דרמה בבג"ץ: השופטים פסלו את המינוי של אריה דרעי לשר - "חוסר סבירות קיצוני"

בית המשפט העליון פסל את מינויו של אריה דרעי לשר. המינוי נפסל בדעת רוב של 10 שופטים מול עמדת המיעוט של השופט יוסף אלרון. נזכיר, כי גלובס חשף אתמול כי השופט אלרון צפוי להתמודד לנשיאות.

● לקריאת פסק הדין המלא לחצו כאן

בית המשפט העליון קבע היום כי מינויו של חבר הכנסת אריה מכלוף דרעי לתפקיד שר הפנים ושר הבריאות אינו יכול לעמוד. הנשיאה אסתר חיות, שאל עמדתה הצטרפו השופטים עוזי פוגלמן, יצחק עמית, ענת ברון, יעל וילנר, עופר גרוסקופף וחאלד כבוב, קבעה כי מינוי זה לוקה בחוסר סבירות קיצוני, ומשכך על ראש הממשלה להעביר את דרעי מתפקידו.

● העבריינות משתלמת? "הנורמטיביות" של העלמות מס בישראל | דרור מרמור, טור סופ"ש
● הקשחת הרפורמה המשפטית: הצעת החוק החדשה שפרסם שמחה רוטמן
● כך גייס שופט העליון את הערכאות הנמוכות למלחמה ברפורמת לוין | בלעדי

ההסבר לקביעה הוא בין היתר, בשל צבר הרשעותיו הפליליות, הכולל גם הרשעה בעבירות מס מחודש פברואר 2022, על פי הודאתו של דרעי במסגרת הסדר טיעון; וכן בשל המצג שהציג דרעי בפני בית משפט השלום שגזר את דינו בעבירות אלה, לפיו הוא פורש מהחיים הפוליטיים, והתנהלותו לאחר מכן.

חמישה מהשופטים פסלו רק (ברק ארז, שטיין ומינץ) או גם מהטעם שדרעי מנוע מלכהן כשר בשל "השתק שיפוטי". לפי דוקטרינה זו, אדם אינו יכול לטעון טענות שמיטיבות עמו בהליך משפטי אחד, ולאחר מכן לטעון טענות סותרות בהליך אחר. כלומר, בשל המצג שהציג דרעי, שהשפיע על תוצאותיו של ההליך הפלילי בעניין עבירות המס, דרעי מנוע מלכהן כשר בהתאם לכללים של השתק ומניעות הנגזרים מעקרונות של הגינות ויושר. גם השופט יוסף אלרון, שהיה בדעת יחיד וסבר שיש לדחות את העתירות, קבע כי היה על ראש הממשלה לפנות ליו״ר ועדת הבחירות כדי שיקבע אם יש בעבירות המס שבהן הורשע דרעי משום קלון.

שופטי העליון קבעו כי "דבק במינויו של דרעי לשר בממשלה ה-37 פגם של חוסר סבירות קיצוני. זאת, משום שמינוי זה עומד בסתירה חמורה לעקרונות יסוד של שלטון החוק, טוהר מידות וניקיון-כפיים שלהם מחויבים נבחרי הציבור ואשר מן הראוי כי ינחו את ראש הממשלה במינוי שרים".

מצג השווא שהציג דרעי בהליך הפלילי

חלק מן השופטים סברו כי מינויו של דרעי פסול מטעמים של מניעות או השתק. השופטת ברק-ארז סברה כי נוכח מצג השווא שהציג דרעי בהליך הפלילי שהתנהל בפני בית משפט השלום בירושלים, אשר היה בו כדי להקנות לו הטבה פוטנציאלית מבחינת תוצאותיו של המשפט, קמה כלפיו מניעות משפטית ועל כן אין הוא יכול לקבל על עצמו בעת הזו כהונה של שר בממשלה. זאת, בהתאם לעיקרון ההשתק וכן לעיקרון תום-הלב וחובת ההגינות של הפרט, כמו גם השמירה על טוהר ההליך השיפוטי.

