הכירו את קסם הסרנדיפיטי: זו הסיבה שכדאי לכם להתחיל לדבר עם זרים

גידלו אותנו לפחד מזרים, אבל האמת היא שבלי להתקרב לאנשים לא מוכרים - יש לנו מעט מאוד סיכוי לצמוח ולהתפתח • אין לדעת לאן תוביל שיחה אקראית עם מלצר במסעדה או עם אדם שקורא עיתון לידכם ברכבת • סרנדיפיטי, מדור חדש

סרנדיפיטי. למה ממש כדאי להתחיל לדבר עם זרים / צילום: Shutterstock
סרנדיפיטי. למה ממש כדאי להתחיל לדבר עם זרים / צילום: Shutterstock

אודות המדור

סרנדיפיטי זו אקראיות מבורכת, הכוח המניע של גילויים לא מתוכננים שמשפרים את חיינו. בטור זה ננסה לתת כלים מעשיים ליצירת תנאים לאקראיות טובה, ולמינוף הזדמנויות מקריות בחיים האישיים והמקצועיים

אודות הכותבת

אסנת מירון היא מנהלת חדשנות ארגונית במעוז. בעברה מפיקת טלוויזיה. חוקרת סרנדיפיטי ומרצה בתחום

בהתחלה, כולנו זרים. אנחנו נולדים לעולם זר, בלי להכיר איש, אבל עם הזמן מוצאים בו משפחה, חברים, קרובים, אהובים, קולגות, שכנים ועוד ועוד אנשים שמרכיבים את הסביבה המוכרת שלנו.

כהורים אנחנו מחנכים את הילדים שלנו ״לא לדבר עם זרים״, ומן הסתם גם אותנו גידלו ככה. האזהרה הזאת מבוססת על ניסיון ויש בה הרבה חוכמה, אבל גם סכנה. איך נתפתח, איך נצמח, איך נחבור לאנשים חדשים, אם לא נדבר איתם?

מובן שאדם מבוגר ואולי קצת מוזר בגן השעשועים לא דומה לסיטואציות אחרות בחיים, אבל חשוב שנשמור על הערוץ הזה פתוח, כי השריר של שיחה אקראית עם זרים הוא שריר שהולך ונחלש עם השנים. לא סתם הורים מזהירים כך את ילדיהם, הרי ילדים מתחברים זה לזה בשניות. אבל עם הגיל, האזהרות, המגננות וניסיון החיים - כולנו בונים סביבנו חומות בגבהים שונים.


עצת השבוע 
לפתוח בשיחה עם זר אקראי

איך עושים את זה
יוצרים קשר עין ומחייכים. זהו איתות פשוט שמשמעו "אני רואה אותך"

למה לעשות את זה
כי כל זר הוא פוטנציאל לגילוי מקרי של משהו טוב

אבל האמת היא שממש ממש כדאי לדבר עם זרים. בכל זר יש פוטנציאל. וזו הדרך היחידה לאפשר למקריות המבורכת להיכנס לחיים שלנו. בזכות קסם הסרנדיפיטי ניתן לגלות את האוצרות הטמונים בכל אדם במאמץ קל - במקום להימנע מכך, צריך פשוט לעשות את זה נכון.

ראשית, כדאי להבחין בין סוגי הזרים שמקיפים אותנו. יש זרים שקופים, אנשים שעוברים מולנו ברחוב, חולפים על פנינו כהרף עין. איתם קשה ליצור קשר או לפתוח בשיחה. אבל לצדם יש זרים קבועים, השכנים שעולים איתנו במעלית, העובדים במשרד שלידנו או הורים מהגן או מבית הספר. בהם אנחנו נתקלים בקביעות, וכאן כבר טמון פוטנציאל היכרות מעניין. להם אפשר להוסיף את הזרים המשמעותיים, כמו המלצר במסעדה או המוכרת במכולת, שממלאים תפקיד כלשהו בחיינו, אך לזמן קצר.

הזרים המעניינים ביותר הם הזרים הזמניים. אלה שהרגע הכרנו, החיבור והקשר כבר נוצרו, הדלת נפתחה - ועוד רגע הם כבר לא זרים. עוד נדבר עליהם בטורים הבאים.

אבל הפעם אני רוצה להתחיל דווקא מתחתית סולם הסרנדיפיטי, מהזרים השקופים. נסו פעם לשאול אדם שקורא עיתון ברכבת אם יש חדשות טובות, ולעתים תזכו בשיחה טובה. שאלו את האדם שמנקה את הרחוב בבוקר מה שמו ומהיכן הוא, ותראו שכעבור כמה ימים הוא יהיה הראשון לברך אתכם בבוקר טוב בצאתכם לעבודה.

והנה טכניקה פשוטה ומגבירת סרנדיפיטי: קודם כל מבט, יצירת קשר עין וחיוך - זה הבסיס ליצירת קשר עם זרים. איתות ראשוני ודי פסיבי שפירושו ״אני רואה אותך״, וגורם לצד השני להרגיש טוב. ברור שזו התנהגות שלא מקובלת בכל תרבות, אבל אם אפשר - למה לא?

לסיום, סיפור על קרובת משפחתי שלפני כמה שנים פגישה מקרית עם זר שקוף שינתה את נתיב חייה. היה זה ערב יום שישי והיא יצאה עם בנותיה לארוחה במסעדה בתל אביב. לידן ישב אדם מבוגר, לבוש חליפה, שסעד בגפו. הן הציעו לו להצטרף אליהן לקינוח, והוא נעתר בשמחה.

בין הסועדים התגלגלה שיחה נעימה שהובילה לחברות עמוקה, עד שבנותיה אימצו אותו כסב והוא אימץ אותן כנכדות. אותו זר שהפך מוכר היה רופא בגמלאות, ובזכות השפעתו הרבה החליטה בתה הצעירה לפנות השנה ללימודי רפואה.

זהו קסם הסרנדיפיטי. כל זר הוא פוטנציאל לגילוי מקרי של משהו טוב. שיחות קלילות ויומיומיות, שברי מידע ופיסות חיים עשויים להתגלגל אל תוך חיינו בדרכים שאין לנו כל דרך לדמיין או לתכנן. כל מה שצריך כדי להכניס את האפשרות הזאת לחיים הם חיוך ומבט. נסו ותיווכחו. דברו עם זרים.