האם מערכת המשפט סובלת ממחסור של קרוב ל־100 שופטים?

כמה שופטים ורשמים חסרים למערכת המשפט? תלוי איך סופרים • המשרוקית של גלובס

ח"כ בני גנץ, יו"ר המחנה הממלכתי / צילום: איל יצהר
ח"כ בני גנץ, יו"ר המחנה הממלכתי / צילום: איל יצהר

להגדרות הציונים לחצו כאן

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

בשבוע שעבר התכנסה הכנסת כדי לבחור את חבר הכנסת השני שייצג אותה בוועדה לבחירת שופטים. אלא שלמרות בחירתו של מועמד הקואליציה, ח"כ יצחק קרויזר מעוצמה יהודית, כל ההערכות והפרסומים מדברים על כך ששר המשפטים יריב לוין אינו מתכוון לכנס את הוועדה לבחירת שופטים במבנה הנוכחי שלה.

באופוזיציה מתריעים כבר מזה זמן על כך שאי־כינוס הוועדה פוגע בתפקוד בתי המשפט. ראש האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד, אף הודיע כי יעתור בשל כך לבג"ץ. גם מפלגת המחנה הממלכתי פרסמה הודעה שנגעה לעניין וקראה ללוין "לכנס את הוועדה בהקדם ולמלא את הפער של קרוב ל־100 שופטים שחסרים במערכת, שפוגע קשות בשירות המשפטי שמקבלים עשרות אלפי ישראלים בבתי המשפט". אבל האם אכן חסרים כ־100 שופטים במערכת? בדקנו.

 

לפי הנתונים שקיבלנו מהרשות השופטת, נכון ליולי 2023 קיימים 21 תקנים פנויים של שופטים (18) ורשמים (3) הממתינים לאיוש בערכאות השונות. אלא שאם הוועדה לבחירת שופטים תמשיך לא להתכנס, בהמשך השנה הפער הזה צפוי לגדול.

עד לסוף שנת 2023 צפויים לפרוש עוד 22 שופטים ורשמים בכירים, ובנוסף יהיה צורך לאייש 11 תקנים חדשים שהתקבלו במסגרת הסיכום התקציבי. כלומר, אם בוחנים את הנתון עד לסוף 2023, כבר מגיעים ל־54 תקנים חסרים - מספר משמעותי אך עדיין רחוק מ־100 התקנים שהוזכרו בהודעת המחנה הממלכתי.

כדי להתקרב לנתון הזה אנחנו נדרשים להכניס לחשבון גם את שנת 2024. על־פי נתוני הרשות השופטת, בשנה זו צפויים לפרוש עוד 18 שופטים ורשמים, ולאלה נוספים התקנים החדשים שהתקבלו במסגרת הסיכום התקציבי, שיעמדו על 41 תקנים. כלומר, בשנת 2024 כולה ייווצרו עוד 59 תקנים שיהיה צורך לאייש. אם מחברים את הנתון הזה ל־54 השופטים החסרים שהזכרנו מ־2023, מגיעים כבר ליותר מ־100 תקנים.

בהקשר הזה חשוב לציין כי גם כאשר תכונס הוועדה לראשונה, לא בטוח שהיא תוכל לאייש באופן מיידי את כל התקנים החסרים. כפי שהסביר לנו בעבר ד"ר גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, בבדיקה קודמת שעסקה בנושא, "ישיבת מליאת הוועדה לבחירת שופטים היא סוף של תהליך", כשרוב העבודה נעשית לפני כן, "בין היתר בישיבות ועדות המשנה של הוועדה" - וכעת גם הוועדות הללו אינן מכונסות. מהבדיקה עלה עוד כי בשנה ממוצעת בעשור האחרון מונו בישראל 77 שופטים.

בשורה התחתונה: הודעת המחנה הממלכתי היא חצי־נכונה. נכון ליולי 2023 יש 21 תקנים פנויים של שופטים ורשמים, ועד לסוף השנה יעלה המספר ל־54 תקנים. רק אם מכניסים לחישוב את סך התקנים שיתפנו עד לסוף השנה הבאה, מגיעים לנתון של כ־100 תקנים חסרים.

