חברת הסייבר גארדיקור (Guardicore), שנמכרה לפני כשנתיים לחברת אקמאי (Akamai) בתמורה לכ-600 מיליון דולר, נקלעה לחובות של 200 מיליון שקל לרשות המסים - כך טוענת הרשות בבקשת פירוק ובקשה למינוי נאמן שהגישה נגד החברה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. רשות המסים טוענת כי "החברה פועל באופן חסר תום-לב להבריח את נכסיה ולסכל את הגבייה של חובות המס".
● אישום: שני אחים ניסו להתחמק ממס על דיבידנדים מהכנסות של מעל 135 מיליון אירו
● למגורים או לבנייה רוויה? מדוע קבעה רשות המסים כי הנכס שווה יותר מפי 2
בבקשת נטען כי בהערכה ראשונית צופה אגף מס הכנסה כי חבות המס של החברה צפויה לעמוד על סך של לא פחות מ-200 מיליון שקל, אך "קיימת אינדיקציה כי חובות המס של החברה יסתכמו בסכום גבוה של למעלה מ-200 מיליון".
הסיבה לעמימות לגבי החוב הסופי של החברה היא העובדה שהחברה טרם הגישה לרשות המסים את הדוח השנתי שלה לשנת המס 2022, לאחר שקיבלה הארכה להגשתו עד ל-31 באוקטובר השנה. ואולם ברשות המסים טוענים כי על אף שחובות החברה לאגף מס הכנסה אינם סופיים, וטרם הגיע מועד פירעונם, יש לראותם כחובות לצורך אישור פתיחת הליך פירוק על-ידי בית המשפט ומינוי נאמן שימנע הברחת נכסים מהחברה.
שורה של מותגי הון סיכון יוקרתיים מאחורי החברה
חברת גארדיקור, שהוקמה לפני כעשור ועוסקת בפיתוח תוכנה ומתן פתרונות אבטחה בסביבת ענן, הוקמה על-ידי מנכ"ל החברה פבל גורביץ' בשנת 2013 יחד עם מנהל הטכנולוגיה אריאל צייטליין ומנהל הפיתוח העסקי דרור סלעי. גורביץ' וצייטלין הכירו בצבא, שם עסקו בתחום הסייבר.
סלעי, איש הייטק ותיק שכבר היה חתום על כמה אקזיטים, הצטרף אליהם. כיום סלעי הוא אחד ממובילי מחאת ההייטק נגד הרפורמה המשפטית. החברה קיבצה תחתיה שורה ארוכה של מותגי הון סיכון יוקרתיים, וחיברה יחד מייסדים מוכשרים יוצאי היחידות הביטחוניות המסווגות, אשר חלקם כבר מכרו בעברם חברות טכנולוגיה במאות מיליוני דולרים.
בין המשקיעים המקוריים בחברה, שהשקיעו בה מיומה הראשון, נמנו הקרנות 83 North ובאטרי, כמו גם משקיעים מרכזיים כגון גרינפילד וקומרה, קרן הצמיחה של סיון שמרי דהן, ארז שחר ובועז דינטה, אליהם הצטרפו בשלבים מאוחרים יותר גם קרן כללטק, קרנות ההון סיכון של דויטשה טלקום ודל, סיסקו וגריילוק. גם ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק נמנה בעבר על המשקיעים בחברה, אך הוא מכר את מניותיו עוד לפני האקזיט. משקיע מוכר נוסף היה אודי וינשטיין, מייסד ומנכ"ל אנוביט שנמכרה לאפל לפני יותר מעשור.
החברה העסיקה 350 עובדים בישראל, בארצות-הברית, בקנדה, בברזיל, בהודו, במקסיקו, בפרו, באוקראינה ובמערב אירופה.
המשקיעים והמייסדים נהנו מרווח נאה בעת האקזיט של החברה, אשר נמכרה כאמור בספטמבר 2021 לאקמאי (Akamai), חברת המתמחה בהאצת פעילות אתרי חדשות, תוכן ובידור, לפי שווי של 626 מיליון דולר.
ביקשו פטור ממס, קיבלו בקשת פירוק
בבקשת הפירוק שהגישו אגף מס הכנסה ופקיד שומה תל אביב 3 נגד החברה, נטען כי ביוני אשתקד החליטה החברה להיכנס להליך פירוק מרצון, במסגרת האקזיט. במסגרת זו חתם דירקטור החברה, דק ג'רלד, על הצהרת כושר פירעון, שבה צוין כי לאחר בדיקת עסקי החברה הוא מצא כי החברה יכולה לשלם את חובותיה במלואם תוך 12 חודשים מתחילת הליך פירוקה. ג'רלד אף מונה על-ידי האסיפה הכללית כנאמן לטובת הליך הפירוק מרצון.
