ההסתדרות והאוצר חתמו על הסכם להעלאת השכר במגזר הציבורי. מה הוא כולל?

ההסתדרות והאוצר חתמו היום (ב') על הסכם מסגרת למגזר הציבורי, עד סוף שנת 2027. מדובר בהסכם גדול במיוחד, שעקרונותיו הוסכמו כבר לפני מספר חודשים. הוא כולל 6,000 שקל מענק חד פעמי משכורת מרץ לקראת פסח, פעימת של 400 שקל ביולי, שתשולם באוגוסט, 100 שקל נוספים באוקטובר 2024 - זה ייספר כ-5% תוספת שכר. ואז בכל דצמבר 2% באחוזים, עד שנגיע ל-11% בסוף 2027.

● המחלוקות וההמתנה ליו"ר ההסתדרות: מה קרה בפגישה הלילית של בכירי המשק במלון דן בת"א 

ניתן לצפות בשידור חי מהחתימה בבית ההסתדרות מטה:

על פי יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד, "הסכומים השקליים נותנים הרבה יותר לעובדים ברמות הנמוכות. אנחנו גם מקצרים את שבוע העבודה מ-42 שעות ל-41 באוקטובר, ול-40 בספטמבר 2024. זה מכניס את ישראל למשפחת העמים, למדינות המערב. באירופה עובדים הרבה פחות שעות. אחד ההישגים הגדולים של ההסכם הזה הוא שהצלחנו לייצר את האיזון בין בית לבין עבודה. העובד הישראלי עובד קשה מדי. פיללנו לשינוי הזה הרבה שנים".

אחת הנקודות החשובות בהסכם הוא "קופסה לפתרון בעיות" בשווי תוספת שכר של 3%. הוא נועד לפתרון של בעיות ומחלוקות תוך כדי תקופת ההסכם, ללא צורך ביציאה לשביתות. בנוסף, אומר בר-דוד, הוא נועד "לסקטורים שצריך לחזק אותם: עובדי המנהל והמשק בבתי החולים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, בתי המשפט והרשימה ארוכה. המודל הזה התחיל בקורונה, והוא הוכיח את עצמו. פתרונות תוך כדי תנועה תוך כדי תקופת ההסכם".

מנכ"ל האוצר: "ההסכם קיבל אהדה גדולה של העולם הכלכלי"

אפי מלכין, הממונה על השכר במגזר הציבורי, הוסיף ש"ההסכם הוא סופר מקצועי, סופר ענייני, קיבל קונצנזוס של הגורמים הכלכליים. אני מקווה שהדברים שארנון דיבר עליהם של הקופסה ישנה את עולם יחסי העבודה, במקום עולם שבו אנחנו עסוקים באיך לתת למי שהוא יותר מפריע או יותר רעשן, לסדר עדיפויות אמיתי מצד ארגוני העובדים ומצידנו המעסיק. תיעדוף שלא נשען על מי הילד הבעייתי, אלא תיעדוף אמיתי של צרכים".

בתמורה, בהסתדרות מתחייבים שלא לשבות על הכנסת טכנולוגיות חדשות, ובר־דוד אמר כי "אנחנו נכנסים עם העובדים לתקופה שתאפשר למשק להתקדם, למגזר הציבורי להתפתח, לשפר טכנולוגיות ולשפר את השירות לאזרח". דבר זה התבטא במיוחד במרתון הדרכונים האחרון, בו "ביקשתי מעובדי המדינה להיכנס למבצע הזה ולייצר דרכונים לכל אזרח במדינת ישראל. נעשתה פה עבודה בשיתוף־פעולה עם משרד הפנים, ובשיתוף־פעולה בין העובדים וההנהלות אפשר לייצר דברים, וככה אני רוצה לראות את המגזר הציבורי: דיגיטלי, מתקדם, אינטרנטי, בלי תורים ובלי בירוקרטיה. נעשה את המקסימום".

שלומי הייזלר, מנכ"ל האוצר, הוסיף כי "אני רוצה להצטרף לחברי היקר למה שאמר על ההסכם המשמעותי. הוא מביא בשורה גדולה לעובדים, לצד נושאים של פריון ושוויון הזדמנויות. ההסכם קיבל אהדה גדולה של העולם הכלכלי, וזה חשוב בתקופה כזו. בנקי ההשקעות בירכו על ההסכם הזה. נגיד בנק ישראל ציין את את ההסכם כאחד הנושאים הכלכליים לשנים הקרובות".

בסיום הדברים, ארנון בר־דוד ציין הסכם נוסף שעדיין לא נחתם: "הסכם הסייעות, שייחתם עוד 3-4 שבועות. הפרק הראשון יושם והשני ייושם ברגע שנחתום, כך שהוא ייכנס לתוקף עם תחילת שנת הלימודים. נשלים רפורמה ענקית בשכר של הסייעות ובמעמדן. מגדירים את הסייעת כמקצוע, עם השתלמויות ולימודים שמעניקות לה תוספת שכר מקצועית. התנאים ישתפרו בצורה מדהימה, יגיעו לשכר של בין 7,500 ל-12,000 שקל. אני צופה שגשוג למקצוע הזה".

עקרונות הסכם המסגרת נקבעו עוד בתחילת חודש מרץ בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לבין בר־דוד. זה היה זמן קצר לפני השביתה של ההסתדרות שהרתיחה את סמוטריץ', ממובילי המהפכה המשפטית של הממשלה, והעכירה את היחסים המתוחים ממילא בין שר האוצר לארגון העובדים.

ההסכם אמור היה כבר להיחתם, כאשר הפעימה הראשונה בהעלאת השכר, בגובה 400 שקל לכל עובד, תוכננה במקור לחודש יוני. אלא שהחתימה הסופית התעכבה מעבר למה שציפו תחילה. העלאות השכר ייכנסו לתוקף מיד עם חתימת ההסכם.