נחשפו השבבים שמפתחת גוגל בישראל: יפעילו את חוות השרתים

עפ"י דיווח באתר "דה אינפורמיישן", גוגל נמצאת בשלב מתקדם ביותר בפיתוח שבב שעשוי בעתיד להפעיל את חוות השרתים שלה • את הפעילות הבינלאומית של חטיבת השבבים החדשה שלה מנהל הישראלי אורי פרנק, בכיר אינטל ישראל לעבר

אורי פרנק / צילום: דוברות אינטל
אורי פרנק / צילום: דוברות אינטל

גוגל הולכת בדרכן של אמזון ואפל, ועל-פי דיווח של אתר "דה אינפורמיישן", היא נמצאת בשלב מתקדם ביותר בפיתוח שבב שעשוי בעתיד להפעיל את חוות השרתים שלה. את הפעילות הבינלאומית של חטיבת השבבים החדשה שלה מנהל הישראלי אורי פרנק, בכיר אינטל ישראל לעבר, שמעסיק על-פי הערכה כ-100 מהנדסי חומרה בתל אביב. 

אחרי המתנה של שבועות: החלו הפיטורים בגוגל ישראל 
מפסידה למיקרוסופט במגרש הביתי: גוגל ב"מצב חירום", ויש לה סיבות טובות לחשוש 
"עצרו העברת כספים ותנו צ'אנס להידברות": סמוטריץ' נפגש עם בכירים בהייטק 

על-פי הדיווח ב"דה אינפורמיישן", גוגל חצתה שלב קריטי בפיתוח שני סדרות של שבבים שיפעילו בעתיד את חוות השרתים שלה ויסייעו לה להיגמל מתלות בשבבים מתוצרתן של חברות אחרות דוגמת אינטל ו-AMD. ככל הנראה, הענקית מקליפורניה הגיעה לשלב המתקדם של ה"טייפ אאוט" - סיום שלב הפיתוח והעברתו לייצור. לכל הפחות, החברה נמצאת בשלבי בניסויי ייצור ראשונים.

גוגל היא אומנם מונופול בתחום מנוע החיפוש, אך בתחום מערכות ענן היא תופסת נתח של 11% בלבד מהשוק ונחשבת לשחקן השלישי בגודלו בתחום, אחרי אמזון עם 34% מהשוק ומיקרוסופט עם נתח של 21%, כך על-פי חברת המחקר סינרג'י. יחד עם זאת, תחום הענן נחשב למנוע צמיחה משמעותי בשלוש חברות הביג-טק, ומביא את גוגל להשקיע רבות בבניית חוות שרתים ייעודיות, בניית מערך תפעול ושיווק עבור השירות.

המתחרה אמזון כבר השכילה לפתח שבב משלה, וגם היא עושה זאת מישראל באמצעות שבב "גרביטון" מתוצרת אנפורנה לאבס. בשנה שעברה דווח כי הכנסות שבבי אנפורנה לאבס תרמו לאמזון 5 מיליארד דולר בשורה התחתונה באמצעות חיסכון בעלויות והבאה של לקוחות חדשים.

שני שבבים שיגבו זה את זה

החטיבה בניהולו של אורי פרנק אחראית על פיתוח שני שבבים שאמורים לגבות זה את זה במקרה של תקלה, המבוססים שניהם על ארכיטקטורת ARM, החברה הבריטית בבעלות סופטבנק המתחרה באינטל. הראשון מכונה "מייפל" ומבוסס על עיצוב שהוזמן מחברת השבבים מארוול (גם היא מחזיקה סניף פיתוח בישראל- א"ג). תוכניות השבבים נמסרו למפעל הייצור הטייוואני TSMC על-מנת לבחון את ייצורו.

השבב השני, "סייפרס", מפותח באופן בלעדי בישראל ויימסר לקראת תהליכי יצור ב-TSMC ברבעון השני של השנה. שתי סדרות השבבים יוצרו בגיאומטריה של 5 ננומטר החל מהחציון השני של 2024 ויוטמעו בשרתים של גוגל ב-2025.

המעבר משבבים של אינטל ו-AMD ל"מייפל" ו"סייפרס" צפוי להארך שנים ארוכות, ובמקרים רבים גוגל תאפשר ללקוחותיה בשירות הענן לבחור על אילו שבבים יתבסס השירות שלה. רבים צפויים להמשיך ולהעדיף לאורך זמן את אלה המבוססים על שבבי אינטל ו-AMD.

לשבבים המפותחים מישראל יש חשיבות אסטרטגית לגוגל מעבר לעולמות שירותי הענן שהיא מספקת ללקוחותיה. על-פי הדיווח, בגוגל מתמקדים במשימות חישוב המיועדות לשימושי בינה מלאכותית, מה שיסייע לה לעבד במהירות רבה וביעילות רבה יותר מספר רב יותר של פעולות עבור יישומים כגון הצ'ט בוט בארד, מודל השפה של החברה, LaMDA, או יישומי אנליטיקס. מהלך זה מקביל לצעדים דומים שערכה אמזון באמצעות אנפורנה לאבס הישראלית: פיתוח שבבים שייעלו את פעילותם של השרתים, ולאחר מכן פיתוח שבבים נוספים שיוסיפו להם יכולות בתחום העיבוד הגרפי והבינה המלאכותית.

ברגע שגוגל תשיק את השבבים שלה, היא תהפוך לענקית השלישית החשובה שמקצצת את תלותה באינטל ו-AMD. קודם לכן היו אלה אפל ואמזון שהקימו חטיבות פיתוח שבבים משלהן, גם כן על בסיס טכנולוגיה של ARM הבריטית. האחרונה שולטת כבר בכ-4.5% מכלל מעבדי השרתים שסופקו ב-2022, כך על-פי חברת המחקר IDC. על-פי המחקר, היא צפויה להגדיל את נתח השוק שלה ל-10.3% עד 2026. על-פי ההערכות, מיקרוסופט, מפעילת שירות הענן אז'ור, מבצעת מהלך דומה לזה של גוגל ואמזון. 

באמצעות הכנסת השבבים החדשים לחוות השרתים שלה, גוגל מקווה לחתוך בעלויות ולהציע ביצועים שלאורך זמן יהיו זולים ב-20% עד 40% מהמוצרים של אינטל, כך על-פי "דה אינפורמיישן". אלא שהמעבר לשבבי גוגל על חשבון אינטל לא יהיה קל: גוגל תצטרך לפתח שכבת תוכנה לשרתים שתעבוד היטב עם השבבים שלה, ולאחר מכן לשכנע את לקוחות פלטפורמת הענן שלה להשתמש בהם. ליישומים כגון למידת מכונה (machine learning) או אימון בינה מלאכותית משתמשת כיום גוגל עדיין בשבבים של אנבידיה, אך מטרתה בטווח הארוך היא להסתמך על שבבים משלה.

אורי פרנק התפטר מאינטל במרץ 2021, לאחר שהגיע לתפקיד הבכיר של מנהל ארגון ההנדסה בקבוצת שבבי המחשוב האישי והשרתים וקודם לתפקיד סגן נשיא. פרנק ניהל כ- 2,000 עובדים בישראל, בהודו ובארה"ב, ותחת ידו נוהלו מוצרים שייצרו לחברה הכנסות של כ-30 מיליארד דולר.