טיל נפל ליד בניין. 11 שנים אחרי, איזה פיצוי קיבלו הבעלים?

פרטי המקרה: גבר בשנות ה־50 לחייו הלך בנובמבר 2012 עם בתו באשדוד, כשלפתע נפל לידם טיל מבלי שנשמעה אזעקה. האיש החל לסבול מיד מלחצים וכאבים בחזה ובאוזניים. הוא פונה באמבולנס לבית חולים ובבדיקה נמצא חסם בצרור ההולכה, שהיה ידוע עוד קודם לכן. בהמשך אובחן האיש כחולה בקרדיומיופתיה ובאי ספיקת לב. המוסד לביטוח לאומי הכיר בו כנפגע אירוע איבה רק לגבי הנזק הנפשי והשמיעה, אך לא בהקשר לפגיעה בלב.

האיש הגיש ערר על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. ועדת הערר בראשות השופטת זהבה אגי קיבלה את הערר ב־2017 לאחר שמינתה מומחה מטעם בית המשפט, וקבעה כי האיש יוכר כנפגע איבה בהקשר עם פגיעה של נזק ללב וכאבים בחזה כתוצאה מנפילת הטיל. זאת, על סמך חוות דעתו של המומחה כי לפני האירוע האיש לא סבל מסימפטומים של פגיעה בלב, וכי סביר יותר שמחלת הלב התפתחה בעקבות הלחץ הנפשי מנפילת הטיל.

בית המשפט קבע כי גם אם היה ממצא ברקע, מדובר במצב רפואי שמרבית הלוקים בו, כ־60%, לא יסבלו מהתדרדרות במצבם. "העורר היה אסימפטומטי לחלוטין עד לאירוע האיבה ואלמלא אירוע הדחק שחווה בנפילת הטיל, ייתכן ואותו חסם בצרור ההולכה השמאלי כלל לא היה מקבל ביטוי סימפטומטי", נקבע בפסק הדין.

השופטת הפנתה לחוות דעת המומחה לפיה, "הפגיעה בשריר הלב הידועה כ'תסמונת טקצ'ובו' מתרחשת באופן פתאומי, ועל כן סביר יותר כי הדחק מאירוע האיבה שבו היה העורר מעורב הוא שגרם להסתמנות הקלינית ולא קיומו של החסם בצרור ההולכה השמאלי, שהיה כאמור אסימפטומטי לחלוטין במשך חצי שנה, עד לאירוע האיבה".

משמעות הפסיקה: מצב נפשי בעקבות נפילת טיל שמוביל למחלה יביא להכרה על ידי הביטוח הלאומי, גם אם ברקע ממצאים קודמים.

מספר תיק: 19687-02-14

פרטי המקרה: בנובמבר 2012 נפל טיל ליד בניין מגורים ומסחר בן 11 קומות באשדוד שבבעלות חברת "ר.מ.פ.א נכסים". הנפילה גרמה לנזקי אלומיניום, סדקים בקירות, בחיפויים החיצוניים ועוד. בהמשך החברה הגישה תביעה לקבל 7 מיליון שקל ממס רכוש, וב־2015 אושר פיצוי של 307 אלף שקל בלבד.

החברה הגישה ערר שהדיון בו נמשך שנים רבות, במהלכו מונה מומחה מוסכם. רק ב־2022 הכריעה ועדת הערר וקבעה כי הפיצוי יעמוד על כחצי מיליון שקל והוצאות של 20 אלף שקל על מנהל מס רכוש. גם על החלטה זו ערערה החברה, ומנהל מס רכוש הגיש ערעור נגדי. בינואר השנה קיבלה השופטת יעל ייטב מביהמ"ש המחוזי בבאר שבע את הערעור ופסלה את חוות דעת המומחה בשל התנהלותו, בכל הנוגע לתחום האלומיניום (שהיווה את עיקר הפיצוי). השופטת הורתה למנות מומחה חדש והחזירה את הדיון לוועדה.

השופטת קבעה כי הוועדה התעלמה מכך שהמהנדס המומחה שמונה מטעם ביהמ"ש התעלם מחוות דעת מומחית מטעם החברה שניזוקה. צוין כי חווה"ד של המהנדסת עמדה מולו והוא נפגש עמה, אך בגיבוש חוות הדעת שלו החליט "לדחות את חוות הדעת על הסף", מהטעם שלדעת המומחית צריך היה להחליף את כלל מסגרות האלומיניום בבניין בשל שינויי גוון, או דהיית הצבע במהלך השנים.

