ליהנות מחוסר הוודאות: השיעור שלמדנו מסטיב ג'ובס ויאנוש קורצ'ק

תחילת השנה היא הזדמנות הטמונה כבר בשורש המילה 'שנה', שקוראת לנו מצד אחד להשתנות ומן הצד השני להישנות, תנועה בין הקיים והמוכר לחדש וללא ידוע. אנחנו רגילים לחשוש מחוסר ודאות, אבל הוא יכול להיות גם בשורה טובה, ציפייה להפתעה.

בשנת 2022 הוציאו הזוג נתן וסוזנה פור את הספר "הצד הטוב שבאי־ודאות". לדבריהם, אי־ודאות ואפשרות הן שני צדדים של אותו המטבע: אנחנו תמיד מעריכים ודאות וביטחון שמגיעים אחרי חוסר הבהירות והעמימות. אם נדמיין שאנו עוברים לגור במדינה אחרת, הדבר הראשון שיציף אותנו הוא החשש מההתאקלמות. אבל דמיינו את עצמכם כעבור חמש שנים מודים על החוויה שלא הייתה מתאפשרת לו נכנעתם לפחד. אז אם ברור שיש רווח בקצה, יש גם טיפים שעשויים לסייע לעצמנו לברך את האקראיות.

●  סרנדיפיטי | מה אפשר ללמוד ממאמא תרזה על בחירת המיקום שלנו בבית קפה?
● קניתי | ניסיתי לארגן יומולדת לילד. זה נגמר בבית חולים
● רעיון | קדוש מעונה או אביר: אופנהיימר מייצג את פניה הכפולות של אמריקה   

"מצפן ולא מפות", אמר ג'ו איטו, יזם יפני ומנהלה לשעבר של מעבדת MIT לחדשנות. קחו לכם כיוון ואל תדעו את הדרך. כוכב הצפון נמצא שם ואנחנו מתקרבים לכיוונו, אבל לא בהכרח בדרך ידועה, נכונה או ברורה. בדרך זו ניתן לשוטט ולטעות, אבל לא לאבד לגמרי את החיבור שלנו למטרה.

"צינור ולא בקבוק". האימרה מיוחסת לדברי חכמים שרואים איך בורא עולם יצר שני טיפוסים - אלה שצוברים לעצמם ואלה שמעבירים הלאה. בעולם של חוסר ודאות יש כוח לזרם המידע שעובר בין אנשים מבלי לדעת את מי הוא יפגוש. קיבלתם עצה טובה, פודקאסט חדש, תעבירו הלאה, שלחו על פני המים ותראו איך גם אתם תזכו לקבל חזרה מידע מחדש שלעיתים ייראה לא רלוונטי ותגלו בו ערך בהפתעה. צרו לעצמכם קארמת אונליין טובה.

לבוא בלי לדעת. אנחנו רוצים לדעת הכול מראש, אבל כשאנחנו מתכננים כל דקה בחיים אין מקום להפתעות וזה גורם לנו להילחץ מכל שיבוש. חלק מהדברים החיוביים קורים דווקא במרווחי הזמן. הטלפון החכם שאנו אוחזים צמוד אלינו מאפשר לנו ודאות כמעט מלאה - איך מנווטים, מה השעה ומה הטמפרטורה. בעידן הטכנולוגי איבדנו את היכולת להתמודד עם אי־הידיעה. נסו לאפשר לעצמכם להיות בחוסר ודאות דרך דברים יומיומיים קטנים - כמו לנסוע בלי ווייז ולא לבדוק מי משחק בסרט לפני שאתם צופים בו או מה השעה תוך כדי פגישה. תנו לדברים להפתיע אתכם.

חברו את הנקודות קדימה. סטיב ג'ובס לימד אותנו בנאומו המפורסם באוניברסיטת סטנפורד בשנת 2005 איך נקודות רבות בחייו התחברו לכדי דברים טובים וגדולים בראייה לאחור. חוסר ודאות כלפי העתיד מזמינה אותנו לפזר נקודות קדימה שיתחברו מתישהו לכדי סיפור שאינו ידוע לנו מראש. ראיתם בחנות פריט שמצא חן בעיניכם, מתנה פוטנציאלית לאדם יקר לכם, אז תקנו! גם אם אין כרגע יום הולדת או שמחה אחרת, המתנה הזאת תמצא מתישהו את בעליה. ראיתם מופע שבא לכם לראות, קנו שני כרטיסים. כשבוע לפני ההופעה תראו מי הפרטנר המתאים ותציעו לו. ההפתעות הקטנות הללו מאמנות אותנו לאהוב את קסם הציפייה הנעימה, למשהו טוב שלא עד הסוף ניתן לדמיין.

דברו עם זרים. יאנוש קורצ'ק, איש החינוך האגדי, אמר פעם: "כמה אבני חן מפסיד אדם, מפני שאבד לו אורך הרוח לדבר עם הבריות ללא תכלית וכוונה - אלא סתם כדי להכירם". בשיחה עם אדם זר אנחנו לא יודעים לאן יובילו הדברים. בהנחה שכל אדם הוא עולם ומלואו, דווקא באדם זר יש קסם של גילוי שיוביל בוודאות ללמידה תוך הקשבה ולקרבה תוך הפתעה, ללא תכלית וכוונה.

אז כשמצד אחד הטכנולוגיה מוסיפה ידע וודאות ומן הצד השני העולם משתגע והתחזיות נסתרות, האימון של שריר הסרנדיפיטי והנדסת האקראיות יכולים לסייע לנו לאהוב אי־ודאות ואפילו ליהנות ממנה.