צה"ל | ראיון

היכולות של חמאס, העתיד של הסייבר: האלוף ערן ניב משרטט איך ייראה שדה הקרב

האלוף ערן ניב אחראי על התקשוב, הדיגיטל וההגנה בסייבר של צה"ל • בראיון לגלובס הוא מספר על איומי חמאס ("הם מנסים לפעול בכל מיני כיוונים, אין להם שום הצלחות") ותומך במענקים ובעבודה מרחוק כדי לשמר כוח-אדם איכותי בתחרות מול חברות ההייטק

ערן ניב, ראש אגף תקשוב וסייבר / צילום: כדיה לוי
ערן ניב, ראש אגף תקשוב וסייבר / צילום: כדיה לוי

אמ;לק

"איראן, חיזבאללה וגם חמאס בהחלט מנסים לאיים עלינו ולממש. אבל סך הכל אנחנו יודעים לעמוד מולם", מרגיע האלוף ערן ניב, ראש אגף תקשוב וההגנה בסייבר. בריאיון ראשון הוא מספר כי בתחרות על כוח אדם מול חברות ההייטק צה"ל לא יכול להסתמך רק על אידיאולוגיה, מעריך שהסייבר לבדו לא מסוגל עדיין להכריע מלחמות וגם כי בעתיד הנראה לא יהיו כלים אוטונומיים שיזהו אויב ויחליטו לבד.

"כשמפקד אומר 'תחנות איקס כאן קודקוד תחילת תנועה למגע, כולם אחריי' - וכל המפקדים שומעים את זה, אין לזה תחליף דיגיטלי, זה לא עובר טוב בצ'אט". כך אומר האלוף ערן ניב, ראש אגף תקשוב וההגנה בסייבר בצה"ל. "הייתי שם ואני יודע את זה. להגיד לאנשים להסתער תחת אש, לא אומרים בוואטסאפ". 

האם הקריסה של קבוצת אדאני מאיימת על נמל חיפה? 
​העובדים שלכם כל הזמן מתחלפים? זהו כלל הזהב לשימור מוצלח 

אבל למרות שיש דברים שעדיין אומרים רק ברשת הקשר, ולמרות שניב מסכים כי "המגפיים על הקרקע" עדיין בתוקף, הוא אומר כי "הדיגיטל עשה מהפכות בצה"ל וכיום אין תחום שעובד בשיטות הישנות. זה נכון לתחומים המנהליים, כמו ניהול כוח-אדם, הסעות וכו' שם היא חוסכת מאות מיליונים בכל שנה. יחידת הדאטה שחר זכתה על כך בארבעה פרסי רמטכ"ל על חדשנות. אבל המהפכה נכונה עוד יותר לניהול המערכה עצמה. הדיגיטל מעניק יכולת חישוב בלתי רגילה, שימוש בכמויות דאטה אדירות ועיבודן ורשתות תקשורת מגוונות המעבירות את המידע".

איך זה עובד בפועל?
"אחת המטרות של תר"ש (תוכנית רב-שנתית, ד"ז) תנופה היה להעצים בסדרי גודל את היכולת לתת תקיפות מרוכזות וממוקדות, ובעיקר היכולת לעשות כן במהירות בזמן אמת. הוקמה מינהלת האש שעשתה עבודה יוצאת מהכלל ביצירת מטרות חדשות, בין השאר בזכות אלגוריתמיקה מתקדמת על בסיס מידע ושיתוף פעולה של זרועות שונות כמו אמ"ן, חיל האוויר וחילות תוקפים אחרים".

וזה נכון לגבי יורי הרקטות לעבר ישראל?
"כבר במבצע האחרון (עלות השחר, ד"ז) מאוד השתפרנו והיו תקיפות מוצלחות, ואני מניח שבפעם הבאה כבר יהיה הרבה יותר. אבל זה מאתגר כי צריך להפליל בוודאות, והרבה פעמים מדובר במשגר חד-פעמי שאין טעם להשמיד אותו. בעצם המטרה שלי זה לא לתקוף אותו אחרי שהוא ירה אלא לפני כן. אני צריך לעשות את זה בפרק זמן כל כך מהיר, מיד כשהמחבל יוצא מהמחסה ומתקדם לשיגור. מבצעית אנחנו רוצים להגיע למה שקרוי יכולת זמן אמת, יכולת חישובית מהירה של מידע ונתונים המגיעים מהשטח מביאה לזיהוי מהיר של מטרות, והפניית האש אליהן".

