כ"ץ אישר את הגדלת יצוא הגז ממאגר תמר: המצרים התחייבו להגדיל את הרכש

הלחץ המצרי, שנחשף בגלובס לפני כחודש, עשה את שלו • את ההכרעה על הגדלת היצוא המשמעותית יותר, שתשפיע על מאגר לוויתן, הותיר שר האנרגיה והתשתיות לפגישה עם נתניהו וסמוטריץ' בשבוע הבא • כ"ץ: "‏הצעד יגדיל את הכנסות המדינה ויחזק את הקשר המדיני בין ישראל ומצרים"

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס
אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

שר האנרגיה והתשתיות ישראל כ"ץ הודיע היום (ד') על אישור הגדלת יצוא הגז ממאגר תמר למצרים בציוץ בטוויטר בלי פרטים נוספים, ואף שהפגישה המתוכננת שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' נדחתה מאתמול לשבוע הבא בגלל ישיבת הקבינט. רק שעה וחצי לאחר אותו ציוץ של השר, נודעו פרטי האישור: הרחבת היצע הגז הטבעי ממאגר תמר בכ-6 BCM בשנה החל משנת 2026, המהווים גידול של כ-60% ביכולת ההפקה של המאגר ביחס ליכולת הקיימת כיום. מתוך זאת, 3.5 BCM בשנה יופנו לטובת מצרים, שכפי שפורסם לראשונה בגלובס לפני כחודש, לחצה על ממשלת ישראל לקדם את ההחלטה.

הבכיר בחברת הייעוץ הבינלאומית שמסביר כיצד לעשות עסקים עם הסעודים
מכרז אשכול: הקנס של דליה עשוי לגדול, וחברת החשמל עלולה לתבוע אותה

על פי הערכות גורמי המקצוע במשרד האנרגיה, ההרחבה לא תמנע ממדינת ישראל עצמאות אנרגטית עד לשנת 2048. ההחלטה של כ"ץ מהווה למעשה אישור להמלצתו של מנהל מינהל אוצרות טבע והממונה על הנפט במשרד האנרגיה והתשתיות, חן בר-יוסף, לאחר שנועץ במנהל רשות הגז הטבעי, משה גראזי.

ההרחבה שממתינה כעת להחלטת השקעה סופית של השותפות במאגר, תתבצע באמצעות הוספת קו הולכה שלישי מבארות תמר אל אסדת ההפקה, וכן שדרוג הציוד במערכת ההפקה. כשליש מהגדלת יכולת ההפקה יהיו מיועדים לשוק המקומי, וצפויים לספק כ-25%-15% מהצריכה הקיימת של הגז הטבעי במשק הישראלי.

יצוא של 30% פחות מהדרישה המקורית

במקור, השותפות בתמר פנו למדינה בבקשה לאשר את הגדלת היצוא מ-11 BCM בשנה ל-16 BCM. אותה הגדלת הפקה הזו מתבססת על כך שמצרים התחייבה להגדיל את הרכש ל-4 BCM בעסקה למשך 12 שנה. המשמעות של הגדלה כזו היא הרחבת מכסת היצוא הכוללת של תמר מ-28 BCM ל-76 BCM. אלא, שכעת השר אישר תוכנית שונה ונמוכה יותר: מתן אפשרות ליצוא למצרים בהיקף של סה"כ 38.7 BCM לכ-11 שנים. כלומר, 30% פחות מהדרישה המקורית. בנוסף לכך, תיתכן הגדלה של כמות היצוא המאושרת בכ-0.5 BCM , זאת בהתאם לבדיקות מסכמות ביחס להגדלת היקף ההפקה, מכלל המאגרים במשק, הצפויה בשנים הקרובות.

שר האנרגיה והתשתיות, ישראל כ"ץ, מסר: "לאחר שווידאנו שאספקת הגז למשק הישראלי מובטחת, חתמתי כעת על אישור לתוספת יצוא גז למצרים דרך מאגר 'תמר'. זהו צעד חשוב שיגדיל את הכנסות המדינה ויחזק את הקשר המדיני בין ישראל ומצרים. תודה לראש הממשלה נתניהו ולשר לשעבר שטייניץ שלא ויתרו על הוצאת הגז מהמים. אני לא אוותר על המשך הוצאתו לטובת כל אזרחי ישראל".

ישראל עלולה לאבד את העצמאות האנרגטית בשנת 2038

על הפרק עומדות מבחינת ישראל כמה אפשרויות להגדלת היצוא באופן משמעותי ולגביהן לא צפויה הכרעה בשבוע הבא, ובעיקרן הנזלה במים הכלכליים של ישראל, הנזלה בקפריסין, חיבור צינור לטורקיה, החייאת תוכנית צינור הגז איסטמד לקפריסין וליוון או המשך ההתבססות על יצוא דרך מצרים.

בכל הנוגע למאגר "לוויתן", כבר בתוכנית שהוגשה למשרד ב-2016 אושרו שני שלבים: בתחילה, כפי שקורה כיום, 12 BCM , ובשלב השני - 21 BCM. אולם השותפות ב"לוויתן" מתכוונות בין השנים 2027-2025 להגדיל את ההפקה ל-14 BCM , כאשר שני BCM נוספים יסופקו למשק המקומי.

מתקן הנזלה (LNG) או מתקן הנזלה צף (FLNG) מאפשר לקחת את הגז המופק ובמקום להיות תלויים בהובלה בצינורות שמוגבלות באורך, להפוך אותו לגז מונזל, להעמיס אותו על ספינות - ולזכות ביכולת להוביל את הגז לכל מקום בעולם. לכן, השותפות במאגר לוויתן מעוניינות להקים מתקן הנזלה צף סמוך לאסדה, שבאמצעותו ניתן יהיה לייצא 7 BCM בשנה במשך 20 שנה.

בעקבות ההשקעה הכלכלית הנדרשת הבלתי מבוטלת, השותפות פנו למשרד בבקשת היצוא הגדולה ביותר שהוגשה עד היום בישראל, לאישור מכסה של 175 BCM לאורך 25 שנה שתחזיר את ההשקעה. הדילמה שעומדת בבסיס השאלה האם לאפשר מכסה שכזו, בדומה לכל הגדלת יצוא - היא האם צעד שכזה לא יקדם מחסור? לפי נתוני לובי 99, שמתבססים על הערכה כי לצד עלייה מתמדת בביקוש במשק המקומי (12.7 BCM ב-2022) - תחול ירידה בעתודות הגז, ישראל עלולה לאבד את העצמאות האנרגטית בשנת 2038.