מדוע הרובוטים שהבטיחו מהפכה בניקוי פאנלים סולאריים לא נקלטו בבורסה

כמעט שנתיים חלפו מאז נחשפו המשקיעים לתחום פעילות אקזוטי של פיתוח וייצור רובוטים לניקוי פאנלים סולאריים, באמצעות לא פחות משלוש חברות שהונפקו בזו אחר זו בבורסה בת"א.

● המשקיעים תוהים כמה זמן יימשך הריבאונד הנוכחי במניות ההייטק הגדולות
● שבבים בפנים, ומה בחוץ? השינויים בתיק ההחזקות של באפט
● השווי התכווץ והמשקיעים הפסידו מעל 90%: הטרנד החם של 2021 מתפוגג | ניתוח

הימים היו שלהי פרוץ מגפת הקורונה, הבורסה בת"א זינקה - בחסות הריביות האפסיות והזמן הפנוי של הציבור בתקופות הסגרים - ושוק ההנפקות המקומי חווה שגשוג חסר תקדים. עוד ועוד חברות הפועלות בתחומי האנרגיה המתחדשת והטכנולוגיה עשו את דרכן להיכנס לבורסה, גם אם עדיין לא הציגו הכנסות משמעותיות ומודל המעבר שלהן לרווח עדיין לא היה ברור.

מכאן שחברות ששילבו בין שני הטרנדים הלוהטים התקבלו בזרועות פתוחות. אותן שלוש החברות המדוברות - אקופיה סיינטיפיק, בלייד ריינג'ר ואיירטאצ' סולאר - הציעו פיתוח חדשני של ניקוי פאנלים סולאריים באמצעות רובוטים הפועלים באופן אוטונומי, במטרה לייעל את פעולת הפאנלים ולחסוך לחברות הסולאריות כסף משמעותי בשדות גדולים.

  

גם היום בשדות הסולאריים פועלים בדרך כלל בשיטות של פעם: שולחים פועל עם דלי וסמרטוט שישטוף את הפאנלים לאחר שאלה צוברים אבק, שפוגע ביעילותם לאורך זמן. בזמנים שבהם כל משק בית יכול לקנות רובוט שואב אבק, הטכנולוגיה לפתרון אוטונומי לניקוי הפאנלים באמצעות מברשות מיוחדות וללא מים היא מתבקשת.

"מאז אמצע 2021 אנחנו רואים הרבה יותר תחרות"

אלא שחלומות לחוד ומציאות לחוד. מאז הונפקו, מתקשות חברות ניקוי הפאנלים הסולאריים שהונפקו בת"א לממש את ההבטחה, מייצרות הכנסות מועטות ומציגות הפסדים. לכך מצטרפת התתפוגגות ההייפ הטכנולוגי בשווקים, ושני הדברים הסבו למשקיעים בחברות אלו הפסדים ניכרים של עד 90% מהשקעתם, ויחס לשוויין בשיא מחקו השלוש כ־2 מיליארד שקל.

טל לאופר, מנכ"ל איירטאץ' סולאר  מאז יוני האחרון, מאמין שלמרות אכזבת המשקיעים, הענף שבו פועלות החברות צפוי להתפתח והביקוש לשירותיהן יצמח: "עברו הרבה שנים מאז שאמא היתה מנקה את הבית עם מגב וסמרטוט. היום הציבור מנקה את הבית עם שואב אבק רובוטי, וזה מה שיקרה בשוק הסולארי.

 הרובוט שפיתחה איירטאצ' סולאר / צילום: באדיבות איירטאצ'

"מה שקורה מאז סוף המחצית הראשונה של 2021 הוא שרואים יותר ויותר מתחרים. מבחינתנו זה משהו פוזיטיבי, משום שזה מעיד על השוק ועל הצרכים שלו. יש שחקנים ישראלים, סינים והודים. בסופו של דבר, הרובוט הזה הוא מכונה שמייצרת כסף לבעל השדה הסולארי".

אקופיה: חיתוך בהוצאות ופיטורי עובדים

השבוע הודיעה אקופיה , הגדולה מבין שלוש החברות, על תוכנית קיצוצים נרחבת בהוצאותיה. למרות שלחברה יש קופת מזומנים דשנה יחסית, הודות לגיוס הון עצום של כ-280 מיליון שקל שביצעה בבורסה בדצמבר 2020, עדכנה אקופיה כי בכוונתה לחתוך בהוצאות המחקר והפיתוח, כמו גם בהוצאות תפעוליות נוספות, כולל פיטורי עובדים בארץ ובחו"ל, ולהאט את קצב הפיתוחים של מוצרים עתידיים. את המחצית הראשונה של 2022 סיכמה החברה עם צניחה חדה של 58% בהכנסותיה שעמדו על 1.7 מיליון דולר בלבד, בעוד שהפסדיה בתקופה זו העמיקו ל-8.1 מיליון דולר. בכוונת אקופיה, כך עלה מהדיווח לבורסה, להמשיך ולשפר את ביצועי מוצריה הקיימים, ולפתח, אם כי בקצב איטי יותר, פתרונות נוספים ומשלימים.

 רובוט של חברת Ecoppia אקופיה - ניקוי פאנלים סולאריים / צילום: יח''צ

כמו כן, בכוונת החברה להאט את קצב הקמת מוקדי המכירות שלה בשוקי היעד. היא מוסיפה כי ביוני האחרון היא התקשרה עם בנק השקעות "לצורכי בחינת חלופות אפשריות למכירה או מיזוג של החברה או של פעילותה… למועד הדוח, לא הוצגה בפני החברה הצעה קונקרטית בקשר עם האמור לעיל".

