"זו רכבת הרים, הקמנו חדר מלחמה": משרדי עורכי הדין הישראלים מתמודדים עם קריסת הבנקים

קריסת בנק סיליקון ואלי (SVB) בשבוע שעבר הובילה את מחלקות ההייטק במשרדי עורכי דין להתמודדות לא צפויה. חמ"לים נפתחו, ועורכי הדין עבדו מסביב לשעון כדי ללוות את החברות הישראליות הרבות שכספן נמצא בבנק. את הרגעים הראשונים אחרי הקריסה הם מתארים בחוסר ודאות ובליווי הלקוחות המודאגים.

● הכי רחוק מסיליקון ואלי: שנת שיא לבנקים בישראל
● מדוע ביטוח פיקדונות בבנק לא מקודם בישראל?
● 3 לקחים שארה"ב לא למדה מהמשבר הפיננסי של 2008
● הכירו את גרג בקר, המנכ"ל שהוביל את בנק סיליקון ואלי בעלייתו ובהתרסקותו

"מיום חמישי אנחנו מתרוצצים. יש לנו עשרות רבות של חברות עם חשבונות פעילים. כל סוף השבוע הייתי עסוק בלתמוך ולהרגיע את הלקוחות המבוהלים, למצוא אלטרנטיבות בבנקים אחרים למי שהצליח להוציא את כספו", מספר עו"ד גיא לכמן, שותף וראש מחלקת ההייטק (במשותף) במשרד פרל כהן.

"המשימה שלנו היא לתת ללקוחות פרשנות לסיטואציה, לעזור להם בתהליכי מציאת אלטרנטיבה כדי לתפעל את העסק. זו עבודה משפטית עם אלמנט ניהול משבר וייעוץ עסקי. כולם היו בציפייה לשמוע מה יגיד הממשל האמריקאי, ואחרי ההודעה הונמכו הלהבות, כי הוחלט לעמוד מאחורי הבנק  ולתמוך בלקוחות עד הדולר האחרון".

לכמן מספר כי החברות נדרשו לפתוח חשבונות חלופיים בבהילות, ועורכי הדין סייעו בחלק התפעולי הדורש הצגת אישורים ומסמכים, והכול תוך לחץ זמנים. בנוסף, הם נדרשו לתקשורת פנים־חברתית מול הדירקטוריון ומול בעלי מניות. "יש לקוחות שתכננו לפטר את העובדים השבוע, כי הם נותרו ללא מקור כספי לשלם ממנו. כאמור, בגלל ההחלטה החיובית של הממשל, זה לא יקרה".

 גיא לכמן, שותף בכיר וראש משותף לקבוצת ההייטק במשרד פרל כהן / צילום: תומר יעקובסון

לדבריו, "SVB הוא בנק מאוד מהותי לתעשיית ההייטק הישראלית. לצערי, נחשפנו לכמות גדולה של דיסאינפורמציה ולעתים פייק ניוז באופן שהמשבר הזה הוצג. אתה לא יכול לעבוד בשוק האמריקאי שלא באמצעות בנק אמריקאי, זה לא קשור להוצאות כספים מישראל. הבנק מאוד תמך בתעשייה המקומית בישראל, ובזכותו נוצרו כאן אלפי משרות. הוא היה השחקן הדומיננטי להלוואות לסטארט־אפים. זה לא סתם עוד בנק אמריקאי".

"ההתייחסות הראשונית הייתה כמו חדר מיון"

עו"ד אסף נווה, שותף במחלקת ההייטק במשרד מיתר, מספר על ההתמודדות עם המשבר. "הקמנו חדר מלחמה וצוות מצומצם שלקח על עצמו לעמוד בקשר עם המשרדים האמריקאים. ההתייחסות הראשונית הייתה כמו חדר מיון. מיום חמישי בשעות הערב עבדנו כל סוף השבוע.

"הרבה פעמים אלה שיחות תמיכה. הכי דחוף היה לטפל בלקוח שרוצה לדעת אם הוא יכול למשוך את הכספים, מה המשמעות של העובדה שהוא לא יכול לגשת לכספים. זה הגיע באמצע החודש, ויש משכורות סביב התקופה הזאת.

"מה עושים עם החובה לשלם משכורות? זו עבודה שמחייבת מציאת פתרונות פרקטיים ללקוחות למול המציאות וההסכמים המשפטיים של הלקוח. המטרה שלנו בסיטואציה הזאת הייתה לתת את המידע בצורה פשוטה ומגובשת עם המלצות ברורות".

גם במשרד עורכי הדין גולדפרב גרוס זליגמן הקימו צוות משימה לסייע ללקוחות הבנק. בצוות נמצאים מומחים בתחומי ההייטק, הרגולציה ודיני חדלות פירעון, ובראשותו עומד עו"ד איל שנהב, ראש מחלקת חברות והייטק בינלאומי (משותף). המשרד פרסם ללקוחות תשובות לשאלות מרכזיות שעלו מלקוחות הבנק והמלצות ללקוחות.

