בית הדין הרבני הגדול עושה סדר: הבעל ישלם דמי מדור גם אם לאישה יש משכנתה

לאחר שנים של פסיקות סותרות בנושא זה, בית הדין הרבני הגדול קבע כי למרות שתשלומי המשכנתה מוסיפים להון של האישה, הבעל צריך להשתתף בהם

גירושים / אילוסטרציה: Shutterstock
גירושים / אילוסטרציה: Shutterstock

הכותב עוסק בדיני משפחה

עד לאחרונה, כאשר אישה שוכרת דירה למגוריה ולמגורי ילדיה בעת הליך גירושים, קיימת חובת השתתפות של האב במדור. נשאלה השאלה - מה קורה כשיש בבעלותה של האישה דירה עליה היא משלמת משכנתה, ואז אינה נצרכת בתשלום דמי שכירות. האם גם אז חלה חובה על האב להשתתף במדור? 

פסק הדין שמראה כמה חשוב ניסוח מדויק של ויתורים כלכליים בגירושים 

הנושא העסיק לא פעם את בתי המשפט שלאורך השנים נתנו פסיקות סותרות, שכן לכאורה מאחר שלאישה אין הוצאה על דמי שכירות, אין חובת מדור. הגישה השלטת בפסיקה (אחד מנושאי הדגל לגישה זו הוא כבוד השופט שאול שוחט מבית המשפט המחוזי בתל אביב) היא שהאב ישלם סכום אקוויוולנטי לו הייתה האישה שוכרת את הדירה, בהתאם לסכום סביר ביחס לשכר הדירה לדירה שבה גרו הצדדים טרם הפירוד.

עו''ד  יוסי הרשקוביץ / צילום: יח''צ
 עו''ד יוסי הרשקוביץ / צילום: יח''צ

אחרים, כמו כבוד השופט יהורם שקד מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, סבורים כי ברגע שהאישה קנתה דירה, הבעל לא מחויב לשלם סכום מדור, שכן למעשה תשלומי המשכנתה נעשים כך שהאישה מגדילה את ההון שלה.

עובדות המקרה: לאחרונה ניתן פסק דין בבית הדין הרבני הגדול שעשה סדר בין הפסיקות הסותרות, וקבע כי גם כאשר האישה קנתה דירה ומשלמת משכנתה, הבעל צריך לשלם מדור.

במקרה הנדון, הצדדים נישאו ב־2002 והתגרשו ב־2020, ובמהלך שנות הנישואים נולדו להם שלושה ילדים. במסגרת הסכם הגירושים הסכימו הצדדים כי האישה תרכוש את חלקו של הבעל בדירתם המשותפת, כך שהאישה תשלם את הלוואת המשכנתה. בית הדין הרבני האזורי קבע כי מכיוון שלאם יש דירה הרשומה על שמה ובבעלותה, והילדים מתגוררים בה - האב פטור מלשלם דמי מדור, שהרי התשלום שהאישה משלמת הוא תשלום להשבחת הונה.

ההחלטה: בית הדין הרבני הגדול קיבל את הערעור של האישה על פסק דינו של בית הדין האזורי וקבע כי אף שבקנייה זו האם מרבה את הונה, האב חייב בתשלום מדור ילדיו, ואף שלאם יש מדור - אין היא מחויבת לאפשר מגורי הילדים במדורה ללא תמורה. נקבע כי האב ישלם סך 40% מדמי שכירות דירת ארבעה חדרים באזור שבו גרו הצדדים בעבר ושהאם ממשיכה לגור בו.

המצב ההלכתי מדביק את המצב האזרחי

בית הדין הגדול מדגיש כי אם היו לאם דירה או הון אחר, וכן אם הייתה האם קונה דירה, משכירה אותה ושוכרת מדור שבו תתגורר עם הילדים - ודאי שהאב היה חייב להשתתף בדמי השכירות במסגרת חובתו במדור ילדיו, שהרי אין בעובדה שלאם יש דירה והיא בעלת הון כדי לפטור את האב מחובתו במדור, ולכן גם במקרה דנן האב יחויב בדמי מדור.

אכן האם קנתה דירה גדולה, ומוטל עליה תשלום הלוואת משכנתה גבוהה, אלא שהסיבה לקניית הדירה היא לצורך ולרווחת הילדים, שנפגעו מהגירושים, וכדי שלא ייפגעו אורח חייהם ורווחתם.

פרשנות: לפסק הדין יש חשיבות מכרעת בנושא זה, מכיוון שכל נושא מזונות אישה וילדים יהודים נדונים גם במערכת בתי המשפט האזרחיים, על־פי המשפט העברי, ומכאן חשיבותו של פסק הדין של בית הדין הרבני הגדול, בהדגישו את המצב ההלכתי, וכעת למעשה גם ההלכה מדביקה את הדין האזרחי.

כאמור, עד היום סבלו בעלי הדין מחוסר בהירות בנושא בגלל הגישות השונות, וזו הפעם הראשונה שיש לנו התייחסות של הערכאה הדתית הגבוהה, מה שיתרום לוודאות בעת גירושים. יודגש כי במקרה שכלל אין תשלום משכנתה על הדירה, והאישה אינה שוכרת דירה למגורי הילדים, הכלל השולט הוא כי "אין הוצאה, אין תשלום" - ומכאן שעקרונית לא יהיה חיוב מדור. 

יוסי הרשקוביץ / צילום: תמונה פרטית
 יוסי הרשקוביץ / צילום: תמונה פרטית

בית הדין הרבני הגדול ירושלים תיק 1336937/2