מה זה אומר על רמת הטנק והפלוגה?
"הטנק מופעל היום דיגיטלית לחלוטין. התותח מתכוונן באמצעים דיגיטליים, מידע המגיע מהלוויין, ניווט וקביעת מיקום, מזג אוויר. אתה מקבל מידע על מיקומך ומיקום האויב. על כל השאלות האלה עונה הדיגיטל, שמסנכרן את הנתונים ממקורות רבים ושונים, והכול מגיע למסך שנמצא מול עיניו של המ"פ ועד רמת מפקד הטנק. כאשר הוא יצטרך להפעיל אש או כשהוא יצטרך לסייע הכול על הצג, וזה מה שעושה אותו הרבה יותר קטלני ויעיל".

לסמן מטרות בצ'אט המבצעי

במלחמת לבנון השנייה (2006) כשהייתי על הטנק, המידע לא בדיוק זרם, טכניקות הירי היו כפי שלמדתי בסדיר בשנות ה־80? מה השתנה?
"עולם ומלואו. טנק מרכבה סימן 3 ממש לא דומה לסימן 4. יכולות אחרות לחלוטין. אתה כמפקד בשריון היית עולה לעמדה, ומתאר פיזית לכל החברים היכן האויב ולאן צריך לירות. זה נגמר, היום אתה מקבל במחשב את נקודת המיקום של האויב, התותח מתכוונן אליו ואתה מבצע ירי. זהו הכול במחשב, אתה לא תצטרך להוציא מילה בקשר, ואם תמצא מטרה, כבר לא תצעק בקשר 'בחזית 1500 צמד טנקים' אלא תסמן כמו בווייז ותשלח בצ'אט המבצעי של מערכת ה'צייד' (מערבת קרב ממוחשבת על טאבלט, ד"ז) הוואטסאפ המבצעי, וכל המפקדים מסביב יראו ויפעלו מול המטרות".

ערן ניב (52)

אישי: נשוי לחגית ואב לשלושה. במקור מקיבוץ ארז. כיום מתגורר בקדימה
מקצועי: קצין בצה"ל בדרגת אלוף, ראש אגף התקשוב וההגנה בסב"ר. קודם לכן היה בין היתר מג״ד בנח"ל, מפקד חטיבת אפרים, מפקד בה"ד 1, ראש חטיבת כוח אדם בזרוע היבשה, מפקד אוגדת איו"ש וראש חטיבת שילו"ח (שיטות למידה וחדשנות)

מתי ניתן יהיה לוותר על החייל בשר ודם, שהרובוטים יסכנו את חייהם?
"רובוטיקה אוטונומית היא ללא ספק טכנולוגיה מפציעה והיא תלך ותגדל אבל זה לא יקרה בחמש או 10 השנים הקרובות. בטווח הקרוב יהיו יכולות היברידיות. זאת אומרת היכולות של רחפנים אוטונומיים, כלים אוטונומיים ילכו ויגדלו אבל עדיין יהיה אדם מאחורה, לעבוד איתם, להכין אותם ולכוון אותם - הם לא יראו אויב ויחליטו לבד. מלחמות רובוטים עדיין רחוקות".

אבל מלחמת הסייבר כבר בעיצומה.
"אם הכול דיגיטלי, אפשר לשבש אותו. ממד הלחימה של הסייבר הוא אחר, הוא ממד מלאכותי שיש לו מאפיינים ייחודיים, הסייבר אחר, הוא נועד לטפל במרחב הווירטואלי שבו נוצרים חיכוכים. אם הדיגיטל הופך להיות מרכז הכובד של כל ארגון של כל מדינה אז מאוד מאוד הגיוני לתקוף אותו, כי אם השבתתי אותו השבתתי את הארגון והמדינה".

