האלפים שמצטרפים למעגל הטראומה פוגשים מערך בריאות נפש במחסור

אסון שמחת תורה פגש את מערכת בריאות הנפש חבוטה ומרוקנת ממשאבים ותקנים. על הרקע הזה, התגייסו גורמים פרטיים לתת יד במצב החירום, אבל תוך כדי שהם מסייעים בשטח, הם זועקים את זעקת היום שאחרי.

● "לדאוג לסולידריות": איך אפשר להקל על המצוקה הנפשית?
● ישראל מתגייסת: היוזמות האזרחיות והעסקיות לסיוע בזמן המלחמה

"מנסים להחזיר את האירוע לממשלה"

פרופ נורית ירמיה, פסיכולוגית קלינית והתפתחותית מומחית, מהמחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים, הקימה בהתנדבות מערך של פסיכולוגים שנרתמו מרחוק ופיזית לעזרה לניצולי האסון. היא החלה לפעול כבר בשבת בבוקר, כאשר חבר מאחד הקיבוצים המותקפים יצר איתה קשר. "הוא אמר לי, 'יש הרבה מאוד מחבלים במקום'. הבנו שאנחנו הולכים לאירוע חריג, שקורה בשבת וחג, ולכן המערכת לא תוכל לתת מענה. אז אמרנו - נתחיל אנחנו".

עד כה, אלפי פסיכולוגים מורשים התנדבו ומאות מהם כבר טיפלו בנפגעים. חלקם נסעו פיזית אל קבוצות שפונו מיישובי עוטף עזה.

"הקו המנחה אותנו הוא לעבוד אך ורק עם הגורמים הממונים, כמו נט"ל וחוסן, ועם בתי החולים", אומרת ירמיה. "המטרה שלנו היא שכל טיפול יבוצע עם ליווי ועם תיעוד, ויתפתח לטיפול לאורך זמן. לפעמים טיפול רגעי שאין לו המשך יכול להזיק, וכך גם כפילות של מערכת באותו מקום".

ד"ר הדס שהרבני סיידון, פסיכולוגית קלינית, ממובילות מחאת בריאות הנפש נגד התוכנית המשפטית, מספרת שהארגון שהיא מובילה החל בהקמת מערך של רפואה נפשית מרחוק. "ניצלנו את שיתוף הפעולה עם ארגוני ההייטק של המחאה כדי ליצור מערך שבו יתנדבו רק פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עובדים סוציאלים ומטפלים עם הכשרה רשמית בטיפול באמנויות. אנחנו מרימים קבוצות שיפעלו בנושאים ממוקדים, כמו קבוצה לאמהות ולנשים של המגויסים לחזית, קבוצות להורים בשני חתכי גיל, עד שש ומשש ומעלה". הטיפול ניתן דרך פלטפורמת Talkspace, וכל מי שזקוק לטיפול יכול להירשם באתר החברה, בלשונית israel-support, ויצוות למטפל לאחר שאלון קצר.

 ד''ר הדס שהרבני סיידון / צילום: תמונה פרטית

גורמים אחרים שפנינו אליהם הצביעו על הבעייתיות שבחיבור המחאה לטיפול הנפשי. "צריך להיזהר מאוד מביקורת על המדינה או מלהיות מזוהים פוליטית, אנחנו לא רוצים שחלק מהנפגעים יימנעו מקבלת טיפול נפשי כי 'זה של שמאלנים'".

שהרבני מסכימה שיש צורך לעבוד עם הגורמים המקומיים בלבד. "אנחנו רוצים רק לחזק מערכים קיימים. אנחנו כל הזמן מנסים להחזיר את האירוע לממשלה, ככל שיש מי שייקח".

גורמים במשרד הבריאות מסרו שהמשרד נמצא בתהליך התארגנות להתמודדות עם המצב. בשלב הראשון, ניתן אישור לבתי החולים והקופות לתת כל שירות דרוש ולגבות את השיפוי מאוחר יותר. כמו כן הוקמו מערכים בקופות החולים לקיום שלוש שיחות עם מטפל נפשי לכל מבוטח ללא תלות במצבו לפני האירוע. משרד הבריאות גייס גם כ-50 עובדות סוציאליות מתנדבות, שישהו במתקן זיהוי החללים כדי לתמוך במשפחות.

האם יש משהו שאדם שאינו בעל הכשרה של פסיכולוג יכול לעשות?
ירמיה: "גייסנו סטודנטים לפסיכולוגיה לעזור באדמיניסטרציה, אבל לא אתן לאנשים ללא ההכשרה המלאה לגעת בטראומה. עלולים לעשות נזק".

פרופ' ורד בר, ממרפאת חווה לתמיכה נפשית בנשים בהיריון ואחרי לידה, מוסיפה: "כדי לטפל בטראומה צריך פסיכולוג ו/או פסיכיאטר, אבל כל אדם יכול לשוחח עם השכן שלו או החבר שלו. אוזן קשבת לא ביקורתית, ללא עצות, לא סביר שתזיק". בר פתחה במרפאה קו אדום שלדבריה לא מפסיק לצלצל כל היום וכל הלילה.

