה היה יותר בבחינת הרע במיעוטו. אמרנו: יש פה מישהו שמכיר את החברה, עדיף לקחת אותו. אבל אנחנו רואים שלמרות זאת העניינים לא עובדים שם כמו שצריך, ונראה לנו שאם יהיה בעל שליטה 'הנדס און' שיאזן את העניינים, זה יהיה טוב לחברה".

האם פרנקל הוא זה שיצעיד את שופרסל במסלול המתאגר? "אני חושב שזו חברה שהיא מספר אחת בארץ בנושא של שיווק קמעונאי של מזון ומוצרים אחרים", הוא אומר, "ואני אוהב ללכת עם מספר אחת בכל תחום. זו חברה שיש לה פוטנציאל התרחבות והתייעלות".

"אני אוהב חברות עם היסטוריה"

פרנקל (65) נולד וגדל בבני ברק, במשפחה דתית, הצעיר מבין שלושה אחים. בבגרותו למד בישיבת פוניבז'. את דרכו העסקית החל כבר בתחילת שנות ה־20 שלו: ראשיתה בהשקעה בתעשיות של קיבוצים ומושבים, ובהמשך במזרח אירופה.

בסוף שנות השמונים התבקש בידי הסוכנות היהודית לסייע בהבאת יהודים לארץ. כך, במשך כמה שנים, סייע בעלייתם "באמצעים שונים", לדבריו. זה היה הפרומו לעסקי התעופה שלו, שצמחו מאוד בתחילת שנות התשעים. הוא היה סוכן של חברות גדולות, בין השאר של בואינג.

פרנקל גם שימש כיו"ר ועידת הנשיא, וכיום הוא סגן נשיא הקונגרס היהודי העולמי ויו"ר הקונגרס האירופי־אסייאתי. הוא נחשב לפילנתרופ גדול, ולדבריו כ־40% מזמנו מוקדש לפילנתרופיה.

לאורך השנים רקם פרנקל קשרים אמיצים עם ראשי מדינות, ופה בישראל היה לו קשר אמיץ עם פרס, שאף נכח בחתונתו לפני יותר מ־20 שנה. את אשתו, שהייתה סגנית שרת הכלכלה של קרואטיה, הכיר בעת שנלוותה למשלחת של נשיא קרואטיה כאן. מי שהכיר ביניהם הוא מיכאל שטראוס המנוח, שהיה ידיד קרוב. "המשלחת ביקרה במפעלים של שטראוס", מספר פרנקל בחיוך, "ומיקי אמר לי: שמע, יש מישהי שאתה חייב להכיר". בהמשך הגיעה המשלחת לארוחה במשכן הנשיא, ושמעון חפץ, שהיה מזכיר הנשיא וגם ידיד קרוב, הזמינו אותו. כך הכירו השניים ורקמו זוגיות - שהולידה חתונה וחמישה ילדים.

אנשים שמכירים אותו מעידים שהוא סוליסט באופיו, חרד מאוד לפרטיותו, one man show, ויש לו גינונים של "אוליגרך", כפי שמגדירים מכריו: מלבד מטוס פרטי הוא תמיד לבוש בחליפה, ועל חולצותיו רקומים ראשי התיבות של שמו. בחורף יראו אותו עם מעילי פרווה.

הוא עובד 20 שעות ביממה, ידוע כאיש של מספרים, ש"הכול אצלו אקסלים". מקורביו מספרים שהוא לא קל, יש שיאמרו שתלטן. "הוא איש עסקים קשוח, אוהב שליטה, הוא לא אדם של שותפים. הוא לא מאלה שאוהבים סיכון. הוא שמרן, דייקן, בקי בפרטים, יש לו ראייה ארוכת טווח, והוא שאפתן ואמביציוזי לעמדו ביעדים". הוא ידוע כאיש עסקים פיקח וממולח, שיודע לזהות נישות שבהן ישיג מינוף.

כך למשל, לפני כארבע שנים, בעקבות קריסתה של מניית חברת המל"טים אירונאוטיקס, על רקע הרעה מתמשכת בתוצאותיה העסקיות, וכן בעקבות פרשה ביטחונית שהסתבכה בה, שגררה סנקציות מצד משרד הביטחון נגדה - הפך פרנקל לבעל עניין בחברה והגיע בזמן קצר לאחזקה של יותר מ־30% ממניותיה בהשקעה של כ־175 מיליון שקל. כמה חודשים לאחר מכן נמכרה אירונאוטיקס לרפאל ולאביחי סטולרו תמורת 850 מיליון שקל - כפול מהשווי שבו נכנס פרנקל לחברה, וכך רשם רווח של כ־95 מיליון שקל על השקעתו.

