ניר צוק ועידו חג'ג' הימרו על חברת קנאביס והפסידו בגדול

קריסתה של יוניבו, עם חובות של כ־50 מיליון שקל, מלמדת על הסיבות שהובילו לדעיכתן של חברות רבות מתחום הקנאביס - שנחשב בעבר לטרנדי במיוחד • מניית החברה איבדה מהשיא ב־2019 כ־98% משווייה ומשקפת לחברה כיום שווי של כ־4 מיליון שקל בלבד

עידו חג'ג', משקיע ביוניבו ויזם נדל''ן וניר צוק, משקיע ביוניבו ויזם טכנולוגיה / צילום: יח''צ - שי תמיר,  טל גבעוני
עידו חג'ג', משקיע ביוניבו ויזם נדל''ן וניר צוק, משקיע ביוניבו ויזם טכנולוגיה / צילום: יח''צ - שי תמיר, טל גבעוני

בשבוע שעבר כתבנו כאן על תלאותיהן של חברות הקנאביס הבורסאיות שדחפו חלק מהן לצאת מנענף ולחפש אחר תחומי פעילות חדשים, כולל נדל"ן ופיננסים. למרות ששוק הקנאביס הרפואי בישראל הולך וגדל, התחרות הגואה שחקה את רווחיותן של רוב החברות הפועלות בענף וגורמת לחלקן הגדול להרים ידיים - כשנתיים וחצי לאחר שנחשב לשוק מבטיח במיוחד.

חברות הקנאביס הגדולות נוטשות את התחום לטובת פעילות חדשה | ניתוח
״יכול להיות הוריקן״: התחזיות של המנכ״לים הבכירים בארה״ב
בניגוד למגמה, הכירו את התחזית האופטימית לכלכלה 

השבוע קרסה חברה בורסאית ראשונה בענף, יוניבו , שהגישה בקשה לעיכוב הליכים לצורך גיבוש הסדר חוב של עשרות מיליוני שקלים מול נושיה, זאת לאחר שמניית החברה איבדה מהשיא ב־2019 כ־98% משווייה ומשקפת לחברה כיום שווי של כ־4 מיליון שקל בלבד.

את יוניבו מוביל המייסד והמנכ"ל גולן ביטון, המחזיק כ־20% מהחברה, ולצידו גלריה מפוארת של "משקיעים סלבריטאים", בראשות יזם הטכנולוגיה ניר צוק (פאלו אלטו) שמחזיק קרוב ל־10% ממניות החברה; יזם הנדל"ן עידו חג'ג' (המחזיק 6% מהמניות) ויו"ר החברה חיים הורביץ, לשעבר בכיר בטבע ובנו של מנהלה המיתולוגי (4.4%).

ליוניבו הייתה פעילות לכל אורך שרשרת הערך של תחום הקנאביס, מגידול ועד הפצה. בקשת עיכוב ההליכים שלה חושפת כי מפעל החברה, שאותו ניסתה למכור בעבר, נמצא כעת בהדממה מאחר ועלות הפעלתו גבוהה מהרווח שעשוי לנבוע מפעילות הייצור. חטיבת ההפצה והשיווק מעסיקה כיום 5 עובדים, המינימום הדרוש להפעלתה.

יוניבו הייתה גם שותפה בבית מרקחת, אך מכרה את חלקה תמורת 3.5 מיליון שקל. רק חוות הגידול עמית, בה שותפה יוניבו (51%) עם קבוצת הנדל"ן אביסרור, ממשיכה לפעול והכוונה היא לטפל בה במסגרת העסקה הנוכחית כעסק חי, בתקווה כי היא תוכל להחזיר לפחות חלק מן החובות של החברה.

