בפעם השישית מאז קמה: הממשלה מבקשת ייצוג פרטי בבג"ץ

שר המשפטים יריב לוין פנה הבוקר (א') ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה וביקש ייצוג פרטי בעתירות נגדו ונגד הממשלה בנוגע לכינוס הוועדה לבחירת שופטים. זאת לאחר עימות חריף בין השניים על רקע העמדה שניסחה היועמ"שית התומכת בעתירה. 

● לוין: "היועמ"שית רומסת את זכותי לייצוג בעתירה על הוועדה לבחירת שופטים" 
● היועמ"שית עונה ללוין: "איומים בפיטורים לא ירתיעו אותי" 
● "פער בעמדות": יריב לוין ייוצג באופן פרטי בעתירות לביטול עילת הסבירות

לעמדת לוין, תפקידה של בהרב-מיארה מסתכם ב"ייעוץ משפטי שוטף", ועליה לייצג את עמדותיו, בעוד שאת עמדותיה הוא מכנה "קיצוניות ולעומתיות לממשלה".

מנגד, בהרב-מיארה הבהירה כי חובתו של הייעוץ המשפטי הציבורי הוא להתריע בפני הממשלה - כל ממשלה - מפני מהלכים המנוגדים לדין. "זוהי המשמעות של שמירת סף", טענה. לדבריה, אם היא תתעלם מרכיב שמירת הסף - שלטון החוק ייפגע. 

הפרטת תפקיד שלטוני 

זו הפעם השישית מאז קמה הממשלה הנוכחית לפני 8 חודשים, בה הממשלה או מי משריה מבקשים שלא להיות מיוצגים על-ידי היועמ"שית - לאחר שזו התריעה בפניהם על פעולה בחוסר סמכות, קידום חקיקה פרסונלית (בג"ץ הנבצרות) או הימנעות מהפעלת סמכות הפוגעת באינטרס הציבורי.

מאז הוקמה הממשלה הנוכחית, לאורך שורת דיונים חשובים, הממשלה מתעלמת מעצות היועצת ומצטיידת בעורכי דין משלה.

כך, בעתירות נגד מינויו של אריה דרעי שהתקבלו; בעתירות נגד חוק הנבצרות; בעתירות נגד ביטול עילת הסבירות; בעתירות נגד מתן הסמכויות לשר לביטחון לאומי בן גביר; ובעתירה לפיטורי יו"ר הדואר מישאל וקנין על-ידי השרים דוד אמסלם ושלמה קרעי.

התוצאה בשטח היא הפרטת תפקיד שלטוני מובהק, בכך שהייצוג המשפטי נמסר לעורכי דין פרטיים. ייצוג פרטי ניתן לשרים רק באישור היועמ"שית, באופן חריג ולעתים רחוקות. כך היה למשל בעתירות לבג"ץ נגד הרכבת בממשלה על-ידי בנימין נתניהו בשנת 2020, ובעתירות  לבג"ץ נגד השר לביטחון הפנים לשעבר אמיר אוחנה בעניין חיסוני האסירים. מעבר להפרטת תפקיד שלטוני, יש גם היבט של עלויות למדינה ובחירת עורכי דין בדרך של קבלת פטור ממכרז.

תפקיד היועצת המשפטית הוא לשקף לממשלה את הדין הקיים. מי שמכריע במקרה של מחלוקת הוא בית המשפט. אך על-פי הפסיקה הנוהגת זה עשרות שנים, היועמ"שית היא הפרשנית המוסמכת של החוק. הלכה זו נועדה לשמור על שלטון החוק ולמנוע מהממשלה לפעול באופן לא חוקי. הפרקטיקה שנוצרת כעת היא שמבלי לחוקק את "חוק היועמ"שים" (לפיו השרים יכולים לדחות עצה משפטית - נ.ש.) - בפועל הממשלה נוהגת בדרך זו, באופן המאפשר לה לנהוג כאילו מדובר בניהול עסק פרטי ולא בשירות הציבורי.