בהקשר זה צוין כי אופן התנהלותו של דרעי וניסוח הדברים מטעמו הקימו יסוד סביר למסקנה כי יש בכוונתו לפרוש מעיסוקיו הפוליטיים לפרק זמן ממושך ומשמעותי, ולכך ניתן משקל של ממש שפעל לטובת אישור הסדר הטיעון שהוצג על ידי הצדדים. עוד הודגש כי בסמוך לאחר מתן גזר הדין התבטא דרעי בפומבי בניגוד מוחלט לאמור בו ואף נמנע מלפעול לתיקון "אי-ההבנה" שנוצרה לטענתו מול בית משפט השלום. בנסיבות אלה הפרתה של חובת ההגינות היא זועקת.

השופטים הסבירו כי התנהלותו בבית משפט השלום בירושלים אינה בתוך מתחם הסבירות. נקבע כי המצג שהוצג על ידי דרעי במהלך הדיון בפני בית משפט השלום בדבר פרישתו מהחיים הציבוריים - שעל בסיסם נגזר עונשו בעבירות המס - והתנערותו ממצג זה מיד לאחר מכן "מעלים תהיות באשר לתום-ליבו וניקיון-כפיו" ומעוררים קושי של ממש באשר לכהונתו בתפקיד שר ומחזקים את המסקנה בדבר אי-סבירות המינוי".

השופטת ברק-ארז ציינה כי דרעי מנוע עתה מלהתכחש למצג שיצר בהתנהלותו ובהתאם הוא מנוע מלקבל על עצמו תפקיד של שר, מבלי שנדרשת הכרעה בהליך הנוכחי באשר למשך התקופה שבה מניעות זו תחול. השופטת ברק-ארז הבהירה בהקשר זה כי: "המניעות מכך שדרעי יכהן כשר בממשלה היא חלק מאכיפת תוצאותיו של ההליך הפלילי, ותוצאותיו אלו אינן עניין לדעת 'רוב' או להחלטת הציבור בכלל". עוד היא הסבירה כי מניעות זו מהווה "חסם" שמונע מלכתחילה את קבלת המינוי, באופן שמייתר את הצורך להידרש לטענות שעניינן עילת הסבירות, מבלי לגרוע ממעמדה האיתן במשפט המינהלי, ואף לא מחשיבות ההגנה על טוהר המידות.

השופט שטיין קבע כי התפטרותו של דרעי מהכנסת לצד הצהרתו כי הוא פורש לאלתר מהחיים הפוליטיים, סייעו לו בהשגת התועלת של אישור הסדר הטיעון שסיים את משפטו הפלילי וזאת מבלי שבית משפט השלום נדרש לעסוק בסוגיית הקלון, אף שמדובר בעבירות המכילות רכיב תרמיתי שהן ככלל עבירות בנות קלון. השופט שטיין סבר כי הצהרתו של דרעי והסתמכות בית המשפט והתובע עליה יוצרות "השתק שיפוטי" ומקימות מניעות אישית אשר חוסמת בפני דרעי - וכפועל יוצא מכך, בפני ראש הממשלה שמבקש למנותו לשר - את האפשרות להתמנות לשר, לכל הפחות לתקופת כהונת הממשלה הנוכחית.

השופט אלרון, בדעת יחיד, סבר כי אין מקום להורות לראש הממשלה להעביר את השר דרעי מתפקידו. לצד זאת, סבר השופט אלרון כי על ראש הממשלה לפנות ליו״ר ועדת הבחירות כדי שיקבע אם יש בעבירות המס שבהן הורשע דרעי משום קלון. לגישת השופט אלרון, על ראש הממשלה קמה חובה לפנות ליו״ר ועדת הבחירות כדי שיקבע האם אין בעבירות המס משום קלון, חובה אשר התגבשה לאחר שהוטלה עליו מלאכת הרכבת הממשלה. אלרון ציין כי מאחר שסוגיית הקלון מקרינה, בין היתר, על סבירות המינוי, על ראש הממשלה להביא סוגיה זו בפני יו"ר ועדת הבחירות, ולאחר שיכריע בדבר - ניתן יהיה לדון ולהכריע בחוקיות מינויו של השר דרעי.