בהמשך לכך, החברה דיווחה על מכירת כלל נכסיה הבלתי מוחשיים (קניינה הרוחני) לאקמאי בתמורה לכ-350 מיליון דולר.
ואולם לטענת רשות המסים, יש להעביר את החברה להליך פירוק בידי בית המשפט במסגרת "חדלות פירעון", תחת הליך הפירוק מרצון, ולהוציא צו לפתיחת הליכים נגדה עקב אי-יכולת החברה לעמוד בהחזר החובות לרשות. "לאחרונה, משרד פקיד השומה בחן את תיק החברה, ובהערכה ראשונית נצפתה חבות מס עתידית במאות מיליוני שקלים, בגין עסקת רווח הון של החברה ובגין התאמה משנית-דיבידנד", נכתב בבקשת הפירוק.
בנוסף לפתיחת הליך הפירוק, הרשות מבקשת מבית המשפט כי ימנה לחברה נאמן זמני, ויינתנו צווים לאיסור דיספוזיציה (עריכת שינויים, מכירה וכיוצא באלה) בנכסי או בזכויות החברה בשל חשש להברחת נכסים.
בבקשה למינוי הנאמן חושפת רשות המסים כיצד נולדו החששות כי גארדיקור לא תצליח לשלם את חובותיה לרשות - כשהכול התחיל במכתב ששלח רואה החשבון של החברה לרשות המסים. בבקשה צוין כי "ממכתב שקיבל אגף מס הכנסה מרואה החשבון של החברה נראה כי סך של כ-50 מיליון דולר מסכום עסקת המניות בוצע במזומן, ובשלב זה התבקש להעביר יתרת חייבים מהחברה הרוכשת לחברה בסך כ-300 מיליון דולר, בפטור מניכוי מס במקור".
פנייה זו של רואה החשבון של החברה הדליקה נורה אדומה ברשות המסים, ומשרד פקיד השומה ביקש מרואה החשבון מסמכים לצורך קבלת הבהרות. לטענת הרשות, "כלל המסמכים שנדרשו לא הומצאו במועד, ואף לאחר ארכה שנייה שחלפה ביום 23.07.23, טרם קיבל משרד השומה את מלוא המסמכים הנדרשים".
בנסיבות, עלה ברשות החשש להברחת הנכסים והכספים מהחברה. "בקשת החברה לקבלת פטור מניכוי מס במקור עבור כספי יתרת החייבים, ואף מבלי להשלים את כלל המסמכים הנדרשים, מעלה חשש ממשי להברחת יצרת החייבים לצד ג'", נכתב בבקשה.
עוד צוין בבקשה כי במסגרת בקשת הפירוק מרצון שפתחה החברה עצמה, היא ביקשה להתנקות מכלל חובותיה (שנאמדים על-ידי הרשות במאות מיליוני שקלים כאמור), ו"קיים חשש ממשי כי יוברחו כספים מהחברה".
הרשות מבקשת את מינוי הנאמן במטרה ש"יעצור את הברחת הנכסים, יבחן האם לחברה קיימים נכסים נוספים וישמור עליהם".
מחברת אקמאי נמסר בתגובה: "פירוק חברה-בת תאגידית בעקבות רכישה הוא נוהג סטנדרטי בתעשייה ומהלך שאקאמי עשתה בעבר בישראל ובתחומי שיפוט נוספים. אקאמי יזמה את פירוק הישות המשפטית גארדיקור לפני יותר משנה, לאחר רכישת החברה על-ידי אקמאי ב-2021.
"ישנן טענות שגויות שהועלו במסמך שהגישה רשות המסים. האמירה שגארדיקור חדלת פירעון היא שקרית בעליל, החברה נשארה עסק בריא ומצליח מבחינה פיננסית בתוך אקמאי.
"הטענות במסמך שהוגש מתייחסות לתהליך המשא-ומתן התקין בעניין היקף המס הכולל, המהווה את העילה למחלוקת. אקמאי וגארדיקור כבר שילמו מסים משמעותיים מאוד לרשות המסים הישראלית ועבדו בשיתוף-פעולה ובשקיפות עם הרשות על בקשותיה לקבלת מידע.
"מאז תחילת הפירוק, אקמאי שוקדת על תהליך הפירוק הקבוע בחוק ובתקנות, והיא מחויבת לפתור את המחלוקת הנוכחית מול הרשות באותו אופן".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
