הסטארט-אפ שמנטר את מצבנו הנפשי: עלייה של 40% ברמת הלחץ, 20% בחרדה

מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר פגעה לא רק בקורבנות הישירים שלה, אלא בכל ישראלי. עדויות אמפיריות לטענה הזאת ניתן למצוא בנתונים שאספה Behavidence, חברת הסטארט־אפ הבינלאומית שהוקמה ומנוהלת על ידי הישראלי רואי כהן. החברה מנטרת מצבים נפשיים לפי דפוס השימוש בטלפון הסלולרי, ללא איסוף מידע על תוכן. נתונים שנאספו במאגריה בימים הראשונים שאחרי המתקפה ופולחו לפי מקום מגורים מראים את השינוי במצב הנפשי של מאות ישראלים.

● הלקח מעיירה שהוצפה במים מזהמים: מה מלמדים מחקרים על טראומה קולקטיבית 
● עמוס גלעד מסביר: אלה היו שתי הטעויות של חמאס וזה מה שיקרה אחרי שנסלק אותו 

לפי נתוני החברה, ב־8 באוקטובר חלה עלייה של 40% בלחץ הנפשי של הישראלים, ואילו ברמות החרדה הייתה עליה של 20%, בהשוואה לימים שלפני המתקפה. "אנחנו רואים שכל הרף התחתון של החרדה נעלם, כלומר אין כמעט בישראל כרגע אנשים ללא חרדה", אומרת סומיה צ'ולדהרי, ראש תחום המחקר בחברה. "לגבי מי שסבלו מחרדה עוד לפני המתקפה, אצל חלקם החרדה נשמרה ואצל חלקם החמירה".

כשהחרדה עולה, הפרעת הקשב יורדת

הנתון שאולי מפתיע יותר הוא מדדי הפרעת הקשב, הנגזרים גם הם מדפוסי השימוש בסלולרי. נראה שב־8 באוקטובר, הישראלים היו כולם ממוקדים. כפי שמסבירה ד"ר ג'נין אלנברגר, סמנכ"לית הרפואה בחברה. "כאשר מתרחש אירוע כזה, שמאיים על האדם והקהילה באופן קיומי, ישנה תגובה של 'הילחם או ברח' שיוצרת היפר־מיקוד. אותם חלקים במוח האחראים על רגשות עזים, במקרה הזה פחד, משתלטים על המוח ומקשים על מולטי־טאסקינג. הישראלים ביום הזה היו כנראה ממוקדים מאוד, אבל סביר להניח שלא בעבודה שלהם. הם היו ממוקדים בחדשות, או ברשתות החברתיות".

בדרך כלל תהליך ההתמודדות עם אירוע טראומטי מאפשר ירידה ברמות הדחק. נתונים נוספים שאספה החברה בימים הבאים, 9.10 ו־10.10, מראים שאנחנו רחוקים משם. ביום שני רמות הדחק ירדו מעט אך בשלישי הגיעו לשיאים חדשים, גבוהים יותר מאשר בשבת. זה קרה ככל הנראה כאשר הציבור החל להבין ולעכל את חומרת האירוע ולהיערך לאפשרות של מלחמה ממושכת, וכאשר שמות וסיפורי הנרצחים והחטופים החלו להתפרסם.

מדדי הפרעת הקשב שבו לעלות ביום שלישי, אם כי הם עדיין רחוקים מהממוצע בימי שגרה. מצב זה צפוי להשתנות בהמשך.

לדברי אלנברגר, ההיפר־פוקוס הזה מוזן על ידי האדרנלין, אך עם הזמן מאגרי האדרנלין מתרוקנים. "במצב הזה, תגובת הדחק משתנה מסטרס אקוטי, כלומר מיידי, לסטרס כרוני. במצב הזה אנחנו בדרך כלל נראה דווקא חוסר יכולת להתרכז והחמרה של הפרעות הקשב".

כאשר מצוקה נפשית קשה מתפתחת לתסמונת פוסט-טראומטית, הפרעת קשב עלולה להתפתח כחלק מהתסמונת, היא אומרת. "אנחנו רואים היארעות משולבת של PTSD עם ADHD. וכאשר מטפלים בהצלחה ב־PTSD, גם רמות ה־ADHD המתלוות אליו יורדות".

כוח אדם שחוק עוד מהקורונה

זו לא הפעם הראשונה ש־Behavidence אוספת מידע בעקבות אירועים חריגים. במאי 2021, במסגרת מבצע שומר חומות, ובאותה שנה בגל הקורונה שעבר על הודו, נמצאו דפוסים דומים.

אלנברגר מוטרדת מהאפידמיה בבריאות הנפש שהיא צופה שתתרחש בישראל. "הטיפול הראשוני הוא קריטי, אבל תצטרכו להתכונן לאפידמיה של בריאות הנפש. וכל אנשי בריאות הנפש, שכבר שחוקים מההתמודדות עם הקורונה, יצטרכו להתמודד איתה".

להערכתה של אלנבוגן, לא ניתן יהיה להתמודד עם האתגר באמצעות כוח האדם הקיים בתחום בריאות הנפש. "לא תהיה ברירה אלא להסתמך על טכנולוגיה בהתמודדות עם המאסה של הנפגעים. למזלה של ישראל, היא ערוכה הן לשימוש בפתרונות הללו והן לפיתוח פתרונות ייעודיים נוספים, בזכות ההשקעה הגדולה שלכם בבריאות דיגיטלית עד היום".

Behavidence עצמה תפתח את כל היישומים באפליקציה בחינם עבור ישראלים. האפליקציה משמשת לניטור בריאות הנפש עבור המשתמש ועבור אנשי הטיפול בו, ויעילותה בכך הודגמה במחקרים מדעיים, אך חשוב לומר שהיא אינה מהווה טיפול נפשי.