ומה אתם צריכים מהמדינה?
ירמיה: "כרגע אני מזמינה כל גורם ממשלתי להיות איתי בקשר כדי לעשות שימוש ברשימה, שמורכבת ברובה מפסיכולוגים שאינם מהמערכת. אנחנו קוראים לתגבר את מרכזי החוסן בעובדים כעת וגם בעובדים קבועים. חייבים להעצים את המערכים הללו. האירוע הזה צירף אלפי אם לא עשרות אלפי נפגעים חדשים למעגל הטראומה, אזרחים וגם חיילים".

במשרד הבריאות מסרו שעל רקע האירוע, מרכזי החוסן קיבלו אישור לגייס כוח אדם נוסף לפי צורכיהם.

משרות לא מאוישות, מרכזים לא פעילים

ההתנדבות האזרחית חיונית ודחופה על רקע המחסור החמור במערך התמיכה. "המפונים מהקיבוצים בעוטף עזה הגיעו לאילת או למועצת תמר", אומרת שהרבני, "ובשתי המועצות הללו תפקיד ראש השירות הפסיכולוגי החינוכי (שפ"ח), השירות שאמור לתת מענה לילדים שנמצאים במצוקה, אינו מאויש כבר זמן מה. במועצת אשכול מרכזי החוסן הוזנחו ולא תוחזקו. מי שנמצא שם עושה עבודה מדהימה, אבל זה בלתי אפשרי".

לדברי שהרבני, מצב זה מאפיין את השירות הפסיכולוגי הציבורי כולו, בכל הארץ, ובמיוחד בפריפריה. "קשה להבין איך בו זמנית אין תקנים אבל התקנים שיש אינם מאוישים, אבל האמת היא שזה הולך יחד. אדם שעובד בסביבה של מחסור בכוח אדם תמידי, שבה יש עליו אחריות עצומה וחוסר יכולת לתת מענה, בסופו של דבר מתייאש ועוזב את המערכת.

"מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, עדכן לאחרונה שהוא הולך לתת מענה למערכת בהכשרה מהירה של כל מיני אנשים רנדומליים שיתנו מענה נפשי. זה ביזוי המקצוע ושל רווחת הציבור. שייתן את הכסף לאנשים עם הכשרה שרוצים לעבוד במערכת במחיר הוגן".

"המחסור עולה למדינה עשרות מיליארדים"

בתחום הפסיכיאטריה המצב חמור עוד יותר. "כאשר פתחנו את מרפאת חווה, יכולנו לתת מענה תוך כמה שעות עד ימים", אומרת בר. "היום המענה מגיע לפעמים לשבועות עד חודשים, ובפסיכיאטריה, כמו בבריאות הגוף, מה שלא מאתרים מוקדם לפעמים כבר אי אפשר לתקן. המחסור עולה בסופו של דבר למדינה עשרות מיליארדי דולרים בטיפול במחלה כשהיא חמורה יותר".

האירועים האחרונים מתרחשים כשברקע משבר במערך האשפוז של בריאות הנפש. מנהלי בתי החולים הממשלתיים לבריאות הנפש הודיעו שמתחילת אוקטובר יצטרכו לסגור את המרכזים אחר הצהריים בגלל מחסור בכוח אדם. מדובר במרכזים שמתפקדים כמיון פסיכיאטרי.

בנובמבר פורסמו מסקנות ועדת מלמד, בראשות מנהל בית החולים אברבנאל, פרופ' יובל מלמד. לפי הדוח, "מערכת האשפוז בבריאות הנפש מתמודדת עם עומסים גבוהים, תשתיות ישנות ומחסור חמור בכוח אדם", בזמן שבישראל, כמו ברבות מהמדינות, יש עלייה במצוקות הנפשיות. לפי משרד הבריאות, החל יישום של חלק ממסקנות הוועדה.

ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות: "זה לא סוד שנכנסנו לאירוע הזה עם חוסר משמעותי בבריאות הנפש. משרד הבריאות עוסק עוד לפני האירוע בהרחבת המענים הקהילתיים, בין היתר הרחבת מרכזי החוסן, הגדלת מערך המטפלים. אנחנו עובדים מול האוצר על הגדלת שכר הפסיכולוגים, ובחינת בתי החולים לאשפוז נפשי. הרחבנו את התקנים גם אם לא בדיוק בכמות שהומלצה בדוח מלמד. יצרנו מענקי שימור לרופאים, ויש לנו תוכנית גדולה שמטרתה לצמצם את המיטות כדי לרווח את אשפוז היום, לטובת טיפול בקהילה".

בתגובה לדברי שהרבני על הכוונה להקצות תקנים למטפלים אחרי הכשרות קצרות, אומר בודנהיימר: "אלה שמועות בלבד. יש כוונה ליצור עוד פול של מטפלים אבל רק בוגרי תואר, רק עם איגודי הפסיכולוגיה, ולא נעשה שום דבר שמזלזל באנשי בריאות הנפש הקיימים".