שר המשפטים: "הפסיקה רומסת את בחירתם של רובי אזרחי ישראל"

בתגובה החלטת בית המשפט הוציאו ראשי מפלגות הקואליציה הודעה בה נאמר כי "קיבלנו בזעזוע, בכאב ובצער גדול את פסק הדין בעניינו של המשנה לראש הממשלה, השר אריה דרעי. יכולותיו יוצאות הדופן ונסיונו העצום דרושים למדינת ישראל בימים מורכבים אלה יותר מתמיד.

"מעבר לעוול האישי הקשה שנגרם לשר דרעי עצמו, פסק הדין מהווה עוול עצום ללמעלה משני מיליון אזרחים, רוב העם, אשר הצביעו בעד ממשלה בראשות בנימין נתניהו שאריה דרעי ימלא בה תפקיד מרכזי ומשמעותי.

"אנו נפעל בכל דרך חוקית שתעמוד לרשותנו וללא דיחוי, כדי לתקן את העוול ואת הפגיעה הקשה שנגרמה להכרעה הדמוקרטית ובריבונות העם".

שר המשפטים יריב לוין ציין כי "היום בשעה 16:00, קיבלו רבים מאזרחי ישראל הודעה אבסורדית מבית המשפט העליון, לפיה הצבעתם בבחירות שהתקיימו לפני חודשיים - בוטלה. הפסיקה שניתנה היום רומסת לא רק את הצבעתם של קרוב לארבע מאות אלף מצביעי ש"ס, אלא גם את בחירתם של רוב אזרחי ישראל, אשר ידעו את כל העובדות הרלוונטיות והצביעו בעד ממשלה בראשות נתניהו, אשר אריה דרעי שותף בכיר בה.

צר לי מאוד על כך שראשי מערכת המשפט לא מצאו גם הפעם לכבד את הכרעת העם, את שיקול דעתו של ראש הממשלה, ואת החלטת הכנסת שהביעה אמון בממשלה המכהנת. אעשה את כל הדרוש על מנת שהעוול הזועק לשמים שנעשה לרב אריה דרעי, לתנועת ש"ס ולדמוקרטיה הישראלית - יתוקן במלואו".

שר האוצר ויו"ר הציונות הדתית ח"כ בצלאל סמוטריץ' אמר בתגובה לפסק הדין: "בשמאל טוענים שהדמוקרטיה בסכנה והאמת שככה זה נראה היום. לא יכול להיות שבמדינה דמוקרטית 10 שופטים יחליטו במקום רוב אזרחי ישראל מי צריך לכהן כשר ללא כל בסיס בחוק. הממשלה לא תתפרק. נמשיך בעזרת השם לקדם את הרפורמה במערכת המשפט עבור כלל אזרחי ישראל והחלטת בג"ץ רק מוכיחה שוב כמה היא חיונית".

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, יצחק וסרלאוף בתגובה להחלטת בג"ץ לא לאשר את מינוי דרעי כשר: "בג"ץ פוגע בהחלטתו במערכת המשפט ובאימון הציבור.

"לכל מציעי הפשרות וההסכמות - היום הובהר כי בית המשפט, שאינו נבחר, חפץ בשלטון ללא מיצרים על נבחרי הציבור. מי שעשו הפיכה משפטית ללא הסכמה והידברות, אינם מפנימים שהעם אמר את דברו בבחירות האחרונות באופן נחרץ. רפורמה עכשיו!"

