פרויקט אנרגיית הרוח בגולן: מי מתנגד לעבודות והאם הן יימשכו?

מדינת ישראל כולה נגלתה למיזמי אנרגיית הרוח בגולן אתמול (ד'), בעקבות התפרעויות של אלפי דרוזים נגד מיזם אר"ן (אנרגיית רוח נקייה), פרויקט להקמת חוות רוח לייצור חשמל. במהלך ההתפרעויות, נפצעו 27 בני אדם: חמישה מפגינים באורח קשה, 17 שוטרים במצב קל והיתר מוחים נוספים בדרגות פציעה שונות.

● ריבית על היתרה בחשבון העו"ש? הטיפול באוברדרפט הרבה יותר משמעותי ונחוץ | פרשנות
● הייתה נשואה 25 יום ותקבל מחצית מהרכוש 

ההסכם בין משרד הביטחון לבין חברת אר"ן (חברה-בת של אנרג'יקס ), שמבטיח את הפרויקט תוך שמירה על צורכי הביטחון של מדינת ישראל, נחתם כבר בדצמבר 2021.  בית המשפט פסק לפני כמה חודשים שאין מניעה לקיום הפרויקט - ועתה ניגשו להקמת הפרויקט ונוצרה סערה גדולה.

שאלות רבות נובעות מההתפרעויות הרחבות, מחסימות הכבישים ומהמחאות. גלובס עושה סדר.

איך נולד הפרויקט?

הפרויקט נולד כיוזמה משותפת של תושבים דרוזים בצפון רמת הגולן וחברת אנרג'יקס, שרצו לקדם יחד פרויקט תשתית לאומית לייצור חשמל מאנרגיית רוח.

מה כולל הפרויקט?

המיזם כולל 21 טורבינות רוח, הספק של 104 מגה-וואט, ועלותו נאמדת ב-700 מיליון שקל. אר"ן מיועד לספק חשמל ל-50 אלף משקי בית בשנה למשך 20 שנה. הפרויקט כולל פינוי של כ-170 דונם של קרקע ממוקשת משנת 1967, והחזרת השטחים לשימוש חקלאי לבעלי הקרקעות. נוסף על כך, הפרויקט כולל הסדרת תשתיות חשמל וצפוי לספק מאות משרות בתקופת ההקמה, ועשרות משרות בתקופת ההפעלה.

למה הופסקו העבודות ואיך הן חודשו?

העבודות באתר הטורבינות הופסקו הבוקר (ה') עד לתום הערכת המצב של המשטרה - מתוך חשש להמשך המחאות האלימות. אולם, במהרה הורה השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר על חידושן.

"העבודות בגולן יימשכו עד ערב חג הקורבן, יפסקו בחג, ויימשכו מיד לאחריו", הודיע הערב השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הודיע בסיום הביקור בג'וליס, שבו נועד עם 'שייח מואפק טריף. לדבריו, "המשילות חשובה לכולנו, הפרויקט יימשך ומדינת ישראל לא תיכנע בפני מי שזרק בקבוקי תבערה ואבנים וגם השייח מתנגד לזה בצורה חד משמעית. השייח הסביר לי על קדושת החג שיחלו בשבוע הבא ולכן הודעתי לו שלפני החג ולאחריו העבודות יימשכו, אך בימי החג לא יתקיימו העבודות, ואני מברך את החברה שגילתה רגישות לחג והסכימה למתווה".

מוקדם יותר היום העריכו בחברת אנרג'יקס שהעימותים לא ייפגעו בהמשך העבודות. מהחברה נמסר הבוקר, במקביל להמשך העבודות בשטח, כי "החברה סמוכה ובטוחה שראש הממשלה ומממשלת ישראל יממשו את החלטות הממשלה ואת ריבונותה ומשילותה של מדינת ישראל ברמת הגולן, ויבטיחו את כל הנדרש להקמת הפרויקט כדין. לא ייתכן כי קיצוניים ומסיתים סורים ופרו סורים בהובלתו של הנשיא אסד, שלוחיו ואסיר בטחוני משוחרר יהלכו אימים על האוכלוסיה תוך הטלת מורא על בעלי קרקעות פרטיות שהתקשרו עם החברה כדין להקמת הפרויקט".