ומה מצבנו שלנו כמדינה בממד הזה? איך אנחנו עומדים מול האיומים?
"איראן, חיזבאללה וגם חמאס בהחלט מנסים לאיים עלינו ולממש. אבל בסך-הכול אנחנו יודעים לעמוד מולם. זה בין השאר בזכות שיתוף הפעולה בין הארגונים השונים, מאגף התקשוב דרך 8200, השב"כ, מטה הסייבר הלאומי, המוסד, משרד הביטחון ועוד. אנחנו המעריכים הלאומיים של הסייבר ואחראים גם על המערכות שמסכלות. אנחנו בתחרות למידה מול איראן. לא מזלזל בהם. אבל אצלנו ללא ספק יש את מיטב המוחות, האמצעים ושיתופי פעולה יוצאי דופן בין הארגונים".

מה עם חמאס?
"הם מנסים לפעול בכל מיני כיוונים, אין להם שום הצלחות, לא במישור האזרחי ולא במישור הצבאי. במהלך 'שומר חומות' סיכלנו את מרבית הנכסים של מערך הסייבר של חמאס, וגם מספר פעילים שלהם בתחום. מהלכים אלו פגעו קשות ביכולת של חמאס עד היום לממש תקיפות סייבר".

אתה נשמע רגוע.
"אני אף פעם לא רגוע, אבל צריך להסתכל על המציאות באופן מפוכח, ולבנות עצמנו נכון לאור האיומים. יש הרבה איומים, הצלחה לא הייתה עד כה".

והסייבר ההתקפי שלנו הנחשב מהמתקדמים בעולם?
"לא אפרט מסיבות מובנות, אבל צריך להבין שהתקפה והגנה משולבות, זה בא ביחד, והחיבור שלנו עם אמ"ן, 8200 והאחרים הדוק. בתרגיל סייברדום שקיימנו לאחרונה עם גופי סייבר אמריקאיים, הפעלנו הגנה בצוותים משותפים".

יש גם שת"פ מבצעי שכזה עם האמריקאים?
"יש בהחלט שיתוף פעולה, לא אוכל לפרט".

על השאלה הבאה ענה האלוף ניב תשובה מתחמקת - האם מתקפת סייבר יכולה לעצור את תוכנית הגרעין האיראנית? לעצור או לעכב.

"אני מעריך שהיכולות שלנו ובכלל לתקוף באמצעות סייבר ילכו ויתעצמו, אבל אם אתה שואל האם ניתן להכריע מלחמה באמצעות סייבר? אני מהמר שלא ב־10-15 שנים הקרובות. ורואים את זה היטב במלחמת רוסיה־אוקראינה. זה תמיד יהיה משהו משולב. האם נדע עד הקצה לעשות משהו לבד, ימים יגידו".

עוד ממד ושדה קרב עתידי הוא החלל. בסוף דצמבר 2022 שוגר לחלל לוויין התצפית המתקדם EROS-C3 שפותח על ידי התעשייה האווירית, אלביט וחברת אימג'סאט, ולו לפי הפרסומים יכולות מעקב וצילום באיכויות שלא היו בעבר. מערכת הביטחון הישראלית רשאית גם היא לרכוש ממנו את הצילומים.

איפה הממד הזה בתפיסת צה"ל?
"בחלל יש לווייני איסוף בגובה של כמה מאות קילומטרים ולווייני תקשורת לוויינית בגובה של עשרות אלפי קילומטרים. במובן אחד החלל הוא כבר ממד לחימה בהיותו המסייע לממדים האחרים באיסוף מידע וביצירת רשתות תקשורת. בהמשך יהיה כנראה שלב של הפעלת נשק מהחלל לשדה הקרב שלמטה.

"במובן הזה צה"ל מתכונן גם להפיכת החלל לממד לחימה ומתארגן לקראת זה. גם זה קורה בשיתוף כוחות של מערכת הביטחון וצה"ל ובו אגף התכנון, חיל האוויר, אגף המודיעין, מפא״ת וכמובן אגף התקשוב".

יש בעולם יכולת התקפית בחלל?
"ייקח זמן".

איזה סוג מלחמה זו תהיה, מלחמת הכוכבים, לייזר?
"יש הגיון לשימוש בלייזר, האטמוספרה מקשה על הלייזר אובך, עננים, זיהום ובחלל המכשול הזה לא קיים. עם זאת צריך התקדמות טכנולוגית עצומה. מדובר על מרחקים עצומים צריך לראות שלא מאבדים מיקוד. אבל ללא ספק זה בין השאר העולם יילך לשם. אבל אל תפסול את הטכנולוגיה הקינטית, כל הטילים הגדולים שלוקחים את הלוויינים למעלה, אפשר גם להוריד אותם. כמו שיש נ"מ ונ"ט יהיה גם נ"ל - נגד לוויינים".

