מאות עצורים בהתפרעויות בצרפת אחרי שרפורמת הפנסיות עברה

עוד כשנבחר לראשונה הבטיח נשיא צרפת עמנואל מקרון לצרפתים "פעולות יופיטריות", על שם ראש האלים. הוא גנז את מרביתן, ריכך אחרות, אבל בשבועות האחרונים, שנה לתוך כהונתו השנייה והאחרונה, החליט הנשיא הצרפתי לקדם "בכל מחיר" את אחת הרפורמות הקרובות ביותר ללבו - הארכת גיל הפרישה בצרפת מ-62 ל-64.

● משבר הבנקים, הריבית והרפורמה: הכוחות שמכבידים על השקל | ניתוח 
● מכירת קרדיט סוויס: המנצח הגדול, המפסידים והמיליארדים שנמחקו 
● להעלות את הריבית או לא? הדילמה הגדולה של הפד 

כעת, התגובה הציבורית האדירה נגד התוכנית הזו ונגד דרך החקיקה שלה - מצד האוכלוסייה, מצד התקשורת ומצד האיגודים המקצועיים רבי-הכוח של צרפת - מסכנת את ממשלתו ומאיימת לחסל את שאריות התמיכה הציבורית שעוד נותרו לו. 

לפחות 140 בני אדם נעצרו הלילה בהתפרעויות שפרצו אחרי שרפורמת הפנסיות עברה למעשה בפרלמנט. הממשלה שמינה מקרון שרדה בקושי שתי הצבעות אי-אמון אמש (ב'), והרפורמה להגדיל את גיל הפרישה מ-62 ל-64 הפכה לחוק. אלפי שוטרים נפרשו בפריז, ונרשמו הפגנות מאולתרות בערים רבות ברחבי צרפת. חלק מהמפגינים הבטיחו להשתמש בכוח כדי לגרום לממשלה לחזור בה מהרפורמה, בעוד האופוזיציה הבטיחה לפנות לבית המשפט העליון במדינה.

"אנחנו חייבים לעבוד יותר"

כמעט בכל לילה בלילות האחרונים חוותה פריז התנגשויות אלימות. פחי אשפה נשרפו, בריקדות הוצתו. אלפי שוטרים נשלחו לרחובות, והתעמתו עם מוחים נגד הרפורמה. ההפגנות והמחאות נודדות בין כיכרות מרכזיים בבירת צרפת, והמשטרה השתמשה ברימוני גז, במכת"זיות ובכוחות מתוגברים כדי להתמודד עם האלמנטים הקיצוניים יותר בהן. המוחים האלימים הם רק המיעוט בקרב רוב הציבור הצרפתי, שדוחה את הרפורמה שמקרון מנסה לדחוף בגרונו, ויצא לרחובות במיליונים בשבועות האחרונים להפגנות שלוות.

לכאורה, התמונה אמורה להיות ברורה לצרפתים. הם עובדים הכי פחות שעות בשבוע (35 שעות). הם העם שפורש כמעט הכי מוקדם ביבשת (בגיל 62 באופן רשמי, 60.5 בפועל). הם העם שיש לו הכי הרבה שנות פנסיה - 23 לגברים ו־27 לנשים. כל המרכיבים הללו, ביחד עם שיעור גידול אוכלוסייה מינימלי של 0.3% בשנה, וצמיחה מקרטעת, הופכים את מודל הפנסיה הצרפתי הנוכחי ללא בר־קיימא באופן די מובהק. מודל הפנסיה הנוכחי של צרפת יהיה גרעוני בעשור הקרוב, והוא מאיים להעמיק את החוב הלאומי. גוף חשבונאי של הממשלה העריך כי מספר העובדים לפנסיונר במדינה כבר ירד מ־2.1 בשנת 2000 ל־1.7 ב־2020. לפי התחזיות, השיעור יעמוד על 1.2 בלבד בשנת 2070.

החיים הצרפתיים אמנם נעימים, אבל לא ממש בעלי תוחלת בטווח רחוק, מעריכים הכלכלנים. וזה גם מה שחושב מקרון. "אנחנו חייבים לעבוד יותר", אמר מקרון לפני חג המולד, כשהשיק את היוזמה הבלתי־פופולרית שלו - להגדיל בהדרגה את גיל הפרישה ל־64 בכמה פעימות עד שנת 2030. בכוונתו להחריג ולאפשר פרישה מוקדמת למי שהתחילו לעבוד בגיל צעיר ולאלו שעובדים במקצועות שוחקים. ובנוסף, להגדיל את קצבאות הפנסיות.

 נשיא צרפת, עמנואל מקרון / צילום: Associated Press, christophe Simon

בחסות החוקה: למשול ללא רוב בפרלמנט

לכאורה, המצב הפוליטי של מקרון הופך את העברת הרפורמה בתמיכה רחבה לכמעט בלתי־אפשרית. העם אמנם בחר אותו לנשיא לכהונה שנייה באפריל 2022, אבל חודשיים לאחר מכם גם שלל את הרוב שהיה למפלגתו בפרלמנט, וברח לקצוות, הימין הקיצוני והשמאל הקיצוני. מאז מקרון שולט למעשה בלי רוב בפרלמנט. כעת, "ההתעקשות שלו להעביר את הרפורמה ללא הידברות עם ארגוני העובדים מוכיחה את עצמה כטעות", כתב אתמול העיתון "לה מונד".

