בזכות העודפים: יחס החוב-תוצר של ישראל צנח דרמטית ב-2022

יחס החוב-תוצר של ישראל פחת באופן ניכר בשנת 2022 וירד ל-60.9% לעומת 68% בשנת 2021 • צמצום יחס החוב לתוצר נרשם בשני צדי המשוואה: הן בשל הצמיחה החדה של התוצר, בשיעור של 6.3% - והן בשל הקטנת החוב הממשלתי בכ-7 מיליארדי שקל

יחס החוב-תוצר של ישראל צנח דרמטית ב-2022 / איור: Shutterstock
יחס החוב-תוצר של ישראל צנח דרמטית ב-2022 / איור: Shutterstock

כפי שפורסם בגלובס בחודש שעבר: יחס החוב-תוצר של ישראל פחת באופן ניכר בשנת 2022, וירד ל-60.9% לעומת 68% בשנת 2021 - כך עולה מאומדן רשמי ראשון שמפרסם היום (ד') החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג.

650 מיליון שקל לשנה: מי הצליח להיכנס לסל התרופות? 
בצל המשבר בהייטק: החברות הגדולות מחזירות את העובדים למשרד 
כמה מוציאים משרדי האוצר והתחבורה על השכרת חניות לעובדיהם | בלעדי

צמצום יחס החוב לתוצר נרשם בשני צדי המשוואה: הן בשל הצמיחה החדה של התוצר, בשיעור של 6.3% - והן בשל הקטנת החוב הממשלתי בכ-7 מיליארדי שקל. על מנת להקטין את החוב, בחשכ"ל עשו שימוש בעודפי ההכנסות החריגים שנרשמו בשנה שעברה כדי לפרוע חובות ישנים בהיקף של כמעט 20 מיליארד שקל.

לאורך העשור שקדם לקורונה, יחס החוב-תוצר ירד בהדרגה בכ־11% והגיע כבר לשיעור של 59.5%. רמה זו הייתה נמוכה באופן היסטורי ואיפשרה גמישות פיסקאלית לממשלה בהתמודדות עם המשבר, בין היתר במתן מענקים למובטלים ופיצויים לעסקים. אלא שהוצאות הממשלה על הקורונה הזניקו את יחס החוב־תוצר ב־2020 ל־71.7%.

כלומר, מאמצים של עשור נמחקו בשנה אחת. כעת, שוב התאושש החוב לרמתו הרצויה, ושוב מאיימות עליו דרישות תקציביות בעשרות מיליארדי שקלים, לא רק על ידי הפוליטיקאים אלא גם על ידי הסכמי השכר הקרבים והולכים לעובדי המגזר הציבורי.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', התייחס לפרסום נתוני החוב-תוצר: "ברוך השם כלכלת ישראל ממשיכה לצעוד קדימה ולהפגין את איתנותה ועוצמתה אשר באה לידי ביטוי בהורדת יחס חוב התוצר ובהתאוששות מהירה ממשבר הקורונה. אנו נמשיך בעזרת השם להוביל את כלכלת ישראל כאי של יציבות, באחריות פיסקלית ובפיתוח מנועי צמיחה לטובת מדינת ישראל ואזרחיה כולם".

החשב הכללי, יהלי רוטנברג, ציין כי: "השינוי בחוב הממשלתי, יחד עם צמיחה משמעותית בפעילות המשק הביאו לקיטון חד ביחס החוב לתוצר. הירידה המצטברת בשנתיים האחרונות ביחס חוב תוצר והחזרה למתווה הירידה הינם בעלי חשיבות רבה בשימור האיתנות הפיננסית והגמישות הפיסקלית, התומכות בדירוג המדינה בסביבה מאקרו כלכלית עתירת האתגרים שצפויה ללוות אותנו גם בשנת 2023".

סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת המימון, גיל כהן, הוסיף כי: "חזרה לסביבת החוב לתוצר שנרשמה טרום המשבר, מהווה סמן חשוב לחברות הדירוג ומאפשרת גמישות פיסקלית שחשיבותה הוכחה בשנת 2020 עם פרוץ משבר הקורונה בה איתנות המשק הישראלי ויחס החוב לתוצר אפשרו הרחבה פיסקלית מהירה ואחראית שסייעה לממשלה להתמודד עם המשבר. כמו כן, בשנת 2022 התחלנו ביישום הרפורמה באגרות החוב המיועדות לקרנות הפנסיה אשר תשנה את תמהיל הגיוסים ותאפשר ניהול גמיש ויעיל יותר של החוב הממשלתי".