ובינתיים?
"אני אחראי לייצר תקשורת לוויינית מתוך החלל עבור המערכות שלנו, זה מתקיים היום בגיאו - בממד הגבוה, אבל אנחנו גם בוחנים את האפשרויות לעשות את זה בליאו - בממד הנמוך".

"מענקים זו לא מילה גסה"

בקיץ האחרון נחנך במבנה גב־ים בפארק ההייטק בבאר שבע בית הספר למקצועות המחשב (בסמ"ח) - של אגף התקשוב וההגנה בסייבר, חלוץ היחידות הטכנולוגיות של צה"ל במעבר דרומה. יש בו 200 מדריכים ומרצים וכ־800 חניכים (מחציתם נשים), ובו מועברים כל הקורסים היוקרתיים ביותר במקצועות המחשב בצה"ל: תכנות, הגנת סייבר, DevOps (Development Operation), בדיקת תוכנה (QA), פיתוח לומדה, יישום ERP, ניהול דאטה־סנטר ודאטה אנליסט. בסוף ההכשרה החיילים משובצים לכלל צה"ל. היחידה זכתה על ידי הרמטכ"ל בפרס היחידה החדשנית ביותר בצה"ל.

כיתת לימוד בבסמ''ח. ''בתחום התגמול אנחנו צריכים להשתפר'' / צילום: באדיבות דו''צ
 כיתת לימוד בבסמ''ח. ''בתחום התגמול אנחנו צריכים להשתפר'' / צילום: באדיבות דו''צ

בנוסף, מכשירים בבסמ"ח אוכלוסיות מיוחדות, כמו העברת קורס ללוחמים לקראת סוף שירותם, במסגרת פרוייקט "אלפא" בהובלת אכ"א, מכשירים חיילים על הרצף האוטיסטי, וכן שולחים מדריכים שלהם להכשיר בני נוער מהפריפריה בשעות אחר הצהריים במסגרת תוכנית "ניצנים" לשילוב נוער מהפריפריה בתפקידים טכנולוגיים בצה"ל.

המעבר לנגב לא פשוט לצה"ל, אבל כשהגענו לדבר על בסמ"ח עיניו של האלוף ניב זרחו.
"אני מקיבוץ ארז ובאר שבע הייתה העיר הגדולה שלנו, שם עשיתי רישיון והלכתי לראות סרטים. יש סיפור מפורסם של ס' יזהר על אנשי קיבוץ חצרים שבאו לבן גוריון להגיד לו שקשה בנגב ואי אפשר ואין מים, ואז הוא מרים את הראש ואומר 'באילת יהיה נמל מים עמוקים'. אז הם הבינו את גודל השעה ושהם בשפיץ של מדינת ישראל, והשאר הוא היסטוריה. מי שיורד לנגב, גם כיום, הוא חלוץ. יש לו קשיים אבל בשביל זה אתה צבא, אתה הולך להתמודד עם הקשיים ואתה הולך לנצח. העובדה שאני נמצא בדיגיטל ושזה אירוע שהוא הייטק לא משחררת אותי מהאידיאולוגיה".

וחוץ מאידיאולוגיה, מה טוב במעבר?
"המעבר לנגב הוא אירוע עצום, אנחנו מממשים חזון של מדינת ישראל ואנחנו חייבים להיות אטרקטיביים למשרתים שלנו. אם אנחנו לא מביאים את שני ההישגים האלה אז הירידה לא השיגה את מטרתה. החזון הוא שילוב ע ם כל מי שנמצא שם, אנחנו בקשר אמיץ עם ראש העיר באר שבע, עם נשיא האוניברסיטה, עם חברות ההייטק. אנחנו נמצאים במגעים יחד עם מפא"ת ומשרד החדשנות להקים מרכז מצוינות של AI בבאר שבע, משולב אזרחי-צבאי.