עורכת הדין דפנה הולץ לכנר, מגישת העתירה לבג"ץ מטעם חברים בקבוצת 'מבצר הדמוקרטיה' מסרה: "בית המשפט העביר היום מסר ברור לפיו עבריין לא יכול לכהן כשר. פסק הדין מחזק את טוהר המידות של נבחרי הציבור, ומודים לשופטי העליון שקיבלו את עמדתנו, לפיה מינויו של אדם שהורשע שלוש פעמים, הטעה את בית המשפט להסיק כי הוא מתחייב שלא לשוב לחיים הציבוריים, הוא מינוי לא סביר באופן קיצוני. אין מקום לעבריינים מורשעים סביב שולחן הממשלה".

ראש האופוזיציה ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד חיזק את החלטת בג"ץ: "אם אריה דרעי לא יפוטר, ישראל תקלע למשבר חוקתי חסר תקדים והיא כבר לא תהיה דמוקרטיה ולא תהיה מדינת חוק".

התנועה לאיכות השלטון קראה לנתניהו בעקבות פסק הדין: לכבד את פסק הדין, ולפטר את דרעי. "צעד חשוב בשמירה על שלטון החוק וניצחון לציבור הישראלי כולו. התנועה בטוחה כי ראש הממשלה נתניהו יכבד את פסק הדין, ויפטר את דרעי".

בעתירה נטען כי הכנסת עשתה שימוש לרעה בסמכותה המכוננת

העתירות הוגשו נגד המינוי ונגד שינוי חוק יסוד: הממשלה, המאפשר למי שהורשע ונדון למאסר על-תנאי לכהן כשר. בעתירות, שהוגשו על-ידי התנועה לאיכות השלטון, התנועה לטוהר המידות ומבצר הדמוקרטיה, נטען כי הכנסת עשתה שימוש לרעה בסמכותה המכוננת, מאחר שמדובר בחוק פרסונלי המיועד לאפשר את מינויו של דרעי. 

בנוסף, נטען כי מינויו של דרעי לשר אינו סביר לאור עברו הפלילי הכולל שלוש הרשעות, האחרונה שבהן בינואר 2022.

עוד נטען כי קיים "השתק שיפוטי" לאור הסדר הטיעון שנערך עם דרעי, לאחר שהודיע כי יפרוש מהכנסת, צעד שהוביל לכך שלא התקיים דיון בשאלת הקלון - אשר יכול היה למנוע ממנו להתמודד בבחירות. 

ביקורת בבג"ץ

בדיון ביקרו שופטי בג"ץ את התנהלותו של דרעי במסגרת הסדר הטיעון, וציינו כי היה ברור לשופט שדרעי מתכוון לפרוש מהחיים הפוליטיים. "אתה לא יכול להגיד 'אני פורש' כדי להשיג את טובת ההנאה שנוח לך, ואחרי זמן מאוד קצר להפוך לשר", אמר השופט אלכס שטיין.

עו"ד נבות תל-צור, סנגורו של דרעי, טען כי פרישתו של דרעי לא הייתה חלק מהסדר הטיעון, וכי מדובר באי-הבנה.

עו"ד מיכאל ראבילו, המייצג את ראש הממשלה בנימין נתניהו, טען כי "ראש הממשלה רוצה לייצב את הספינה השלטונית - זה שיקול ראשוני במעלה. אמון הציבור הוא לא רק עניין של עבירות פליליות, בלי שחלילה אני מזלזל".

עו"ד נתי שמחוני מטעם סיעת ש"ס הוסיף כי אם המינוי ייפול, יהיה זה ביטול הכרעת הבוחר. "הבוחרים קבעו שהם רוצים את דרעי. זה שיקול-הדעת של אותם 400 אלף איש". נשיאת העליון, השופטת אסתר חיות, הבהירה בדיון כי הזכות לבחור היא למפלגה לכנסת, ולא לשר.

השופטת דפנה ברק-ארז שאלה: "האם בשם הרוב אפשר לסחור בכל דבר? אני לא אומרת שאלה הדברים. האם הרוב יכול להכריע לעניין תוצאות הליך פלילי והנפקויות שלו?".