השבוע בביומד: נובוקיור שיכנעה את השוק שמגמת הירידה זמנית

מדוע עולה מניית נובוקיור אם ההכנסות שלה ירדו? • מי מנצח במענה לשאלות הציבור באינטרנט – רופאים או צא'ט GPT? • ולאיזה תחום הוסבה טכנולוגיית זיהוי הפושעים של הבכיר לשעבר במובילאיי? • מדור חדש

חברת נובוקיור בפתיחת טקס המסחר בנאסד''ק ב-2015 / צילום: Nasdaq OMX
חברת נובוקיור בפתיחת טקס המסחר בנאסד''ק ב-2015 / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור, חברת הביומד הישראלית הגדולה ביותר הנסחרת בנאסד"ק, רשמה מאז הגיעו מוצריה לשוק בדרך כלל צמיחה בהכנסות, וצמצום הפסדים מרבעון לרבעון.

בדוח האחרון שלה המגמה הייתה אחרת: הכנסותיה ירדו ב-11% ל-122.2 מיליון דולר. הרווח הגולמי ירד ממספר מרשים ביותר - 80%, לכ-76% - עדיין מרשים, אבל המגמה מעלה שאלות. בעקבות עליה בכל ההוצאות - מו"פ, שיווק והנהלה - עברה החברה מכמעט איזון תפעולי להפסד תפעולי של כ-60 מיליון דולר. ההפסד הנקי היה 53 מיליון דולר, לעומת 4.6 מיליון בתקופה המקבילה. לחברה 958 מיליון דולר במזומן והשקעות לטווח קצר, קצת יותר מאשר עם סיום הרבעון המקביל.

למרות התוצאות המספריות הגרועות בכל הפרמטרים, השוק לא העניש את החברה. המניה צללה כתגובה מיידית לדוח, אך התאוששה תוך כמה שעות והיום כבר נסחרת בכ-8% יותר מאשר לפני הפרסום, ובמחיר המגלם לה שווי של כ-7.4 מיליארד דולר (לעומת 10.3 לטבע, לשם השוואה).

המוצרים של החברה משמשים היום לטיפול מאריך חיים בסרטן מוח מסוג GBM , ובסוג מסויים ונדיר יחסית של סרטן ריאות. עד היום טופלו בטכנולוגיה זו כ-27 אלף חולים. בקרוב צפויה החברה להציג בכנס ASCO לסרטן את תוצאות שלב III של הניסויים שלה בטיפול לסוג נפוץ הרבה יותר של סרטן ריאות. היא כבר דיווחה בעבר כי הניסוי עמד בהצלחה ביעדיו העיקריים.

"המוצר הזה מסמן את ההתחלה של הפרק הבא בחייה של נובוקיור. אני לא יכול לחכות לכל מה שצפוי לנו ב-2023", אמר היו"ר ביל דויל בשיחת הועידה של החברה, והעריך כי המוצר החדש יטפל בעוד עשרות אלפי מטופלים בשנים הקרובות. זו כנראה ההתפתחות לה מחכים המשקיעים ואשר בזכותה לא הענישו את החברה על ביצועיה הנוכחיים. הגישה הזו היא כנראה גם מה שהלהיב את השוק.

ב-2024 צפויות גם התוצאות של ניסוי שלב III נוסף שהחברה עורכת בטיפול בסרטן הלבלב. שוק זה, אומר דויל, גדול פי 15 משוק ה- GBM בו פועלת החברה היום.

אך ממה נבעה בכל זאת הירידה בהכנסות מן ההתוויות הקיימות? החברה ציינה כי חלה האטה במימוש של תביעות ותיקות ממדיקר, המבטח הממשלתי האמריקאי, וכי מעתה הקצב צפוי להיות מהיר יותר, לאחר שנחתם הסכם מול מדיקר. עוד הסביר מנכ"ל החברה, אסף דנציגר, כי נובוקיור הגיעה לחדירה של 40% מהשוק, וכרגע היא מנסה להרחיב את פעילותה מעבר לקהל הפוטנציאלי המיידי. מספר המרשמים החדשים שרשמו רופאים לטיפול של החברה ברבעון הראשון, היה לדברי החברה הגבוה ביותר שלה אי פעם. מספר זה מעיד על פוטנציאל לגידול במכירות בעתיד, בהינתן שאכן תוכל לגבות החזר על המרשמים הללו כמתוכנן. בשנה הקרובה החברה מקווה לראות גם הכנסות משני שווקים גיאוגרפיים חדשים, צרפת וקנדה.

הטיפול של החברה ל-GBM ניתן על ידי קסדה אותה חובשים המטופלים על הראש לכמה שיותר שעות ביום, כדי לעצור את התחלקות התאים. למרות שהמטופלים מבינים את חשיבות הטיפול, קשה להם לחבוש את הקסדה בכל שעות הערות והשינה. נובוקיור פיתחה כעת קדסה קלה יותר, שאמורה להיות נוחה יותר והיא תושק בקרוב. התקווה היא כי תוצאות טובות יותר, ישפיעו על הסיכוי לרישום הטיפול על ידי הרופאים.

החברה ייחסה את הוצאות המחקר הגבוהות לכך ששני ניסויים קליניים משמעותיים רצים במקביל. את עלויות השיווק שצמחו ייחסה לפעולות של התרחבות שיווקית, לקראת - כך מקווה החברה - קבלת אישורים לטיפול באמצעות הטכנולוגיה שלה בסוגי הסרטן הנוספים.