אקופיה, המנוהלת על ידי ז'אן סממה, הונפקה כשהיא נישאת על גלי החלומות לכיבוש שוק ענק וחדש, ובהתאם לתמחור הבועתי שהוענק באותה עת לחברות חלום מסוגה הגיעה החברה לשווי שוק של 1.5 מיליארד שקל בשבוע המסחר הראשון שלה בדצמבר 2020.

בעלת המניות הגדולה באקופיה היא חברת הנדל"ן CIM, שפועלת בארה"ב ונמצאת בשליטת הישראלים לשעבר אבי שמש ושאול קובה. עם בין בעלי המניות בחברה נמצאים הראל ביטוח וליאון רקנאטי. הללו סופרים נכון להיום הפסדים כבדים על השקעתם, שכן לאחר נפילה של 90% במניותיה מההנפקה נסחרת החברה בשווי 159 מיליון שקל בלבד.

"הקמנו 'חברת ניקיון' ואנחנו עולים על הגגות"

שבועות ספורים לאחר הנפקתה של אקופיה הגיע תורה של בלייד ריינג'ר  לנחות בבורסה בת"א, כשבין בעלי המניות שלה נמצאת חברת הון הטבע (21.3%), שמתרכזת בהשקעות "ביוזמות טכנולוגיות ייחודיות, חדשניות ופורצות דרך בתחום הקיימות ושינוי האקלים". בלייד ריינג'ר גייסה 22 מיליון שקל, לפי שווי של 90 מיליון שקל, וחודש וחצי לאחר מכן, לקראת סוף ינואר, שווייה כבר נסק ל-262 מיליון שקל. מאז הנפקתה נפלה המניה ביותר מ-60% ומחירה משקף לחברה שווי זניח של פחות מ-40 מיליון שקל.

 רובוט של בלייד ריינג'ר לניקוי פאנלים סולאריים / צילום: מצגת החברה

בדומה לאקופיה, גם בלייד ריינג'ר, המתמקדת בניקוי פאנלים סולאריים על גגות מסחריים, החליפה לאחרונה מנכ"ל, ולתפקיד מונה עודד פרוכטמן, שהגיע מניהול חברה שפיתחה טכנולוגיה לאיתור נזילות מים.

בלייד ריינג'ר הודיעה השבוע כי היא רוכשת חברת תוכנה בשם רייקטאצ', שמפתחת מערכת לניהול מיטבי של השדה הסולארי. בעסקה תשלם בלייד ריינג'ר חצי מיליון דולר, בתוספת הקצאה של 400 אלף מניות. ההודעה הקפיצה את המניה בשמי ימי המסחר שלאחריה בשיעור דו-ספרתי.

לדברי פרוכטמן, "כשהגעתי לבלייד ריינג'ר ראיתי רובוט שעוד לא פגש גג אמיתי. המשימה הראשונה הייתה להפעיל את הרובוט על גגות, ללקוחות בטא שמשלמים על זה. הקמנו 'חברת ניקיון' תוצרת בית, ומאז אנחנו עולים מדי בוקר על הגגות. אנחנו מכינים את הרובוט שלנו ליציאה לשוק, ואני מאמין שבחודשים הקרובים יתחילו המכירות".

בדיעבד ההנפקה נעשתה בשלב מוקדם מדי?
"חברות בורסאיות ברמה ההיסטורית הן בדרך כלל בשלות יותר ומעסיקות עשרות או מאות עובדים. הייתה בתחום הזה אנומליה וגם הזדמנות (לחברות שהנפיקו, ח' ש'). יחד עם זאת, השוק הזה יהפוך לענקי, ולפי ההערכות שאני מכיר הוא צומח בקצב של 20% מדי שנה".

ההייפ סביב האנרגיה הסולארית לא דעך?
"לחלוטין לא. אנו רואים שהמלחמות נוגעות למשאבי אנרגיה. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה חידדה את הצורך באנרגיה נקייה, משום ששמש יש לכולם. ממשל ביידן ממשיך לקדם רפורמות שייטיבו עם אנרגיה ירוקה, וזה שמניות של החברות ירדו לא אומר כלום אם בסופו של דבר השוק גדל בקצב מהיר".

"הקורונה פגעה בפריסת שדות סולאריים"

החברה השלישית שנסחרת בת"א, איירטאץ' סולאר, שהוקמה על ידי יניר אלוש (31%) וקיבוץ רביבים (26.2%), הצליחה אף היא להלהיב את המשקיעים בעת הנפקתה במרץ 2021. ביקושים ערים הובילו אותה לגייס 61 מיליון שקל, לפי שווי של מעל ל-400 מיליון שקל (אחרי הכסף). מאז נחבטה המניה קשות, והחברה, שהציגה במחצית 2022 הכנסות של כ-10 מיליון שקל (והפסד), נסחרת בפחות מעשירית מהשווי שלפיו הונפקה.

גורם בענף ניקוי הפאנלים הסולאריים תולה את האשם באי הצלחתן לפי שעה בקורונה, ש"עשתה שמות בקצב פריסת השדות הסולאריים. למשל הודו, שהייתה בין השווקים הגדולים, 'חטפה', וזה האט את פריסת השדות. אבל השדות מוקמים, ויקר מאוד להשתמש במים לניקוי פאנלים (הרובוטים לא צורכים מים, ח' ש'). גם כוח האדם מתייקר, כך שבמדינות כמו הודו, צ'ילה ודרום אמריקה יגיעו לשימוש במערכות רובוטיות. בסופו של דבר יהיה כאן שוק אמיתי וגדול, ומי שתציע פתרון טוב יהיה לה מקום בו".