על פי הבקשה לביהמ"ש ליוניבו יש חוב של כ־21.6 מיליון שקל למחזיקי האג"ח, 12 מיליון שקל לבנק מזרחי טפחות, ו־7.5 מיליון שקל לקבוצת אביסרור, שותפתה בחוות עמית. בנוסף, עליה לשלם לספקים שוטפים כ־3.2 מיליון שקל וכן עומדת מולה דרישת תשלום עבור סחורה מיובאת שלדברי יוניבו הגיעה פגומה, מחברת טילריי הקנדית, בהיקף של 5.8 מיליון דולר. מול חובות של 40-60 מיליון שקל היו לחברה בסוף הרבעון השני רק כ־4 מיליון שקל בקופה, וגם הם כנראה הולכים ומתכלים.

"אי ההפללה עודדה רכישה בשוק הלא חוקי"

יוניבו מאשימה בקריסתה את הרגולציה ואת ריבוי התחרות בשוק. בבקשה נכתב כי תקינת הקנאביס החדשה, שנכנסה לתוקף ב־2019 ואפשרה את כניסתן של חברות כמו יוניבו לשוק: "לא הושלמה, והשוק לא נפתח למרשמים כמו שהיה מתבקש. "מנגד, חל ריבוי גדול של יצרנים מקומיים, מעל 40 חוות גידול, פתיחת השוק לייבוא ומתן רישיונות תיווך (קונסטרוקטיביים - רישיונות לגורמים בשוק המייבאים קנאביס בלי לגעת בו ולכן יכולים להשיג את האישור בקלות). באפריל 2022 חל חוק אי ההפללה, וריבוי (של קנאביס, ג"ו) בשוק השחור עודד גם מטופלי קנאביס רפואי לרכוש בשוק הלא חוקי.

"בנוסף, התקן הישראלי לא מוכר על ידי הרשויות באירופה ולכן לא ניתן לייצא מוצרי קנאביס רפואי כמו שהתבקש. היבוא נכנס ללא מכסות וגרם לעודף היצע אדיר שאינו הולם את הביקוש הקשיח. החברה לא יכלה לצפות אירועים אלה". בשיחה עם גלובס לפני שבוע, אמר מנכ"ל יוניבו, גולן ביטון: "משרד הבריאות אמנם עשה מהפיכה חיובית ובנה את תחום הקנאביס הרפואי, אבל הרגולציה לא השתנתה במהירות מספקת, השוק נשאר סגור, חברות רבות קפצו פנימה". ביטון ציין כי מה שיכול לשנות את התמונה, זו לגליזציה בתחום.

בבקשה מפרטת יוניבו את החברות המעוניינות לרכוש רכיבים מפעילותה. עסקה אחת למכירת המפעל וחברת ההפצה, כבר נחתמה, אך הבעלים המיועד נפסל על ידי יחידת הקנאביס הרפואי במשרד הבריאות (שרשאית לפסול מועמדים על בסיס חשש לקשר כלשהו עם שוק הקנאביס השחור, גם מבלי להוכיח זאת בבית משפט). הצעה חדשה הוגשה על ישי שרון קומרז, בעל חוות הקנאביס בכפר אחים. קבוצת יעקוב זלינגר הגישה הצעה לרכישת החוב מול הבנק וייתכן ותגיש הצעה לרכישת האג"ח. חברת מקס פארם שלחה גם היא הצעה לחברה, שטיבה לא פורט.

התנהגות המאפיינת שוק של מוצרי צריכה

מה שקרה ליוניבו קרה גם לחברות אחרות בתחום. ריבוי מתחרים בשוק הקנאביס, פתיחת השוק ליבוא ללא הגבלה ואי פתיחת שוק היצוא במהירות האפשרית, וזליגת פעילות לשוק השחור, כל אלה הובילו לכך שהחברות המקומיות מתקשות להרוויח למרות שהשוק הישראלי הולך וגדל ונחשב לאחד משווקי הקנאביס הרפואי החזקים בעולם. גורמים בשוק טוענים כי החברות שלא הצליחו לשרוד, הן אלה שהמוצרים שלהם לא הצליחו ליצור ביקוש, אם מסיבות של איכות או מסיבות שיווקיות. שוק הקנאביס מתכנס כעת למספר קטן של יצרנים מקומיים, במקביל לתחרות מחו"ל, והתנהגותו דומה לשוק מוצרי צריכה.