ביומד | ראיון

רגע האמת של חברת הביוטק היפנית: האם הטכנולוגיה שלה תשנה את שוק הפארמה?

פרופ' הירואקי שוגה מאוניברסיטת טוקיו הקים את פפטידרים על בסיס טכנולוגיה שפיתח, והחברה חתומה על עשרות הסכמי שיתוף פעולה עם ענקיות פארמה בעולם • בקרוב יגיעו תוצאות ניסויי היעילות של המוצרים הראשונים • שוגה, שזכה לאחרונה בפרס וולף הישראלי, מדבר על הפוטנציאל של הטכנולוגיה ועל התוכנית שלו להקים חברה חדשה

האם הטכנולוגיה של Peptidream תשנה את שוק הפארמה? / אילוסטרציה: Shutterstock
האם הטכנולוגיה של Peptidream תשנה את שוק הפארמה? / אילוסטרציה: Shutterstock

חברות לפיתוח תרופות שקמות על בסיס פריצת דרך טכנולוגית נקלעות לעתים קרובות לדילמה: האם לפתח את התרופות בעצמן או באמצעות הסכמי פיתוח משותפים עם חברות תרופות גדולות מהן. כבר ראינו את הדילמה הזאת בחברות ישראליות, והיא אינה שונה במדינות אחרות. פיתוח עצמאי עולה הון, יש בו סיכון, וחוסר ניסיון עלול להיות מכשול. כישלון במוצר אחד יכול לקבור את החברה. מנגד, כשמעבירים את האחריות על הפיתוח לחברה אחרת, מאבדים שליטה בתהליך, וההכנסות משיתוף הפעולה נמוכות יותר. חברה תזדקק לאוסף של מוצרים מוצלחים כדי ליהנות מזרם הכנסות סביר.

בנק ישראל חושף: הישראלים לא מוותרים על המשכנתה אבל כן ייכנסו למינוס או יפגרו בהלוואות אחרות
בנק ישראל מחריף את הטון: אי הוודאות הפוליטית מסכנת את היציבות הפיננסית ותורמת לעליית האינפלציה
״תתניעו מחדש״: לבנק ההשקעות מהגדולים בעולם יש תחזית אופטימית לישראל

אחת הדוגמאות המוצלחות לחברת פלטפורמה כזאת, המבוססת על שיתופי פעולה, היא Peptidream היפנית, שייסד פרופ' הירואקי שוגה מאוניברסיטת טוקיו.

שוגה זכה השנה בפרס וולף הישראלי עבור פריצת הדרך המדעית שלו שעומדת בבסיס פפטידרים. פרס וולף, נזכיר, נחשב מנבא של פרס נובל. כשליש מהזוכים בתחומים המשותפים לשני הפרסים זכו בהמשך הדרך גם בפרס נובל.

פרופ' הירואקי שוגה

אישי: נולד באוקיאמה, עיר במערב יפן. תואר ראשון ושני בהנדסת כימיה מאוניברסיטת אוקיאמה, דוקטורט בכימיה מ־MIT ופוסט־דוקטורט בבית החולים Mass General
מקצועי: פרופסור באוניברסיטת טוקיו, מייסד חברת פפטידרים, שהוקמה על בסיס הפיתוחים המדעיים שלו. בעבר כיהן כפרופסור באוניברסיטת ניו יורק, באפלו
עוד משהו: תכנן קריירה כגיטריסט ג'ז

החברה של שוגה, שקמה ב־2006 בהשקעה של כמה מיליוני דולרים, מציעה כיום את שירותיה לחברות תרופות.

החברה חתומה על עשרות שיתופי פעולה עם תאגידי ענק ועם חברות צעירות בתחום הפארמה.

יותר מעשרה ממוצריה כבר נמצאים בשלב הניסוי הקליני, והיא רושמת משיתופי פעולה אלה הכנסות של עשרות עד מאות מיליוני דולרים ברבעון.