בין ההמלצות של המשרד: פתיחת חשבון בנק חלופי בארה"ב, קיום דיון בדירקטוריון שייבחן איך כמות הכספים שאין גישה אליהם תשפיע על פעילות החברה, עדכון התקציב, דחיית תשלומים או הפחתת הוצאות, זהירות בפירעון חובות שוטפים, פנייה לצדדים שלישיים שלחברה יש כלפיהם חובות והעברת כספים מישראל לארה"ב לשם מימון פעילות החברה.

העצירה בסוף השבוע הועילה למציאת פתרונות

"זו רכבת הרים" מתאר עו"ד חנן חביב, ראש הסקטור הטכנולוגי במשרד הרצוג. "זה התחיל עם שמועות ונפילת המניה. לקוחות של הבנק שחששו לכספים שלהם התחילו למשוך כספים, ונוצר סחרור שהגיע לשיא בימים חמישי ושישי".

עו"ד חביב מסביר כי העובדה שהיה סוף שבוע באמצע, היוותה יתרון. "זה היה תהליך מאוד מהיר של אובדן אמון. השוק הבין שלבנק יש גירעון, והוא לא מצליח לגייס כסף חדש, ובעקבות זאת נוצר סחרור של לקוחות שחששו לכספים שלהם. סוף השבוע בלי מסחר במניות ובלי העברות כספים איפשר לרשויות לעשות סטופ ולמצוא פתרון.

 עו''ד חנן חביב, ראש הסקטור הטכנולוגי במשרד הרצוג / צילום: עידן גרוס

"אחת השאלות שעמדו בפני הלקוחות היא האם למשוך כספים כשעדיין לא היה ברור מה מצב הבנק. ביום חמישי הרבה לקוחות פעלו למשוך את הכספים שלהם. בשישי הקריסה המשיכה, ובמהלך היום בארה"ב הרשויות בקליפורניה השתלטו על הבנק ומינו כונס. נעצרה הפעילות, ולקוחות לא יכלו למשוך כספים. נוצר הרבה אי־ודאות במהלך סוף השבוע".

"להחזיק ללקוחות את היד, לתמוך בהם"

"ב־24 שעות הראשונות הייתה סערה גדולה ואי־ודאות", מתאר עו"ד מוטי מלכה, ראש מחלקת ההייטק במשרד ש.הורוביץ. "עיקר העבודה היה להחזיק ללקוחות את היד, לתמוך בהם. הייתה חרושת שמועות נוראית שהלכה וליבתה את עצמה. היו בעלי יוזמה שקראו מהר את המפה, נקטו פעולות מהירות והעבירו את הכסף משם".

עורכי הדין מתייחסים ללקוחות במעגל השני התלויים בהלוואות או בקו האשראי שקיבלו מהבנק והקושי העומד בפניהם. לדברי עו"ד נווה, "לא ברור למי מחזירים את קו האשראי של הבנק. מה עושים עם הכסף שבניתי עליו לטובת התפעול? יש לקוחות שחתמו על הסכמים לא מזמן ועוד לא קיבלו את הכסף.

"היו עסקאות עם חברות שיש להן נכסים שמשועבדים לבנק, היו לקוחות שנתנו הלוואה ללקוח שמחזיק כספים בבנק, או ספק שנתן מקדמה לבנק ועכשיו שומע שכל הכסף מוחזק על־ידי הרגולטור. נדרשנו לייעץ בשאלה האם להפעיל את הבטוחות שיש אל מול החברה שמחזיקה כספים. כמלווה יש חובה לממש את הזכויות, אבל חובה לממש אותן בצורה נכונה".

"השאלה התחלפה - לא האם יקבלו את הכסף, אלא מתי" אומר עו"ד מלכה. "המצב מצריך פתרונות מימוניים חלופיים. לקוחות שקיבלו מסגרת אשראי ולא ניצלו אותה במלואה, אך נתנו כנגד האשראי ביטחונות לבנק, נמצאים במצב שהם לא יכולים לנצל את מסגרת האשראי שלהם. מצד שני, יש להם קושי למצוא פתרון חלופי, כי כנגד האשראי האחר צריכים ביטחונות. ואלה ניתנו כבר ל־SVB, יש לימבו שצריך לפתור אותו.

"לאותם לקוחות יש סוג של פתרון שקרה בעקבות הרכישה של החטיבה האנגלית. התקווה היא שהאשראי יינתן. לאלה שקיבלו אשראי מחטיבות אחרות אין פתרון כרגע. אנחנו מסייעים להם, עובדים איתם צמוד מאוד, עוברים איתם על המסמכים שלהם בבנק, מנתחים את החשיפות ואת האפשרויות שלהם לקבל אשראי".