לוין: "היועמ"שית רומסת את זכותי לייצוג בעתירה על הוועדה לבחירת שופטים"

לקראת הדיון של בג"ץ בעתירה הדורשת משר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לוין תוקף את עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה • לוין לבהרב־מיארה: "כל מי שקורא את התגובה מטעמך יחשוב שמדובר בכלל בעתירה כנגדי, ולא בתשובה מטעמי"

יריב לוין וגלי בהרב-מיארה / צילום: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), יואב דודקביץ (ידיעות אחרונות)
יריב לוין וגלי בהרב-מיארה / צילום: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), יואב דודקביץ (ידיעות אחרונות)

בשבוע הבא, ב-7 בספטמבר, ידון בג"ץ בעתירה הדורשת משר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. נושא הוועדה לבחירת שופטים הוא השנוי ביותר במחלוקת במסגרת המהפכה המשפטית. לאחר שנתניהו עצר את הצעת החקיקה ברגע האחרון, הרכב הוועדה נותר כשהיה, ועד כה לוין מסרב לכנס את הוועדה. היועצת המשפטית נדרשת להגיב לבג"ץ מטעם הממשלה ולוין, אלא שחילוקי העמדות בינה לבין לוין מביאים לעימות חריף.

 ● בניגוד לעמדת גורמי הביטחון והיועמ"שית: הממשלה אישרה את ועדת הבדיקה לשימוש ברוגלות
"פער בעמדות": יריב לוין ייוצג באופן פרטי בעתירות לביטול עילת הסבירות

לוין טען הבוקר כי העמדה שנוסחה בייעוץ המשפטי לממשלה "מותירה אותי ללא ייצוג משפטי מינמאלי ויש בה לפגוע פגיעה יסודית בזכויותי"; זאת, לאחר שסיכם עם בהרב־מיארה כי תביא את עמדתו במסגרת התגובה. עוד טען לוין כי "כל מי שקורא את התגובה מטעמך יחשוב שמדובר בכלל בעתירה כנגדי, ולא בתשובה מטעמי. התגובה כולה עוסקת בהצגת עמדה קיצונית, התומכת לחלוטין בעמדת העותרים, ללא כל בדל של ניסיון לתמוך את עמדתי".

לקריאת המכתב המלא לחצו פה

לוין הוסיף כי עמדתה של בהרב־מיארה לקבל את העתירה היא "שיא נוסף של יחס מזלזל ורמיסת זכותי הבסיסית כבעל דין לקבל ייצוג הולם בבית המשפט בעתירות המופנות כלפי". כמו כן, הוא ציין כי מאז הקמת הממשלה, השרים נותרים ללא ייצוג פעם אחר פעם וכינה את עמדות הייעוץ המשפטי "עמדות קיצוניות וחסרות תקדים המנוגדות לעמדת הממשלה ושריה".

מפלגת יש עתיד והתנועה לאיכות השלטון עתרו לבג"ץ לחייב את לוין ואת הממשלה לכנס את הוועדה לבחירת שופטים - זאת, על רקע המחסור החמור בעשרות שופטים והעומס המוטל על בתי המשפט. הפעם האחרונה שכונסה הוועדה הייתה בממשלה הקודמת, באפריל 2022. הממשלה מבקשת לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים, כך שהקואליציה תשלוט בוועדה ובמינויים.

העתירות מציבות בפני בג"ץ בפעם הראשונה את ההתמודדות ללא עילת הסבירות, תוך הסתמכות אפשרית על עילות אחרות. בעתירות נטען כי ההחלטה לא לכנס את הוועדה מנוגדת לדין, מהווה ניסיון לשתק את הרשות השופטת, בלתי־סבירה באופן קיצוני ומונעת משיקולים פוליטיים. "החלטה זו פוגעת פגיעה קשה באינטרס הציבורי ומהווה הפרה בוטה של חובת הנאמנות וההגינות המוטלת על הממשלה".