רוצים משילות? תשמרו על עצמאות הרשות השופטת

ההצעה להביא לדומיננטיות של פוליטיקאים בהליך בחירת שופטים עלולה להיות אסון

מערכת המשפט / צילום: Shutterstock, New Africa
מערכת המשפט / צילום: Shutterstock, New Africa

הכותב הוא פרופסור מן המניין למשפטים באוניברסיטת חיפה, לשעבר דיקן הפקולטה

הממשלה טוענת כי הכרחי לשפר משמעותית את המשילות. ההצעה להביא לדומיננטיות של פוליטיקאים בהליך בחירת שופטים עלולה להיות אסון. בכל הדמוקרטיות המפותחות קיימת משילות במידה כזו ואחרת של הצלחה לצד עצמאות הרשות השופטת. הטענות כאילו פוליטיזציה של בתי המשפט תביא למשילות היא חסרת בסיס. בדיוק ההפך. ללא הפרדת רשויות אין דמוקרטיה ובלעדיה נשלל הבסיס לכל ממשלה. ללא בתי משפט עצמאיים שיזהירו מפני בעיות בחוקיות החלטות ממשלתיות אין משילות. 

המטרה: ביטול הווטו של השופטים והחזרת הכוח לעם | עו"ד דוד פטר, דעה

בנוסף, הפוליטיזציה תגביר שחיתות. עצמאות שיפוטית כוללת הגנה על בתי המשפט והשופטים. רק במדינות נחשלות הרשות השופטת מתאפיינת בחששות של נושאי התפקידים לשלומם האישי ובהשפעה ישירה של פוליטיקאים על שיקול-הדעת השיפוטי. רוצים משילות? חייבים עצמאות שיפוטית.

מובילה בעולם

בזכות חוסר התלות הפוליטית, המערכת השיפוטית של ישראל מדורגת, במחקר השוואתי, כאחת משיטות השיפוט הנחשבות לבעלות עצמאות ניכרת, והיא מהמובילות בעולם במקצועיותה.

לפני כשני עשורים נשאל השופט השמרן בעליון בארה"ב, אנטונין סקאליה המנוח, מה מאפשר לו לתפקד כשופט עצמאי למרות שהתמנה על-ידי הנשיא רונלד רייגן. סקאליה השיב: החוקה. להבדיל מארה"ב ובשונה מכמה מדינות אירופיות בהן פוליטיקאים מעורבים בבחירת שופטים, בישראל אין חוקה כוללת המשריינת זכויות אזרח. לכן מופרכת הטענה כי בישראל, כמו בארה"ב, על הפוליטיקאים לבחור שופטים במקום הוועדה לבחירת שופטים הקיימת מכוח חוק יסוד: השפיטה וחוק בתי המשפט.

בניגוד למקובל לחשוב, שיטת בחירת שופטים בישראל הייתה תמיד נתונה למאבקים ציבוריים עוד משנות ה-50. בית המשפט העליון הראשון היה מאויש במינויים מפלגתיים, ורק ב-1953 עוגנו בחירות של שופטים בחוק שהבטיח בחירות ענייניות מקצועיות ולא פוליטיות.

להימנע מפוליטיזציה

המטוטלת החוקתית נעה ועוגנה בחוק יסוד: השפיטה באופן שהבטיח השפעה של המשפטנים ובמיוחד השופטים על הליך הבחירה. זהו מצב הדומה למדינות לא מעטות השייכות למסורת האנגלית של המשפט המקובל.

החוק קובע את הרכב הוועדה לבחירת שופטים: שלושה שופטי עליון, כולל נשיא/ת העליון, שני שרים לרבות שר המשפטים שהוא יו"ר הוועדה, שני חברי כנסת ושני נציגי לשכת עורכי הדין. כך ניתן היה לבחור שופטים לעליון על-פי החלטת המשפטנים. בפועל התקיים משא-ומתן בין נשיא/ת העליון לשר המשפטים, אך לרוב ידו של העליון הייתה על העליונה.

מצב זה השתנה ב-2008 במסגרת תיקון לחוק בתי המשפט. התיקון מחייב שבחירת שופט לעליון תהיה ברוב של שבעה מבין תשעת חברי ועדה. תיקון זה הביא לשיווי-משקל בין הפוליטיקאים למשפטנים ומנע דומיננטות של שופטי העליון כפי שהייתה עד 2008. לכן, הניסיון לחולל פוליטיזציה בשיטת בחירת שופטים כיום נראה בעליל מיותר ולא רצוי.

ההצעה עלולה להביא למצב בו נוכח היעדר חוקה המעגנת זכויות אזרח, פוליטיקאים עלולים למנות שופטים שיפגעו במרקם זכויות האזרח שכבר התפתח בהדרגה בעיקר בפסיקות בג"ץ. מותר כמובן להעביר ביקורת על פסיקות כאלה ואחרו,ת ואולי צורך לכונן כמה רפורמות, אבל יש להימנע מפוליטיזציה של בחירת השופטים.