מאז חודש אפריל אשתקד בית המשפט נמנע מלהוציא צו מניעה להקמה, כלומר ניתן היה להתחיל את העבודות כבר קודם לכן. עם זאת, הדחייה נעשתה בניסיון להגיע להבנות עם התושבים המקומיים, מה שבסופו של דבר לא צלח והוביל למצב הנוכחי.

מי זו אנרג'יקס?

חברת אנרגיות מתחדשות שנסחרת במדד ת"א 35. את יום המסחר אתמול שהתנהל בצל התפרעויות אלפי דרוזים וחסימות הכבישים בשל מיזם אר"ן של החברה, סגרה המניה בירידה של 3.23%.

אנרג'יקס פעילה בשלוש מדינות, בישראל, בפולין ומעל כולן - בארה"ב שם היא מחזיקה פורטפוליו שכולל 224 מגה-וואט של מיזמים פעילים ו-416 מגה-וואט בהקמה. בישראל, הפעילות שלה לא מתמקדת באנרגיית רוח - אלא בסולארית. בשנת 2022, הרווח הנקי של החברה צמח פי שלושה עד לכ-237 מיליון שקל, ואת השנה סיימה החברה בהערכה כי תגיע לעד סוף 2023 לצבר פרויקטים בהפעלה מסחרית או סיום הקמה של כ-1,400 מגה-וואט.

כיצד המיזם מחובר לרשת החשמל?

הפרויקט יזרים חשמל לחדרי חשמל, שמקבלים את החשמל - ומשם יובל החשמל בכבלים תת-קרקעיים שפורסת חברת החשמל מאזור החווה ולאורך 18 ק"מ עד לתחמ"ש בראון. מהתחמ"ש, החשמל יועבר לרשת הארצית. לוקחים מהחדרים ועד לתחמ"ש ומשם לרשת הארצית.

מה תעריף החשמל של הפרויקט?

במסגרת ההסדרה של רשות החשמל, נקבע תעריף של 29.3 אגורות לקוט"ש במשך 20 שנה.

כמה המיזם מכניס למדינה?

אנרג'יקס שילמה למדינה על הפרויקט כ-100 מיליון שקל. לצד זאת, התבצעו הוצאות נוספות למדינה בסך כ-50 מיליון שקל, כולל 15 מיליון שקל היטל השבחה למועצות הדרוזיות באזור.

מה התועלת של תושבי האזור מהפרויקט?

לבעלי הקרקעות שאיתם נחתמו ההסכמים מובטחים דמי שכירות בסך מיליוני שקלים בשנה, לאורך 20 שנה. בד בבד, חברת אנרג'יקס מתכוונת לשפר את הדרכים והתשתיות באזור, לרבות רשת החשמל. מעבר לכך, החברה מחויבת לפינוי מוקשים נרחב, ובדומה לכל מיזם תשתית לתשלומי ארנונה שנתיים - אינטרס של היישובים הדרוזים בצפון הגולן.

איפה הוא ממוקם?

הפרויקט נמצא מזרחית דרומית מזרחית למג'דל שמס, בסמוך לקו הגבול בין ישראל לבין סוריה. 

למה יש מתנגדים?

מיזם אר"ן נתון לביקורת משלושה כיוונים: ארגונים ירוקים שמבקרים את ייצור החשמל מאנרגיית רוח שעולה בחייהם של בעלי הכנף, מומחי אנרגיה שמתנגדים להתנתקות מוחלטת מדלקים פוסיליים ומעבר לאנרגיות מתחדשות ותושבים דרוזים מקומיים שחלקם טוענים שהאנשים שמהם הושכרו האדמות אינם באמת בעלי האדמות וחלקם רואים בעצמם סורים - וניצלו את ההפגנות נגד הפרויקט להתפרעות.

