ההסכם להעלאת השכר במגזר הציבורי צפוי להיחתם בשבוע הבא

עד השעה שלוש לפנות בוקר ישב יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד במשרד האוצר, בלילה שבין שני לשלישי. הצדדים עסקו בסיכום הניסוחים הסופיים להסכם המסגרת להעלאת שכר המגזר הציבורי. באוצר ובהסתדרות שואפים לחתום על ההסכם ביום שני הקרוב, ה-17 ביולי, והעלאות השכר ייכנסו לתוקף מיידי.

● ביטול עילת הסבירות: מה ההיסטוריה מלמדת על יכולת בג"ץ לפסול את החוק
● מה עומד מאחורי ההשתלטות של מדד S&P 500 על תיקי ההשקעות הישראליים
● מיזם ה-AI של האמירויות עוקף את מטא ומעורר קנאה בישראל

בשעה שבכירי ההסתדרות והאוצר ישבו על ההסכם, במשכן הכנסת הסמוך העבירה הקואליציה את החוק לביטול עילת הסבירות בקריאה ראשונה והוציאה היום (ג') המוני מוחים לרחובות ל"יום שיבוש". על בר-דוד הופעלו לחצים ציבוריים ופוליטיים לרתום את ההסתדרות למחאה, כפי שהשבית את המשק ליום אחרי ההודעה של ראש הממשלה בנימין נתניהו על פיטוריו שר הביטחון יואב גלנט.

בר-דוד סירב לדרישת המחאה והסביר אחרי הפגישה באוצר את החלטתו כך: "כשארגיש שכלו כל הקיצים והמצב יגיע לקיצון - אנחנו נתערב ונפעיל את העוצמה שלנו". לדבריו, "אנחנו נמצאים בתקופה מורכבת מבחינת יוקר המחיה, והמשימה הראשונה שלנו היא לדאוג למעמד של העובדים, לפרנסה של העובדים".

הסכם המסגרת יביא לעליית שכר של 11% בממוצע לעובדי המגזר הציבורי, באופן הדרגתי עד שנת 2027. עקרונות הסכם המסגרת נקבעו עוד בתחילת חודש מרץ בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לבין בר-דוד. זה היה זמן קצר לפני השביתה של ההסתדרות שהרתיחה את סמוטריץ', ממובילי המהפכה המשפטית של הממשלה, והעכירה את היחסים המתוחים ממילא בין שר האוצר לארגון העובדים.

ההסכם אמור היה כבר להיחתם, כאשר הפעימה הראשונה בהעלאת השכר, בגובה 400 שקל לכל עובד, תוכננה במקור לחודש יוני. אלא שהחתימה הסופית התעכבה מעבר למה שציפו תחילה. העלאות השכר ייכנסו לתוקף מיד עם חתימת ההסכם, שצפויה כאמור בשבוע הבא.

מתחים מול שר האוצר

אופיר אלקלעי, יו"ר הסתדרות עובדי המדינה ואחד האנשים הקרובים ביותר לבר-דוד, התייחס בשיחה עם גלובס למתחים מול שר האוצר, שמחזיק באג'נדה מוצהרת נגד העבודה המאורגנת. "אני חושב שסמוטריץ' הבין שטוב לו שיש לו כתובת אחת, בהסתדרות, מאשר אוסף של ארגונים", אמר אלקלעי.

 אופיר אלקלעי, יו''ר הסתדרות עובדי המדינה / צילום: דוברות ההסתדרות

הוא מסרב לחשוף מה בדיוק ישתנה בנוסח הסופי של ההסכם לעומת המתווה המקורי מלפני ארבעה חודשים, אבל מכחיש את הטענה שבהסתדרות ביקשו מהאוצר להגדיל את תוספות השכר האחוזיות על חשבון התוספות השקליות, כפי שהיו רוצים בוועדי העובדים החזקים ובעלי המשכורות הגבוהות. "כל המסגרות שקבענו יישמרו", אומר אלקלעי.

פרט נוסף שמביא אלקלעי משולחן המשא-ומתן הוא הדרישה של האוצר, שנבלמה, לאפשר ניוד חופשי של עובדי ציבור בין משרדים או תפקידים.

באשר לרכיב הניידות החדש, שכפי שנחשף בגלובס יחליף את מודל הוצאות הרכב הקיים של עובדי המדינה, אומר אלקלעי שכל העובדים יקבלו אותו - כולל מי שלא היה זכאי עד היום להחזר הוצאות רכב. מנין יגיע הכסף להגדלת העלות למדינה? "יכול להיות שנצטרך לעשות שימוש בקופה שנקבעה בהסכם לפתרון". הקופה הזאת, בסכום המוערך בסכום של כ-3-2.5 מיליארד שקל, נועדה לפתרון בעיות לאורך תקופת הסכם המסגרת. כדי להוציא ממנה כספים נדרשת הסכמה משותפת עם אגף שכר באוצר. גורמים באוצר אישרו את הכוונה לעשות שימוש בקופה לצורך זה.

אלקלעי נבחר לתפקידו בסמוך לסיכום העקרוני בין סמוטריץ' לבר-דוד, ומתוקף תפקידו כמייצגם של עובדי המדינה, היה מעורב רבות בתהליך של הפיכת המתווה הכללי לתוכנית עבודה מעשית. קודם לכן כיהן אלקלעי כמנכ"ל ההסתדרות ויו"ר המטה של בר-דוד.