תחקיר: יובל אינהורן

לבדיקה המלאה לחצו כאן

מפלגה: המחנה הממלכתי
מקום פרסום: הודעה לעיתונות
ציטוט: "[יש] פער של קרוב ל-100 שופטים שחסרים במערכת"
תאריך: 12.7
ציון: חצי נכון

בשבוע שעבר, ביום הבחירות לנציג השני של הכנסת בוועדה לבחירת שופטים, פרסמה סיעת המחנה הממלכתי הודעה לעיתונות בה הם הודיעו על כך שחברי הסיעה יאפשרו לנציג הקואליציה להיבחר (כפי שאכן קרה לבסוף עם בחירתו של ח"כ יצחק קרויזר בעוצמה יהודית בתמיכתם של 86 ח"כים). "בתוך כך", הוסיפה הסיעה בהודעתה, "במחנה הממלכתי קוראים לממשלה, לכנס את הוועדה בהקדם, ולמלא את הפער של קרוב ל-100 שופטים שחסרים במערכת, שפוגע קשות בשירות המשפטי שמקבלים עשרות אלפי ישראלים בבתי המשפט". בדקנו האם אכן חסרים 100 שופטים במערכת המשפט.

מנתוני הרשות השופטת שהועברו לנו, עולה שהתמונה שונה. ראשית, נציין שבסוף 2022 (31 בדצמבר 2022), כיהנו 799 שופטים ו-73 רשמים. ובאשר למספר התקנים שיש לאייש, צריך לעשות מספר הבחנות. נכון לחודש יולי 2023, קיימים 21 תקנים פנויים של שופטים ורשמים הממתינים לאיוש בערכאות השונות, כאשר הם מתחלקים ל-18 שופטים ו-3 רשמים. בנוסף, עד לסוף שנת 2023 צפויים לפרוש עוד 22 שופטים ורשמים בכירים. חוץ מכל אלה, עד סוף השנה יש לאייש 11 תקנים חדשים שהתקבלו במסגרת הסיכום התקציבי. בסך הכל, מדובר על 54 תקנים שיש לאייש עד סוף 2023.

אולם ייתכן שבסיעה התכוונו גם לתקנים שיש לאייש בשנה הבאה - 2024. על פי נתוני הרשות השופטת, בשנה זו צפויים לפרוש עוד 18 שופטים ורשמים, ולאלה נוספים התקנים החדשים שהתקבלו במסגרת הסיכום התקציבי - שב-2024 עומדים על 41. כלומר, בשנת 2024 מדובר על איוש של 59 תקנים.

אם כן, מעתה ועד סוף 2024, ישנם בסך הכל 113 תקנים שיש לאייש. אז מדוע מדובר על 100 תקנים? זה תלוי באופן שבו בוחרים לחבר את סוגי התקנים השונים. כך, למשל, בדיווחים מסוימים צורפו התקנים הפנויים כיום לתקנים שיתפנו עד סוף השנה (בגלל פרישה עתידית) ולתקנים החדשים שנוספו בשתי השנים 2023 ו-2024. לפי חישוב זה, מגיעים ל-95 תקנים.

בהקשר הזה חשוב לציין כי גם כאשר תכונס הוועדה לראשונה לא בטוח שהיא תוכל לאייש באופן מיידי את כל התקנים החסרים. כפי שהסביר לנו בעבר ד"ר גיא לוריא, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, בבדיקה קודמת שעסקה בנושא, "ישיבת מליאת הוועדה לבחירת שופטים היא סוף של תהליך", כשרוב העבודה נעשית לפני כן, "בין היתר בישיבות ועדות המשנה של הוועדה". וכעת גם הוועדות הללו אינן מכונסות. מהבדיקה עלה עוד כי בשנה ממוצעת בעשור האחרון מונו בישראל 77 שופטים.

מטעם סיעת "המחנה הממלכתי" לא נמסרה תגובה.

לסיכום, אף שבמחנה הממלכתי טענו ל"קרוב ל-100 שופטים שחסרים במערכת", נכון ליולי 2023 יש 21 תקנים פנויים של שופטים ורשמים. אם מוסיפים להם תקנים של שופטים שצפויים לפרוש עד סוף השנה (22) ותקנים חדשים שנוספו (11), מגיעים ל-54 תקנים שיש לאייש עד סוף 2023. אם מתחשבים גם בתקנים שיש לאייש ב-2024, מקבלים 113 תקנים שיש לאייש החל מהחודש ועד סוף 2024. לכן דברי המחנה הממלכתי חצי נכונים.