כבר בשנה שעברה, המשרד להגנת הסביבה תחת השרה הקודמת, תמר זנדברג, קרא לבלום את קידום טורבינות הרוח לחמש שנים. נכון לאותה עת, כ-15 מתחמי טורבינות שמתוכננות לקום צפויות לתת יחד כ-600 מגה-וואט. לצורך ההשוואה, שיא הצריכה ביום שישי לפני כשלושה שבועות שבו נותקו כ-300 אלף בתים עמד על 12,549 מגה-וואט. כלומר, הבשורה לייצור משק החשמל בישראל לא צפויה להגיע מאנרגיית רוח. מנגד, זנדברג רצתה לעצור את התוכניות בשל המחיר הכבד לתחום הצפרות. ישראל נמצאת על נתיב נדידה של ציפורים, והטורבינות עולות בחייהן של בעלי הכנף.

לבסוף, ישנם המתנגדים להתנתקות מוחלטת מדלקים פוסיליים, והישענות על אנרגיית רוח שנתפסת כלא יציבה. "בחשמל, חשוב לדאוג כי לפחות מחצית מייצור האנרגיה, שלא משנה מה מקורה - תהיה יציבה. כלומר, לא עם עליות, ירידות. מערכת חשמל לא יכולה לעבוד עם בקרות אנרגיה שמשתנות כל הזמן", אומרת לגלובס פרופ' ברנדה שפר, מומחית אנרגיה וחברת סגל באוניברסיטה של הצי האמריקאי, שבתחילת תקופת גילויי הגז הטבעי בישראל שימשה כיועצת לשר האנרגיה ולמשרד רה"מ. "עם אנרגיות רוח וסולארית, כמות הפקת החשמל משתנית. לכן, צריך שאנרגיית מתחדשת תעבוד יחד עם מקור אנרגיה יציב - וגז טבעי הוא פתרון טוב לכך. אי אפשר לבנות כלכלה מודרנית על אנרגיה ושמש, בהתחשב בכמות הפקת האנרגיה יחסית למחיר והשטח שהם דורשים. מעבר לכך, זה שרוח היא אנרגיה מתחדשת, לא אומר שהיא ירוקה. דוגמה מובהקת היא הגולן שהציבו את הטורבינות בנתיב חשוב של ציפורים. אחד מהשטחים הפתוחים המועטים בארץ, ודווקא שם מציבים טורבינות רוח. יש לכך השפעה מזערית על האקלים בעולם - וזה מגוחך".

מה הפתרון שהמדינה סיפקה בניסיון להגן על בעלי הכנף?

במסגרת הדיונים הסטטוטוריים ואישור הוועדה לתשתיות לאומית, אנרג'יקס התחייבה להתקין משטר הפעלה שכולל מכ"ם מיוחד לזיהוי התקרבות של בעלי כנף לטורבינות. הוועדה לתשתיות לאומית קבעה שהחברה מחויבת גם להציב עמדות צפרים. המטרה של המכ"ם והצפרים היא, כמובן, לשמור מפני פגיעה בבעלי כנף. בכל מצב שבו מתקרבות ציפורים, הטורבינות אמורות לעצור במטרה למנוע פגיעה בבעלי כנף. כבר במהלך עבודות ההקמה, הוועדה צפויה לעקוב אחרי יישום ההוראות.

מה אנרג'יקס אומרת לתושבים?

"אנרג'יקס מושיטה את ידיה לתושבים הדרוזים בצפון רמת הגולן", אומר לגלובס אריאל יוצר, מנכ"ל אנרג'יקס ישראל. "החברה רוצה להקים את הפרויקט בשיתוף פעולה ותיאום, קוראת להרגעת הרוחות ומשוכנעת שהתועלות הרבות, ההשקעות הכספיות הרבות שאנרג'יקס מבצעת באזור, יניבו רשת חשמל טובה יותר, פרנסה וכלכלה פורחת לצפון רמת הגולן".

מה אמר בית המשפט?

תושבים דרוזים ברמת הגולן עתרו לבית המשפט בטענה כי בעלי הקרקעות בפועל הם גורמים אחרים. ב-30 באפריל אשתקד, בית המשפט דחה את צו המניעה להקמת מיזם אר"ן.