למעשה, האיגודים המקצועיים המשפיעים של צרפת חברו יחד לראשונה מזה עשור כדי לנהל הפגנות נגד הרפורמה, לקיים שיבושים ולתאם מחאה ציבורית פופולרית. זה התחיל ב"ימי זעם", שהוציאו מיליוני צרפתים לרחובות. בימים האחרונים, לקראת מה שהייתה אמורה להיות הצבעה בפרלמנט ביום חמישי - הם הכריזו על "שביתה מתגלגלת" - שתוכרע בכל ערב מחדש בהיוועצות של ראשי האיגודים.

אבל אז הגיע מועד ההצבעה המיועדת בפרלמנט, וההפתעה שהכינה ראשת הממשלה אליזבת בורן לעם. הסתבר, שמחשש להפסד בפרלמנט, הממשלה החליטה כלל לא להעלות את הנושא להצבעה. מתוקף המשטר החצי־נשיאותי של צרפת, ישנו סעיף בחוקה (49.3, שהפך נודע לשמצה בעקבות אירועי הימים האחרונים), שמאפשר לממשלה להעביר את ההחלטה כמו שהיא. מעין צו נשיאותי. הסעיף הזה הפך לכלי המשילה המרכזי של נשיא עם ממשלה ללא רוב בפרלמנט. כך, למשל, עבר גם התקציב השנתי של צרפת - ללא תמיכת הפרלמנט. 11 פעמים השתמשה בו הממשלה הנוכחית עד כה.

ההכרזה על השימוש בסעיף זה היה האות לזעם ציבורי שכמותו צרפת לא חוותה שנים רבות, לפחות מאז מהומות "האפודים הזוהרים" שנה לתוך כניסתו לתפקיד של מקרון ב-2018. שתי הצעות אי-אמון בממשלה הוגשו ועלו לדיון הערב (ב'). הממשלה של בורן רועדת.

מה שלא סייע לפופולריות של הרפורמה היא העובדה כי היא הגיעה אחרי שנה של עליות מחירים חדות בצרפת, ששחקו את הפתיל הקצר ממילא של הציבור הצרפתי בנוגע למערכת הפוליטית. מדד המחירים בחודש שעבר הראה עלייה של יותר מ־7.2% לעומת השנה שעברה, והמזון התייקר בשיעור רב יותר. בנוסף, נושא הפרישה לפנסיה "קדוש" לצרפתים בצורה חריגה באיחוד האירופי.

סקרים העלו כי 70% מתנגדים לרפורמה המוצעת. הפופולריות של מקרון, שממילא סבל מאחוזי תמיכה נמוכים, ירדה כעת ל־28% בלבד.

האיגודים מאיימים להשבית את הרפובליקה

בכהונה השנייה והאחרונה שלו, למקרון אולי אין מה להפסיד מבחינה אישית, אך הוא עלול להשאיר אדמה חרוכה אחריו בפוליטיקה הצרפתית, אחרי שריסק את המערכת הוותיקה באמצעות חתירה למרכז והקמת תנועה חדשה ("הרפובליקה בתנועה!"). הימין הקיצוני והשמאל הקיצוני הגדירו שניהם את הרפורמה כ"בלתי־אנושית". אלה עשויים לגרוף את אהדת הציבור בבחירות הבאות.

בהצבעת האי-אמון הראשונה שהתקיימה הערב, הממשלה שמינה מקרון שרדה בקושי. כדי להפיל אותה, היו זקוקים המתנגדים ל-287 קולות בפרלמנט. בסופו של דבר, קואליציית השמאל ("Nupes", 151 מושבים) יחד עם נציגי הימין הקיצוני של "האיחוד הלאומי" (88 מושבים) וקבוצה כלל-פוליטית בשם LIOT (20 מושבים) וכן נציגים מטעם "הרפובליקנים" במרכז-ימין (להם 61 מושבים) הצביעו בשיעור גדול בעד האי-אמון, וגיבשו 278 קולות בעד הפלת הממשלה, רק תשעה מלהפיל אותה. הצבעת האי-האמון השנייה מתנהלת כעת, אך גם אותה צפויה הממשלה לשרוד.

כעת, אם הצבעות האי-אמון אכן לא יעברו, הרי שהרפורמה תתקבל כלשונה ותהפוך לחוק. יש מי שמבקרים את המהלך עד כדי כך עד שהם קוראים לשינוי שיטת המשטר הצרפתית, שמעניקה סמכויות נשיאותיות אך במקביל גם כוח רב לפרלמנט.

בכל מקרה, האיגודים המקצועיים הבטיחו להילחם בחוק גם אם יעבור, ואפילו להחמיר את המאבק כדי לגרום לממשלה לחזור בה. בינתיים, תנועת הרכבות במדינה משובשת. טיסות מבוטלות. מעבורות נדחות. בתי זיקוק נסגרו בעקבות החלטות האיגודים המקצועיים, ומחסור בדלק עשוי להיות מורגש בתוך מספר ימים. המורים מאיימים לשבש את בחינות הבגרות. עובדי הזבל עברו לשביתה איטלקית, ופועלים ב־20% משרה. "יום הזעם" הבא מתוכנן להתקיים ביום חמישי הקרוב, והוא צפוי להוציא לרחובות מספר שיא של מוחים.