פפטידרים נסחרת בבורסה של טוקיו ב־1.6 מיליארד דולר. בקרוב, יגיע רגע האמת שלה, כאשר יתקבלו התוצאות של ניסויי היעילות במוצרים הראשונים שבפיתוח.

לפפטידרים עשויה להיות השפעה יוצאת דופן על עולם התרופות. היא יצרה קטגוריה חדשה של תרופות המבוססות על פפטידים (שרשראות קצרות של חומצות אמינו), המורכבים מחומרים חדשים לאנושות.

הטכנולוגיה של החברה מגלה במהירות וביעילות מולקולות פפטידיות הנקשרות באופן חזק מאוד למטרות בגוף, מטרות שבעבר לא היה ברור כלל שניתן יהיה לפתח תרופות עבורן.

מגיטריסט ג'ז למדען: המסלול של פרופ' שוגה

"נולדתי ביפן באוקיאמה, עיר במערב יפן, שם גדלתי ולמדתי עד התואר השני", מספר שוגה בראיון לגלובס על הדרך להמצאה שלו. "למדתי הנדסת כימיה, אבל זה בכלל לא היה תחום העניין העיקרי שלי, אלא מוזיקת ג’ז. ניגנתי בגיטרה, הופעתי ונהניתי מאוד. אבל הבנתי שאני לא מספיק מוכשר כדי לעשות את זה במשרה מלאה.

"לעומת זאת, פתאום ראיתי שאני ממש נהנה מעבודת המעבדה שלי. פתאום המדע תפס אותי".

פרופ' הירואקי שוגה / צילום: יח''צ
 פרופ' הירואקי שוגה / צילום: יח''צ

מה היה הרגע שהדליק אותך על כל זה?
"הרגע שבו התחלתי לעסוק ביצירת RNA (מולקולות האחראיות 'לתרגם' את הדנ"א לחלבונים), כי הרי זה המפתח לקוד הגנטי, לשינוי בקוד הגנטי, אבל זו הייתה אז רק מחשבה, שאיפה. עוד לא ידענו שזה באמת אפשרי".

המדע איפשר לו לראות עולם. "קיבלתי הזדמנות לנסוע למשרת מחקר בשווייץ, וזה באמת שינה את חיי. כשחזרתי ליפן, זה כבר היה עם תיאבון לנדודים.

"המשכתי מיד לדוקטורט ב־MIT, ארה"ב, וזה היה מסלול אחר לגמרי מזה שמישהו מחבריי חשב שאעשה".

שוגה טוען שבדוקטורט "הייתי טוב, אבל לא בלטתי", אך ייתכן שזו הצטנעות יתר, כי הוא התקבל לפוסט דוקטורט בבית החולים Mass General אצל זוכה פרס נובל פרופ' ג'ק שוסטק, אחד החוקרים המובילים של אבולוציית הריבוזום. שם החל לעבוד על ההמצאה שבבסיס פפטידרים. לאחר מכן קיבל משרת פרופסור באוניברסיטת ניו יורק, באפלו.

העסקאות הבולטות של פפטידרים

אלי לילי

מועד העסקה
ינואר 2023

היקף עסקה פוטנציאלי
כמיליארד דולר

מוצרים
תרופות לסוגי סרטן שונים

מרק
מועד העסקה:
ינואר 2023

היקף עסקה פוטנציאלי
כמיליארד דולר

שיתוף הפעולה
תרופות שישלבו בין הפפטידים של פפטידרים לתרופות לסרטן של מרק

אלנילם

מועד העסקה
2022

היקף עסקה פוטנציאלי
2.2 מיליארד דולר

שיתוף הפעולה
תרופות בקטגוריית SiRNA, שמטרתן להתערב באופן שבו גנים באים לידי ביטוי