כמו כן, באוגוסט לפני שנתיים הוא נכנס להשקעה בגב־ים, הנחשבת לאחת מחברות הנדל"ן המניב המובילות בישראל. פרנקל החל לאסוף מניות גב־ים במהלך המחצית הראשונה של 2020, לאחר קריסת הבורסות בארץ ובעולם בתגובה להתפרצות הקורונה ומדיניות הסגרים שננקטה בעקבותיה. לאחר שרכש 10%, הגדיל את השקעתו בהתמדה בעסקאות דרך הבורסה ומחוצה לה, מול גופים מוסדיים וחברות עסקיות, ורכש עוד כ־25% במטרה להפוך לבעל השליטה.

בתקופה שבה הגדיל את השקעתו חל שינוי במעמדה של החברה. גב־ים נשלטה אז בידי נכסים ובניין, חברה-בת של דיסקונט השקעות. בספטמבר 2020 הורה בית המשפט על פירוקה של אי.די.בי, והשליטה בדסק"ש עברה לידי מגה אור, שבשליטת צחי נחמיאס, שצירף אליו את קבוצת אלקו ואת רמי לוי. נחמיאס, כיו"ר דסק"ש ונכסים ובניין, הוביל מהלך שבמסגרתו רכשה נכסים ובניין עוד כ־14.6% ממניות גב־ים בהשקעה של כ־950 מיליון שקל במטרה למנוע את השתלטותו של פרנקל על החברה, ומכאן ואילך התפתח מאבק שליטה. באפריל האחרון אמר פרנקל בראיון לכלכליסט כי היה מוכן לרכוש את המניות של נחמיאס וקבוצתו, אלא שקיבל מהם הצעה טובה, ולכן ויתר על כך, ומכר להם את השליטה תמורת 3.1 מיליארד שקל, המשקפים רווח של כ־1.5 מיליארד שקל - 100% על ההשקעה. "כל הזמן טענתי שאני מוכן לקנות את חלקם, אבל קיבלתי הצעה שקשה לסרב לה. המחשבה הייתה לטווח ארוך", הוא אומר לגלובס.

בשני המקרים, גם באירונאוטיקס וגם בגב־ים, מתעקש פרנקל כי הוא לא תכנן שכך יהיה. הוא מבחינתו, בשתי ההזדמנויות, תכנן להישאר לטווח ארוך, אך הנסיבות יצרו מציאות אחרת. "אני משקיע מעמיק לטווח ארוך. בגב־ים לקחתי מימון לעשר שנים עם קנסות יציאה גדולים ולא התכוונתי לצאת. אני מתגעגע לגב־ים, היא חברה מעולה. אחרי שאני נכנסתי, דסק"ש נמכרה, ולבעלים החדשים היה תיאבון גדול מאוד גם לנהל וגם לשלוט, ושני נהגים לקטר זה קשה. צריך שיהיה רוכב אחד עם שני סוסים ולא סוס אחד עם שני רוכבים. כך יצאו הדברים.

"אותו הדבר באירונאוטיקס: הציעו לי לרכוש אותה הרבה שנים קודם לכן. אני טענתי שהחברה שווה כ־100 מיליון דולר בלבד, ובאמת כשהתחלתי לרכוש את מניותיה זה היה השווי שלה. רציתי לשלוט בה, והגעתי לרמה מסוימת ואז רפאל (וסטולרו - ה"מ) הציע לי מחיר ולהישאר באחזקה קטנה. לא היה לי עניין בזה. אבל אני לא משקיע לטווח קצר".

כך או כך, הרווח מעסקת גב־ים שימש אותו בין היתר לרכישת 2.5% ממניות בנק לאומי תמורת 930 מיליון שקל בהנפקת זכויות. "אני אוהב חברות עם היסטוריה, שהסולתה והשמנה של המדינה קשורים אליהן".

פרנקל. ''הנהלה צריכה מישהו שיכול לדחוף את החברה לדברים גדולים'' / צילום: מורג ביטן
 פרנקל. ''הנהלה צריכה מישהו שיכול לדחוף את החברה לדברים גדולים'' / צילום: מורג ביטן

בספטמבר האחרון הוא ניצל עוד הזדמנות, בחברת הלוויינים חלל תקשורת, המצויה בכינוס נכסים. פרנקל רכש מניות בהיקף של 3.3 מיליון שקל וכן אופציה לרכוש 26% לפי שווי של 110 מיליון שקל. לחלל יש חוב של כמעט מיליארד שקל (270 מיליון דולר) למחזיקי האג"ח שלה, וסדרות האג"ח הלא מובטחות שלה נסחרות בתשואה דו־ספרתית.