צ'אט GPT עונה על שאלות רפואיות מסויימות טוב יותר מרופאים

אין סיכוי שמערכות בינה מלאכותית יחליפו את הרופאים בזמן הקרוב, אך בכל זאת, מחקר חדש שפורסם בכתב העת JAMA Internal Medicine , מצא כי בתחומים מסוימים, מערכת הבינה המלאכותית Chat GPT , נתנה תשובות שיכולות להיות תחליפיות לאלה של רופאים.

החוקרים מצאו שאלות שנשאלו על ידי מטופלים אמיתיים במגוון נושאים בפורום Reddit’s Ask Doctors . בפורום הזה, הזהות של רופאים העונים על השאלות עוברת אישרור על ידי האדמינים, כך שאלה היו תשובות אמיתיות של רופאים בפורומים. החוקרים הפנו את אותה השאלה למכונה. פאנל של רופאים מומחים בחנו את התשובות, וב-79% מהזמן העדיפו את התשובות של המחשב. אותם מומחים דירגו את התשובות של המחשב כיותר מדוייקות, יותר אינפורמטיביות, וגם - אולי הממצא הכי מפתיע - כיותר אמפתיות.

"הרופאים בני האנוש מוצפים בדרישות לענות לשאלות באמצעים האלקטרוניים, בנוסף לקבלת מטופלים פנים אל פנים או בטלה-רפואה", אומר פרופ' מרק דרדזי מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, אחד החוקרים שהובילו את המחקר. "הם מאוד שחוקים. לכן קשה להתפלא שהרופאים מתחילים לענות באופן לקוני, ומה שמצער עוד יותר הוא שגם הדיוק בתשובות שלהם נפגע לפעמים". אם תוסר חלק מן האחריות למתן תשובות שגרתיות בזכות המכונה, ייתכן שהרופאים יהיו פחות שחוקים, ויוכלו להשיב תשובות יותר מדוייקות מאלה של מכונה במקרים בהם הדבר דרוש, אומר דרדזי.

ייתכן שתשובות בפורומים מול תשובות של מכונה הן השוואה לא הוגנת. בפורומים הללו רופאים נשחקים במהירות ונוטים להתבטא באופן הלקוני ביותר שלהם כשהם עונים שוב ושוב לאותן השאלות. זאת, לעומת האופן שבו הם עונים בעל פה או בכתב למטופל שהם מכירים או שהוא לקוח של הארגון שבו הם עובדים. ובכל זאת, מדובר בתשובות של רופאים, שמטופלים מסתמכים עליהם, וכאמור חלקן נמצאו לקויות או לא מועילות. על פי המחקר, הצ'ט נתן לא רק תשובות ארוכות ונעימות יותר, אלא גם התאים את התשובה באופן מדוייק יותר לשאלה ולמצב הספציפי של המטופל.

השילוב האידיאלי הוא כנראה לאפשר לצ'ט לכתוב תשובות, ולרופאים לעבור עליהן ולאשר שהמכונה לא כתבה שטויות. עוד אומרים החוקרים כי ניתן להיעזר במכונות כדי לאמן את הרופאים כיצד לתת תשובה אמפתית ואינפורמטיבית למטופל בשפה שהוא מבין, כלומר המחשב יאמן את הרופא בתקשורת בין בני אדם.

גיוס של 13 מיליון דולר לחברת נטירא המפתחת אבחון ללא מגע

חברת נטירא (Neteera), המפתחת מערכת לניטור סמנים ביולוגיים באופן לא פולשני ואף ללא מגע (או שיתוף פעולה) מן המטופל, הודיעה על גיוס של 13 מיליון דולר. את הסבב הובילה קרן Aescuvest האירופאית יחד עם משקיעים ותיקים וקיימים כולל Omega Healthcare Investors , המתמחה בהשקעה במתחמי דיור מוגן.

כחלק מן ההסכם, נטירא ואומגה חתמו על הסכם שת"פ במסגרתו הטכנולוגיה של נטירא תוצע לחברות ברשת של אומגה. הטכנולוגיה הזו מעניינת את אומגה, משום שהיא מאפשרת לנטר מטופלים מבוגרים, שלא תמיד יכולים לשתף פעולה עם תהליך הניטור. מאומגה נמסר כי המוצרים של החברה כבר נוסו במוסדות השותפים עם אומגה וזכו לפידבק חיובי. במסגרת הפיילוט הזה, הטכנולוגיה הפחיתה אשפוזים ואפשרה לאתר מוקדם מבעבר שינויים בצרכים הרפואיים של המטופלים.

נטירא, שהוקמה ב-2015, הוקמה על ידי בכיר לשעבר במובילאיי, יצחק ליטמן. החברה מנתחת מרחוק את תוצרי הזיעה של המטופלים כדי ללמוד על מצבם הגופני. המוצר מאושר לשיווק בארה"ב. ב-2016 התראיין ליטמן ל"גלובס" וסיפר כי עזב את מובילאיי ב-2014 כדי להקים את נטירא, על בסיס פטנט של האוניברסיטה העברית. ב-2016, המטרה של הטכנולוגיה הייתה לאבחן באמצעות ניתוח תוצרי הזיעה מצבי לחץ שונים, וכך לאתר חשודים בעולם הפלילי. שימוש נוסף עליו דובר אז, היה לזהות מצבי מצוקה או אי כשירות אצל נהגים, ולהתריע עליהם כדי למנוע תאונות. בינתיים עבר המוצר שינוי ייעוד, וכעת הוא משמש לתחום הרפואי. מקור השם נטירא, אגב, הוא בארמית ומשמעותו - להשגיח.