טקדה

מועד העסקה
סוף 2020

היקף עסקה פוטנציאלי
3.5 מיליארד דולר

שיתוף הפעולה
פיתוח תרופות שיכולות להגיע למוח

הסקפטיות בשוק: המצאה שהתקבלה בחשדנות

שוגה התמקד במחקר שלו ב־tRNA, רצפי RNA המקשרים בין ה־mRNA שקודד מהגנום לחלבון שה־RNA מייצר לבסוף. הוא פיתח טכנולוגיה בשם Flexizyme, ששילבה חומצות אמינו לא טבעיות בחלבון, ואפשרה כך ליצור שרשראות קצרות של חומצות אמינו שלא ניתן להגיע אליהן באמצעות הקוד הגנטי. כך הפפטידים נעשים יציבים יותר.

רצפים קצרים אלה מכונים פפטידים, ומבחינת גודל ומבנה הם באמצע הדרך בין תרופות כימיות לביולוגיות. באופן אידיאלי, הם יכולים ליהנות מהיתרונות של שני סוגי התרופות. תרופות כימיות המסונתזות במעבדה ניתנות בדרך כלל בבליעה ומצליחות לחדור לתאים, אבל הן אינן יציבות בגוף. לעומת זאת, תרופות ביולוגיות הניתנות בעירוי או בזריקה הן יציבות ונקשרות היטב לקולטנים על גבי דופן התא, אבל קשה להן להיכנס לתוך התאים, ולפעמים הן לא מתפרקות מהר מספיק.

 

מה הייתה פריצת הדרך שאפשרה לפתח תרופות שלא פותחו כמוהן בעבר?
"בעצם 'חטפנו' את מערכת תרגום החלבונים, ואנחנו יכולים לחבר כל חלבון שאנחנו רוצים. האתגר היה למצוא את האנזים שמאתחל את התגובה הזאת כדי לחבר את המולקולות ה'לא טבעיות' לפפטיד. בהתחלה, בכלל לא היה ברור אם נוכל לייצר כך מולקולות בעלות ערך. התברר שלא רק שאפשר לייצר אותן, גם ניתן למצוא מתוך מיליוני המולקולות שהמערכת מייצרת את המולקולה המעניינת מהר מאוד. הפלטפורמה היא גם אמינה, כלומר מוצאת עוד ועוד מולקולות כאלה כל הזמן".

ב־2003, מיד לאחר הגילוי, החליט שוגה לחזור ליפן. "כולם שאלו מדוע חזרתי, אבל טוב להתחיל דבר חדש במקום חדש. שינוי האווירה והצורך להוכיח את עצמי מחדש גרמו לי ממש לדחוף את הפרויקט קדימה".

אבל לא הכול היה ורוד. "חברות התרופות אמרו, 'או מולקולות קטנות או תרופות חלבוניות, אבל לא את הדבר הזה שהוא באמצע. כי לפפטידים יש בעיה של חוסר יציבות בגוף ואתגרים נוספים בתהליך הייצור. ידעתי שמצאנו את הדרך לייצב את המוצר, אבל הייתה הרבה מאוד סקפטיות, היה קושי ליצור קשר עם חברות הפארמה. לא הייתה לי ברירה אלא להקים בעצמי את פפטידרים".

למען הסר ספק, פפטידרים לא המציאה את הפפטידים. מאות תרופות פפטידיות כבר מאושרות לשיווק, ואפילו חלק מתרופות ההרזיה שכבשו לאחרונה את השוק הן פפטידים. הייחוד של פפטידרים הוא בייצור פפטידים יציבים, הנקשרים היטב למטרה שלהם בגוף, ובאפשרות לתכנן אותם בהתאם לדרישות חברות התרופות.

הניסויים שפתחו את הדלת לזרם עסקאות

מה הייתה נקודת המפנה של החברה שהקמת?
"סביב 2010 החליטו במקביל שתי חברות, נוברטיס ו־BMS, לתת לנו צ'אנס. עשינו ניסויים יחד, והן בחנו את המוצרים שלנו מול המולקולות שלהם, והיו מופתעים מאוד מרמת הקישור. ואז קיבלנו פתאום הצעות רכישה מהמון חברות, אבל החלטנו שאנחנו רוצים להיות עצמאיים".

