התעלומה הגדולה של עולם הארכיאולוגיה: מתי נבנו חומות ירושלים הקדומה?

על דבר אחד כולם מסכימים: כבר בתקופת הברונזה התיכונה (1550-2000 לפנה"ס) היתה ירושלים עיר משמעותית המוזכרת גם בכתבים חוץ מקראיים. האם העיר היתה מוקפת בחומה כבר בתקופת הברונזה? האם ירושלים היא אכן "עיר מוקפת חומה מתקופת יהושע בן נון"?

● האם נמצא אי פעם את גן העדן המקראי?
● התעלומה המסתורית שמאחורי החרסים שהתגלו בלכיש
● היכן מסתתרת העיר האבודה של הסופר ס.יזהר ודוד המלך?
● עלייתה ונפילתה של חצור הקדומה: מי החריב את העיר הכנענית?

זו שאלה חשובה, מכיוון שאם לא, עולים סימני שאלה רבים על עצם קיומה של ממלכת דוד, ממלכה גדולה ומאוחדת במאה ה־10 לפנה"ס, כפי שמתאר המקרא. כדי לנסות ולפתור את התעלומה, צריך לסקור את הממצאים העיקריים בשטח.

הפיר בעיר דוד שגילה סר צ'ארלס וורן במאה ה־19

ראשית, ידוע שירושלים, בירת ממלכת יהודה, התרחבה באופן משמעותי בחצי השני של המאה ה־8 לפנה"ס. האם היו אלה פליטים מממלכת ישראל שחרבה על ידי האשורים בשנת 722 לפני הספירה או גידול טבעי? אנחנו עדיין לא יודעים, אבל ברור שעד תקופה זו העיר התרכזה בצד המזרחי, אזור הר הבית ועיר דוד של ימינו.

הצד המערבי, שבו נמצאים כיום הרובע היהודי והרובע הארמני, לא היה מאוכלס עד לתקופה זו. בהר הבית, מסיבות ברורות, אי אפשר לחפור, ולכן החפירות במהלך השנים התמקדו באזור עיר דוד, השלוחה הצרה שיושבת "מעל" מעיין הגיחון.

המשלחות הארכיאולוגיות שחפרו באתר, כמו משלחתו של הגנרל הבריטי סר צ'ארלס וורן וחופרים אחרים במאות ה־18 וה־19, תיארכו את הממצאים באזור מעיין הגיחון לתקופת הברונזה.

ההגיון אז הצביע על כך שהפיר שמצא וורן (הקרוי היום על שמו) ב־1867, פיר אנכי בגובה של כ־14 מטרים המוביל לבריכת אגירה, נחפר כבר בתקופה קדומה זו על מנת לאפשר גישה למעיין מחוץ לחומות העיר. ואם לא היו חומות, אז לא היה צורך בפיר.

מכאן, המסקנה מעוררת הדמיון: "פיר וורן" הוא בעצם הצינור שמתואר בסיפור כיבוש העיר על ידי דוד (שמואל ב', ה'-ח'): "וַיֹּאמֶר דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא כָּל מַכֵּה יְבֻסִי וְיִגַּע בַּצִּנּוֹר".

המגדל מעל מעיין גיחון שהתגלה במאה ה־20

במהלך המאה ה־20 נחפרו חלקים נרחבים בצד המזרחי של עיר דוד, לכיוון נחל קידרון, ונמצאו בהם ממצאים מונומנטליים מרשימים, כמו למשל מגדל שניצב מעל המעיין, וקטעים של חומה מאבנים מסיביות. החופרים, קתרין קניון, יגאל שילה, ואחריהם רוני רייך ואלי שוקרון וגם אילת מזר ז"ל ואחרים, מצאו בין האבנים וביסודות המגדל חרסים מתקופת הברונזה, ולכן תיארכו קטעי חומה אלו לתקופה זו.

תיארוך זה פתח ויכוח ארוך שנים. מצד אחד, אי אפשר להתעלם מהחרסים שנמצאו. מצד שני, ייתכן שבוני המגדל עשו שימוש בעפר בשטח שכבר הכיל חרסים מתקופות יישוב קדומות יותר. בשטח כל כך קטן, הכל מתערבב.

בעשור הקודם, ג'ו עוזיאל ונחשון זנטון מרשות העתיקות וחוקרי מכון וייצמן (בואטו ורגב) ניסו לפתור את התעלומה ע"י קידוחים זעירים שביצעו מתחת ליסודות המבנה של המגדל ותיארוך של חומרים אורגניים באמצעות בדיקת פחמן 14.

להפתעת כולם, נמצאו שרידים שהעידו על תיארוכה של השכבה למאה ה־9 לפנה"ס, אחרי תקופת דוד ושלמה. הממצא לא הכריע את המחלוקת, אלא שלח את הארכיאולוגים לסבב נוסף של ויכוחים שנמשך עד היום.

האם החומה המערבית של עיר דוד היא חומת חזקיהו?

ומה עם הצד המערבי של עיר דוד, זה שנמצא מעל ה"גיא"? אם אכן היתה העיר הקדומה מוקפת חומה, היינו מצפים למצוא קטעי חומה גם שם. חפירות רבות נערכו בצד המערבי: בחניון "גבעתי" מתנהלת בשנים האחרונות חפירה רחבת היקף בראשות פרופ' יובל גדות מאוניברסיטת ת"א וד"ר יפתח שלו מרשות העתיקות, אך הממצאים שהתגלו שם אינם מצביעים על חומה מהמאה ה־10 או לפניה. כלום ושום דבר.

איפה כן נמצאה חומה? בצידה המערבי של הגבעה המערבית (היכן שממוקם כיום הרובע היהודי). היא התחברה לחומת עיר דוד והקיפה את האזור בו שוכנים היום הרובע היהודי והרובע הארמני.

פרופ' דוד אוסישקין מאוניברסיטת ת"א, מאבות הארכיאולוגיה בארץ ישראל, מציע לתארך את כל המכלול שנמצא, המגדל והחומה כולה, למאה השמינית. אם הוא צודק, זו עשויה להיות מהפכה באופן שבו אנחנו מבינים את המקרא ואת תולדות העיר.

האם החומה שנמצאה בגבעה המערבית זו החומה המפורסמת שבנה וחיזק חזקיהו לקראת בואו של צבא סנחריב בשנת 701 לפנה"ס? זו השערה סבירה מאוד, אך אי אפשר לדעת בוודאות.