נקבע כי כאשר מומחה נחשף לחוות דעת רק של צד אחד, מדובר במצב הדומה למתן פס"ד בהיעדר כתב טענות או סיכומים של אחד הצדדים. בנוסף נקבע כי במקרה הנוכחי לא מדובר במראית עין בלבד אלא גם בפגם מהותי. זאת בשל ההתעלמות הגורפת מחוות הדעת של מומחית החברה. סיבה נוספת שהביאה לפסילת חווה"ד הייתה שהמומחה התייעץ עם מומחים מבלי לתעד זאת.

לדברי עו"ד אסף פוזנר, בעל משרד העוסק בתביעות נזיקין, "דווקא בימים אלה, פסק הדין של השופטת ייטב צריך להציב נורות אזהרה. התשלום אמור לשקם את הנפגעים ולאפשר למשפחות ולעסקים לנסות ולחזור לשגרה. עיכוב על פני יותר מעשור במתן פיצויים, משמעותו שבינתיים הנפגע לא הצליח להשתקם".

משמעות הפסיקה: מומחה חייב להיחשף לחוות דעת שני הצדדים, אחרת חוות הדעת תיחשב לפסולה ולו בשל מראית עין.

מספר תיק: 42363-03-22

פרטי המקרה: בתקופת מלחמת לבנון השנייה ב־2006 פגע טיל במפעל של חברה המספקת חלק מחומרי הגלם לחברת מוצרי הפלסטיק כתר. כתוצאה מפגיעת הטיל והשבתת המפעל לתקופה מסוימת, סופקו לכתר חומרי גלם בהיקף קטן מאשר בדרך כלל.

כתר טענה שהדבר הוביל לפגיעה כלכלית בה ותבעה ממס רכוש כ־7 מיליון שקל, כאשר התבססה על חישוב טכני של ירידה בנתוני מחזורי העסקאות בהשוואה לתקופה קודמת. מנהל מס רכוש קבע שמגיע לה פחות ממחצית מכך - 3 מיליון שקל. ועדת הערר העמידה את הפיצוי על 3.4 מיליון. החברה ערערה לביהמ"ש המחוזי שקבע כי החברה זכאית ל־4.6 מיליון שקל. כתר המשיכה והגישה בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון וטענה כי היא זכאית ל־7 מיליון שקל.

טענתה של כתר כי היא "ניזוק מיוחד", המאפשר לה לבחור שיטת חישוב מיטבית, התקבלה במחוזי. אך הטענה כי היא זכאית בשל כך לחישוב לפי מחזור העסקאות מבלי לבדוק נתונים נוספים נדחתה בעליון. השופט ניל הנדל קבע בשנת 2016 כי לפי הוראת החוק, שמכוחו הותקנו תקנות מס רכוש וקרן פיצויים, יש להצביע על קשר סיבתי בין נזקיו של הניזוק לבין פעולות מלחמה קונקרטיות. לא כל נזק שנגרם במלחמה הוא נזק עקב פעולות מלחמה.

נקבע כי אמנם בהוראת השעה קיימת הנחה עובדתית על קיומו של קשר בין אירועי מלחמה לצמצום פעילות עסקית - אך זו ניתנת לסתירה. לא ניתן לקבל עמדה השוללת בדיקה של נתונים נוספים. עוד הוסיף כי מתן פיצוי רק לפי היקף המחזורים באופן טכני, מבלי לבדוק נתונים נוספים, מעניק פיצוי יתר על חשבון נפגעים אחרים. לכן ניתן לבדוק נתונים נוספים מלבד הירידה במחזור העסקאות.

השופט סירב לבחון את הטענה העובדתית של כתר להיקף הנזק כתוצאה מהמלחמה מאחר והיה מדובר בדיון בגלגול שלישי, בו דנים רק בשאלות משפטיות כבדות משקל ולא במחלוקת עובדתית.

משמעות הפסיקה: בתביעת פיצוי ממס רכוש יש להראות קשר סיבתי בין הירידה בהכנסה לפעולות המלחמה. מס רכוש רשאי לבדוק נתונים מעבר למחזור העסקאות.

מספר תיק: רע"א 6540/15