ב־2013 החברה הונפקה בבורסה של טוקיו וגייסה כ־50 מיליון דולר לפי שווי של 330 מיליון. היום היא שווה כ־1.6 מיליארד דולר, אם כי בעקבות הנפקות וגיוסי המשך, תשואת המניה מההנפקה היא רק כ־12%. כמו חברות אחרות בתחום, מנייתה הגיעה לשיא ב־2021, ומאז ירדה כ־70%. זאת אף שחברות תרופות המשיכו להודיע על שיתופי פעולה עמה.

כיום, המוצרים המתקדמים ביותר של פפטידרים נמצאים בשלב II של הניסויים הקליניים. בקרוב יתקבלו תוצאות היעילות של המוצרים הראשונים, ואפשר יהיה לראות אם החברה תישאר בגדר חלום או תממש את הבטחתה.

בינתיים, שוגה כבר עבר לעשות דברים חדשים. "אני מקים בימים אלה חברה החדשה, גם היא בתחום של 'חטיפת' מנגנון התרגום של החלבונים, אבל בצורה אחרת", הוא מספר לגלובס.

שוגה מאמין שפריצת הדרך בתחום הפפטידים תשנה את עולם התרופות. "אנחנו נקבל תרופות יותר ספציפיות, יותר מותאמות אישית, בתהליך פיתוח הרבה יותר מהיר".

השוק היפני: השקעה במחלות הגיל השלישי

שוק הביוטק ביפן הצליח להצמיח בשנים האחרונות כמה חברות ענק, כמו טקדה הבינלאומית, אסטלס ואסאי, שפיתחה את התרופה החדשה לאלצהיימר שתשווק בקרוב על ידי חברת ביוג'ן האמריקאית. התאגידים היפניים הגדולים עסקו לאורך שנים רבות בכימיה ויש להם היום גם חברות פארמה גדולות כמו מיצובישי טנאבה ודייצ'י סנקיו שממוקדת יותר בגנריקה.

יפן היא שוק פוטנציאלי ענק לחברות הפארמה. היא נחשבת לשוק השלישי בגודלו בתחום הפארמה, אם מתייחסים לאיחוד האירופי כאל שוק אחד.

לכן כל חברות התרופות הגדולות בעולם מחזיקות במדינה סניפים שיווקיים. אלה אמנם לא מרכזי פיתוח, אבל מתוקף פעילות הסניפים, הם נמצאים בקשר עם אקוסיסטם הביוטק המקומי.

אוכלוסיית יפן מתבגרת במהירות ולכן המדינה משקיעה במיוחד במחלות של הגיל השלישי. בנוסף, יש לה התמחות בתחום תאי הגזע, שהופכת אותה למוקד חדשנות בתחום זה.

היסטורית, כלכלת המדינה הייתה מאורגנת בתאגידים גדולים ולא היה הרבה כסף זמין להקמה של חברות הון סיכון. בעשורים האחרונים, התאגידים הללו הקימו בעצמם קרנות הון סיכון, ובמקביל כסף זר רב יותר החל לזרום לענף הביוטק במדינה.

שוגה היה רוצה לראות את יפן יוצרת גם תרבות של סטארט־אפים. "חברות הביוטק הקטנות שלנו מצליחות בקצב נמוך יותר מאלה שבארה"ב או אפילו באירופה, אבל יש לנו אקדמיה חזקה ועניין רב של המדינה בתחום. בשנים האחרונות, בעקבות ההצלחה של טקדה ואסטלס, יפנים שעבדו עבור החברות הללו בשוק הבינלאומי חזרו למדינה והקימו חברות משלהם, כך שהשוק מלא הזדמנויות".