"אני בכלל לא שולל מודלים שבהם איש קבע יצא לאזרחות, יעבוד בהייטק ויחזור חזרה לצבא עם הידע והניסיון שרכש בחוץ. להבדיל מהסייבר שבו אנחנו המובילים, בדיגיטל אנחנו כל הזמן אחרי המגזר האזרחי. אני ממש רואה מודלים של תעסוקה וחוויית שירות שבו צריך לאפשר לעשות גם וגם. זאת אומרת להגיע ולחזור וגם לפעמים לעשות מרחוק וכו'. אנחנו נייצר מודלים כאלה".

ובכל זאת צריך להעביר לשם אנשי קבע מהמרכז.
"פה זה יצירת האטרקטיביות. אני חושב שבמעבר לבאר שבע אנחנו יכולים לייצר מציאות שלא קיימת במקומות אחרים. קרבה למשל, הסגל של מסמ"ח קרוב 10 דקות הליכה לכל מקום, לכיתות הלימוד, לאוניברסיטה, לכל מקום. אבל מה שחשוב לא פחות הוא שאנשים רוצים להרגיש משמעותיים. אני חושב שגם אפשר לייצר שם אווירה של קולג' שאין באמת בארץ, עם אווירה ומקומות עבודה לצד מקומות בילוי וקהילה".

אני חייב להתעקש. לא כולם שמחים לעבור, ראה התבטאויות של קצינים באמ"ן.
"אנחנו עוברים לפני אגף מודיעין שעליו דיברו, אבל אלה אותן אוכלוסיות. אף אחד לא רוצה לעשות מעבר, כולם חוששים מהמילה מעבר. כאשר אנחנו במרכז ומאמינים בתפיסת עולם שהכול נמצא במרכז, זה מפחיד עוד יותר. ולכן מול זה, כשאני אומר לבנות מתווה אטרקטיבי, זה אומר שאני מסוגל להמשיך ולהיות במרכז גם כשאני נמצא בדרום ולהפך. אני חושב שאנחנו צריכים להסתכל בצורה מאוד-מאוד חדשנית על איך אנחנו עושים את זה ולהיות אטרקטיביים. אנחנו לא נברח מזה אנחנו לא נוריד את אגף התקשוב לנגב בפקודות, אנחנו נוריד את אגף התקשוב לנגב מכיוון שנהיה אטרקטיביים. גם כשחיל האוויר העביר בסיסים דרומה, תמיד זה קשה. בתוך שלוש שנים תעבור כל יחידת לוטם (לשעבר "היחידה לתקשוב וטכנולוגיות מידע", ד"ז) ויעברו חלקים מחטיבת ההגנה של אגף התקשוב יחידת מצו"ב האחראית על הצופן הלאומי של מדינת ישראל ועל כל תפיסת ההגנה (סייבר) של צה"ל, וגם מספקת שירותי הגנה לכל גורם אחר במדינה".

ובכלל איך אתה משמר כוח-אדם איכותי עם התחרות עם חברות ההייטק בחוץ?
"בן אדם בכל תפקיד רוצה שמה שהוא עושה יהיה בעל משמעות, שהוא מטביע את חותמו. בנוסף הוא צריך תגמול הולם, פרנסה, הוא רוצה להגשים שאיפות, להתקדם ושתהיה לו חווית שירות נהדרת, חוויה שהוא מגיע והוא נהנה. בתחום המשמעות ובתחום העניין הייחודי והאתגר אנחנו מאוד חזקים. בתחום של התגמול צריכים להשתפר, אף אחד לא בא לצבא כדי להתעשר, באים לפה כדי לעשות דבר מדהים. אבל אנחנו מנסים לכן לתגמל אנשים ולסייע להם".

איך?
"מענקים על בסיס הצטיינות כמו בחברות בחוץ, מענקים זו לא מילה גסה, עשינו את זה גם בעבר ועכשיו זה מודגש. גדלתי בקיבוץ ובצבא, ואף פעם לא קראתי באמת את תלוש המשכורת שלי, גם היום אני לא בטוח יודע לקרוא אותו. המוטיבציות שלי הגיעו ממקום אחר. אבל ברור לגמרי שהצבא לא יכול להסתמך רק על אידיאולוגיה, הוא צריך לתת את התנאים הטובים ביותר שאפשר".