במה זה תלוי, אם תממש את האופציה או לא?
"זה תלוי בעיקר במחזיקי האג"ח. החברה הזאת תלויה בפריסה של החוב. יש לה חוב גדול מאוד, ואם לא תהיה פריסה שלו, לא נממש את האופציה. היא הכרחית לחברה. מאחר שעדיין אין לי say, החברה צריכה לדבר עם בעלי האג"ח ולהגיע איתם להבנות. אני הגשתי הצעה לפני כמה שנים שהם לא קיבלו. יש לי עניין בחברה, אבל אני עוד לא שם. אראה איך אפשר לפתח ולהביא אותה ליציבות ופיתוח עתידי".

עסקה אחרת שהוא מעורב בה היא מאגר הגז תמר, שם נכנס כשותפה של מובאדללה, חברה ממשלתית של ממשלת אבו דאבי, שהיקף עסקיה מגיע לכ־300 מיליארד דולר. מובאדללה רכשה 22% מתמר, ופרנקל קיבל ממנה אופציה לרכוש מחצית מחלקה (11%) תמורת כ־485 מיליון דולר, שאותה החליט לממש. הסיכום ייכנס לתוקף ב־9 בדצמבר. "בשבילי זו עסקה פיננסית", הוא אומר. "התמזל מזלנו לקנות את זה בזמן הנכון. ההייפ לאנרגיה וגז נקי בשיאו, ראיתי בזה עסק מעניין שיכול לתרום לשלום ולהסכמי אברהם. אני מאמין מאוד ביחסים האלה. רציתי להשקיע בתמר לבד, אבל עשיתי את זה עם מובאדללה, כי זו הדרך לקדם דברים. עבורה זו ההשקעה הכי גדולה בארץ".

"יש לי רעיונות מעבר לקמעונאות הסטנדרטית"

אז מה פרנקל מחפש בשופרסל, שרושמת כיום רווחיות תפעולית נמוכה לעומת שאר הענף - כ־1.5%, לעומת ממוצע של 2.5%? הסברה הרווחת היא שבעיקר את הנדל"ן שלה, בין היתר כי שם לכאורה טמון האפסייד האפשרי. "הוא יכול מחר בבוקר לקחת את פעילות הנדל"ן ולהנפיק אותה ולהציף לה ערך", אומרים גורמים בשוק ההון. "אלה מהלכים שאפשר לעשות מהר".

"לשופרסל יש נדל"ן מעניין, יש לה אפשרות להתפתח לשיווק מוסדי, לבתי מלון, למסעדות", אומר על זה פרנקל. "ויש לי עוד רעיונות מעבר לקמעונאות הסטנדרטית, למשל בנושא המימון".

אם שואלים את המוסדיים, הם די יברכו על כך שפרנקל יעשה שם סדר. "הוא יודע לאתר חברות שנמצאות בעמדת נחיתות מסיבה כלשהי", אומר גורם אחר בשוק ההון, "אם בגלל ניהול לא נכון או פוטנציאל לא ממומש. כך הוא רואה גם את שופרסל. זו חברה שמדשדשת כבר כמה שנים. המוסדיים החזירו את אברכהן כי הוא היה הכי פחות גרוע. חברי הדירקטוריון בשופרסל הוכיחו שהם מתפקדים כבובות ושמה שמעניין אותם זה לשמור על הכיסא. צריך מישהו שיבוא וינווט את הספינה הזאת, וזו ספינה גדולה, שיש לה פעילות של כרטיסי אשראי ומכירות ונדל"ן ולוגיסטיקה. התחושה היא שהספינה הולכת לשקוע. אז אומנם החזירו את אברכהן כדי לייצב אותה, אבל אף אחד לא הרגיש בנוח עם הסיטואציה. הוא חזר עם חברי דירקטוריון שהוא התעקש עליהם וזה הקנה לו רוב להוביל מהלכים, וכך הוא הפך להיות השליט הבלתי מעורער".

כמו שהיה כשכיהן כמנכ"ל.
"נכון, אבל בעבר המציאות הייתה אחרת אז, יינות ביתן קרטעה. היום היא קיבלה משקיע חזק (האחים זלקינד - ה"מ), התחרות גוברת, קארפור נכנסת, ושופרסל הלכה והשמינה. כל הגופים המוסדיים הרגישו שאברכהן לא בא רעב מספיק, וההנחה היא שפרנקל ידע לנהל אותו, וגם יכריח את הדירקטוריון לעשות צעדים שלאברכהן אין מוטיבציה לעשות, כי נוח לו ככה".

