השמות דלפו בטעות לתקשורת: אלו הזוכים בנובל בכימיה

הזוכים בפרס הנובל בכימיה לשנת 2023 הם מונג'י ג' בוונדי, לואיס אי. ברוס ואלקסיי י. אקימוב • החוקרים קיבלו את הפרס בעבור גילוי נקודות קוואנטיות, חלקיקים כל כך קטנים שהגודל שלהם קובע את תכונותיהם

אלכסיי א. אקימוב, לואיס א. ברוס, מונגי ג. בוונדי. זוכי פרס נובל לכימיה / צילום: Ill. Niklas Elmehed © Nobel Prize Outreach
אלכסיי א. אקימוב, לואיס א. ברוס, מונגי ג. בוונדי. זוכי פרס נובל לכימיה / צילום: Ill. Niklas Elmehed © Nobel Prize Outreach

הזוכים בפרס הנובל בכימיה לשנת 2023, הם מונג'י ג' בוונדי מאוניברסיטת MIT בארה"ב, לואיס אי. ברוס מאוניברסיטת קולומביה ואלקסיי י. אקימוב, במקור ממכון האופטיקה וובילוב בסט. פטרסבורג, והיום חוקר בחברת Nanocrystals Technology Inc. החוקרים הללו קיבלו את הפרס בעבור גילוי נקודות קוואנטיות, חלקיקים כל כך קטנים שהגודל שלהם קובע את תכונותיהם. 

מההשפלה באקדמיה ועד לזכייה בנובל לרפואה: החוקרים שמאחורי חיסוני הקורונה
מחקר באמצעות פעימות אור קצרצרות: אלו זוכי הנובל בפיזיקה לשנת 2023 

החוקרים הללו גילו את אחד העקרונות החשובים בננוטכנולוגיה: חלקיקים מאוד קטנים משנים את תכונותיהם. הגילוי הזה פתח תחום מחקר שנקרא "נקודות קוואנטיות". מדובר בחלקיקים כל כך קטנים, שהאלקטרונים שלהם מתחילים להידחס. זה גורם להם לשנות צבע, נקודת רתיחה ואפילו עם אילו כימיקלים נוספים אותו חומר יכול להיקשר, בלי ששינו את מבנה החומר, רק את גודלו. זוהי תופעה שמייצרת קטגוריית חומרים חדשה לגמרי, שמתאפשרת רק תוך שימוש בפיזיקה קוואנטית. 

כבר היום יש לנקודות קוואנטיות שימושים במסכי RGB, במנורות לד, וגם בהדמיות רפואיות. יישומים נוספים בפיתוח קשורים לתקשורת, תאי סולריים, מסכים גמישים ועוד. לואיס אי. ברוס ואלקסיי י. אקימוב חזו את התופעה, ואילו מונג'י ג' בוונדי הוא הראשון שהצליח ליישם אותה.

האקדמיה טענה כי מדובר בטעות, אבל אלו היו הזוכים

העיתון השוודי Dagens Nyheter (DN) טען כי קיבל בטעות מייל לגבי הזכייה ופרסם נכונה את שמות הזוכים. האקדמיה טענה כי מדובר בטעות וכי הזוכים כלל לא נבחרו עדיין. "מדובר בטעות. אנחנו מתכנסים הבוקר לקבל את ההחלטה הסופית כלל לא התקבלה עדיין ההחלטה", אמר לסוכנות הידיעות רויטרס יוהן ארוויסט, ראש ועדת פרס הנובל לכימיה. אבל בסופו של דבר, רשימת הזוכים הייתה זהה לרשימה שדלפה. 

ועדות פרס הנובל ידועות בסודיות העל שלהן. שמות הזוכים או הזוכים הפוטנציאליים אינם דולפים, וגם שמות המועמדים נשמרים בסוד למשך 50 שנה. ואמנם, אתרי ההימורים מתקשים בדרך כלל לקלוע לשמות הזוכים, אלא אם ברור כי הישג מדעי מסוים צפוי לקבל הכרה, כמו החיסון לקורונה שמפתחיו זכו בפרס השנה, או חלקיק הבוזון היגס שהמדענים ששיערו את קיומו לראשונה קיבלו הכרה ב-2013, לאחר שהחלקיק נמצא. 

ב-2019 סולקה חברת ועדת הפרס בתחום הספרות, המשוררת קטרינה פרוסטנסון, לאחר שנחשדה כי הדליפה שמות זוכים לבעלה והוא הדליף אותם לאנשים אחרים. הפרשייה נחשפה כאשר אותו בעל, הצלם הצרפתי ז'אן קלוד ארנו, הואשם בהטרדה מינית של נשים בקהילת הספרות והאמנות השוודית, וככל הנראה הוא איים על הנשים שאותן הטריד , בכך שיחסום את דרכן בעולם האמנות והספרות, והדגים את כוחו ואת קרבתו לאקדמיה בכך שחשף בפניהן שמות של מועמדים וזוכים. בעקבות השערוריה פרס נובל לספרות לא חולק ב-2018. 

האקדמיה מתעקשת כאמור כי הבחירה בזוכה מתרחשת ממש היום, ורק בטווח של שעה לפני ההכרזה לציבור, מודיעים לזוכים עצמם על זכייתם. אך דליפת הזוכים מעידה על החלטה שהתקבלה לפני כן. 

מוועדת הפרס נמסר במסגרת מסיבת עיתונאים, כי היא מביעה צער רב על הדליפה וכי עדיין אינה יודעת מדוע זה קרה, "אבל הדבר החשוב הוא שהדליפה לא השפיעה על ההחלטה". בתשובה לשאלה האם זוהי השנה הנכונה לתת פרס למדען רוסי, אמר ראש הוועדה כי מדינת המוצא של המדען אינה משמעותית וכי זו הייתה גם צוואתו של אלפרד נובל, לתת את הפרס למדענים מאחורי ההמצאה החשובה ביותר, ללא תלות במדינה ממנה הם מגיעים.