הטובים להצלת המדינה: צריך להתחיל מחדש ולהתנדב לשירות הציבורי

הכותב הוא יזם ואיש עסקים

המלחמה הזו הוכיחה לנו שוב עובדה מצערת שאנו מנסים תמיד להדחיק. יכולה להיות לנו אזרחות זרה. אנחנו יכולים לדעת לדבר אנגלית. אנחנו אנשי העולם הגדול. אבל אף אחד לא מחכה לנו מעבר לים, להפך - אהבה קטנה מחכה לנו שם, וכדאי שיהיה לנו בית משלנו, אחרת סופנו מר. 

ההבנה הזו, שנשכחה מאיתנו במקצת במהלך המחאה נגד הרפורמה המשפטית, היא כרגע עובדה ברורה לעין. עובדה שלא מותירה לנו ברירה להילחם עד הסוף על הבטחת השקט מסביבנו, אבל ובעיקר לשקם את המדינה, את השלטון, את המוסדות ואת הצבא. להחליף ולשלוח הביתה את כל המצייצים, אלה שלא עובדים בשבילנו, האשמים ביהירות ובמחדל, כל הדרג הפוליטי, הצבאי והפקידותי, שהביא אותנו עד הלום. 

● יואל חשין, דעה | מהמגזר הציבורי למגזר העסקי: זמן למהפכה עליה תמיד חלמנו

מדינה ישראל לא יכולה להסתפק במערכת שלטונית בינונית. בפקידות אפורה. בפעילים פוליטיים המקבלים תפקידים להם אינם מוכשרים, ראויים או יכולים לבצע את תפקידם למען ובשביל העם. טובי המנהלים במגזר העסקי חייבים להתנדב לשירות לאומי, להצטרף לשורות הפוליטיקה והפקידות הבכירה ולקחת אחריות על שיקום המדינה. אני מוכן לעזוב הכול ולהתנדב לצורך כך.

אלה לא רק מילים. משמעותן הברורה, אם הסכמתם איתי, היא שמרבית 120 הנבחרים שלנו צריכים להיפרד מכיסאם. חלק ניכר מהפקידות הממשלתית צריך להיות מוחלף. צמרת גופי הביטחון גם היא צריכה ללכת הביתה. הדירקטורים בחברות הציבוריות המשרתים לשכות שרים חייבים ללכת מחר. מדינת ישראל לא יכולה להתקיים עם קבוצות כוח הסוחטות את המדינה כל אחת לצרכיה וממנות את אנשיהן לתפקידי מפתח.

אנשים שטובת המדינה לנגד עיניהם, בעלי יכולות ניהול מוכחות, שבאים בשביל להבטיח את קיומנו כאן, שבאים לעבוד בשביל מדינה, צריכים להתגייס לשירות המדינה כבר עכשיו. כן, לעשות הפסקה כזו או אחרת ברצון הלגיטימי שלנו לעשות כסף, ולבוא להתנדב לשרת את הכלל. 

להתחיל לדבר על בנייה מחדש

המלחמה הצפויה לנו תהיה איומה. הרוגים. נפגעים. הרס. גם לצד השני וגם במישור הבינלאומי. אנו נצא ממנה עם צלקות נפש וגוף עמוקות שלא יחלפו במשך שנים.

אבל - לכן ולמרות הכול ואולי בגלל הכול - אנחנו צריכים להתחיל לדבר גם על הבנייה מחדש. לא רק של יישובי העוטף. של הבתים שנשרפו. של תחושת הביטחון. אנחנו צריכים לדבר גם על הבנייה מחדש של המדינה. של מוסדותיה, של השירותים הציבוריים שלה, של מערכות החינוך, הצבא, המשטרה הבריאות ועוד.

פיזור הכנסת והחלפת הממשלה והפקידות הבכירה - בהפסקת האש ולאחר שחרור החטופים - היא חובה.

בחירות מהירות ובחירת ממשלה חדשה שלא מדברת הרבה אלא עושה. שלטון חדש שמנקה את המסדרונות מכל מינוי שאינו מקצועי ו/או ראוי. פקידות בכירה שמוחלפת כולה באנשי מעשה עם יכולות ביצוע, תקציבים שמפונים על-פי צורכי הקיום והשיקום של מדינת ישראל ולא על-פי הסכמים קואליציוניים ו/או קבוצות לחץ. כל אלה הן הכרח השעה והבסיס להבטחת קיומה של המדינה.

שלטון חדש שבו המשפטים הכוללים את המילים: ימין ושמאל, מזרחים ואשכנזים, פריווילגיים ומקופחים והבייס שלנו - חייבים להיות שיח שמוכחד. יוצא מחוץ לחוק.

מדינה חדשה שבה הפשרה וההכלה שלנו אחד את השני, את אמונת רעהו, היא מציאות יום-יומית שאין עליה ויכוח. ארץ שמקבלת את מצעד הגאווה לצד שמירת השבת. מדינה שיודעת להכיל את 12 השבטים מבלי לאנוס זה את זה. מדינה ליברלית אבל גם יהודית. 

צו 8 אזרחי

ובשביל כל זה אנחנו צריכים לא רק להתנדב לבשל ארוחות לחיילים ולמפונים. לתרום בגדים או כסף או זמן. אנחנו צריכים שהטובים בבנינו, הטובים במנהלינו, יתגייסו לכמה שנים להצלת המדינה. זו העת לצו 8 אזרחי לשירות המדינה. בלעדיו אין לנו סיכוי לשיקום.

וזה צריך לקרות מחר. אין זמן לחכות לוועדות חקירה ממלכתיות או ממשלתיות ולמציאת האשמים, כי המציאות מחייבת שישראל תבחר מחדש את מי שיובילו אותה החוצה מהבוץ העמוק אליו נכנסנו. ההחלטה מי ישקם אותנו, מי יוביל את הבנייה מחדש, היא החלטה רבת-משקל ורבת-אחריות, שלא ניתן להמתין איתה.

כי כולנו אשמים בהשחתה שהביאה אותנו עד הלום. לכל אחד מאיתנו, בשתיקתנו בעשור האחרון, יש חלק קטן במצב ובמציאות.

ומילה אחרונה לכוחות האזרחיים הנפלאים שהפכו את החברה האזרחית למפעל התנדבות מפואר ומדהים ועזרו בהצלת המצב, וקודם לכן בעצירת הרפורמה. אל לנו להיות יהירים. בשביל לבצע את כל הכתוב כאן למעלה עלינו לשתף פעולה ולחבק את כל הקבוצות השונות בעם. בהצהרות קיצוניות מדי אנו נרחיק אותן מאיתנו ונעכב את הבנייה מחדש. רק הצניעות תנצח.