"אני מניח", מסביר גורם בשוק ההון, "שהוא בא ואומר: אברכהן יטפל בסופרים, אני אטפל בנדל"ן ואוודא שלאברכהן יהיה 'פלפל בתחת'. השוק מחכה לזה. המוסדיים לא יכולים להיות בניהול השוטף של החברה. אין להם זמן ויכולת. בשופרסל יש המון פעילויות שלא מוקסמו. פרנקל מבוסם עכשיו מההצלחות שלו, והוא מן הסתם אמר לעצמו שזה מקום שבו הוא יכול לקבל אפסייד".

פרנקל רומז לכוונתיו: "הנהלה צריכה גיבוי של בעלים שמבין את הצרכים של החברה, מישהו שיכול לדחוף אותה קדימה לדברים גדולים".

ואיך התרשמת מאברכהן?
"הוא נשמע לי איש מעשי שיודע את המלאכה ומחזיק את העסק ביד רמה".

ואתה באמת מתכוון להיות עכשיו בפרונט של יוקר המחיה? אתה רוצה הפגנות ברחוב הירקון? הרי רשת מזון זה הביטוי הכי מובהק לזה בארץ.
"התלונות כלפי רשתות השיווק בהקשר של יוקר המחיה צריכות להיות מאוזנות יותר. יש פה יצרנים ויבואנים ומשווקים. אני מאמין שהדרך הכי טובה לשמור על רמות מחירים מתאימות היא פשוט לפתוח הכול לתחרות, רק היא יכולה להביא לרמות מחירים שוויוניות וראויות לכל נפש. ככל שיפתחו את היבוא, וייתנו לכל אחד לעסוק במה שהוא רוצה, יותר טוב".

אז הנה, קארפור (רשת המזון הצרפתית) נכנסת עכשיו לשוק הישראלי.
"מצוין שקארפור נכנסת. יש המון רשתות קמעונאות והתחרות היא במלוא עוזה, אבל צריך לפתוח את זה גם לענייני הסחר והיבוא והיצוא. אם פותחים הכול והרפורמה מתקבלת (הרפורמה בחקלאות - ה"מ), יהיו יותר תחרות ויותר יבוא ויותר יצרנים ויותר יבואנים, וגם יש המון קמעונאים ורשתות שיווק. התוצאה, לפי מה שאני מבין, היא שהעלויות ירדו".

אחת ההערכות שהושמעו בשוק היא שבניגוד למחשבה שאברכהן לא ירצה בעל שליטה על הראש, אלא יעדיף את החופש שלו, הרי שהוא עצמו לא רק שהסכים למהלך, אלא "בישל" אותו. לפי אותה תזה, אברכהן, שהתרגל להיות כל־יכול, נוכח לדעת שבחברה ללא גרעין שליטה, שבה במוסדיים הם האבא והאמא, החיים יכולים להיות מסובכים הרבה יותר. כך למשל, מהלך שאולי בעבר הוא היה מעביר בלי להניד עפעף, כמו מענק של 2.5 מיליון שקל לעצמו, הופך להיות משימה בלתי אפשרית. כך קרה בספטמבר האחרון, כשהמוסדיים דחו את דרישתו למענק הזה. לעומת זאת, כך לפי התזה, בעל שליטה, בטח מישהו נזיל כמו פרנקל, דווקא יוכל לתת לו גב מולם בעניינים כאלה ואחרים.

פרנקל שולל את הטענה שמדובר בשיתוף פעולה עם היו"ר: "אפילו לא ידעתי איך מאייתים את השם הזה, אברכהן".

אם הוא מתכוון להיכנס לטווח קצר או לטווח ארוך, בסופו של דבר, אומרים בשוק, כל מי שיכול להיכנס כעת בפוזיציה גדולה לחברה כלשהי, מן הסתם ייהנה מאפסייד נאה. "במצב השוק של היום בכל חברה שנכנסים אליה אפשר לעשות רווח יפה. היתרון שלו שהוא מאוד נזיל ושיש לו את האפשרות הזאת".

אהרון פרנקל (65)

אישי: נשוי + 5, גר במונקו
מקצועי: משקיע בנדל"ן מניב, תעופה, הייטק ואנרגיה. בישראל השקיע בחברות גב-ים ואירונאוטיקס, רכש 2.5% מבנק לאומי, ומממש אופציה לרכישת 11% ממאגר תמר
עוד משהו: נמצא בישראל חודשיים בשנה, ומתנהל בין עסקיו בעולם במטוסו הפרטי