להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
בשבועות האחרונים מתברר שהאירועים הקשים ב־7 באוקטובר הביאו איתם גם שינוי במדיניות של גופי האכיפה. בתקשורת מדווח על עוד ועוד מקרים שבהם פוסטים שהעלו ערבים ישראלים ברשתות החברתיות, ונוגעים בצורות שונות לעימות הנוכחי, נחקרים על־ידי המשטרה ולעיתים אף מסתיימים בכתבי אישום.
בראיון ברשת 13 התבקש יו"ר רע"ם, מנסור עבאס, להתייחס לסוגיה, והשיב כך: "אני לא אומר שהפרקליטות או המשטרה לא צריכים לבחון את הדברים, אבל בצורה מידתית, ולא ליפול בטעויות שיש להן השלכות קשות… מכל ה־200-300 מקרים (שלגביהם הוגשו תלונות), עד עכשיו, בפחות מ־10% יש כתבי אישום".
אז מה עומד מאחורי העלייה החדה בחקירות של מקרים כאלה, ואיפה אנחנו נמצאים כעת מבחינת מספר כתבי האישום שהוגשו? השורות הבאות כוללות סקירה ראשונית בנושא.
התשתית החוקית שמאפשרת את ההליך הפלילי במקרים הללו מבוססת על סעיף 24 לחוק המאבק בטרור, התשע"ו־2016. החוק עוסק ב"גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור", ומפורטים בו סעיפים שונים כמו "הזדהות עם ארגון טרור (לרבות תמיכה בו)", "תמיכה בפעולות טרור", "קריאה לפעולות טרור" ו"החזקת חומרי טרור לשם הפצה".
העונש על הרשעה בסעיפים יכול לנוע בין שנתיים לחמש שנות מאסר בהתאם לאופי העבירה. סעיף קטן (ה) מחייב שהגשת כתב אישום בגין עבירות אלה ייעשה באישור היועץ המשפטי לממשלה.
אבל עד כמה השימוש בחוק הזה שכיח? מנתונים שקיבלנו מהפרקליטות עולה כי בחמש השנים שבין 2018 ל־2022 הוגשו בגין העבירות שהזכרנו 88 כתבי אישום. כלומר, ממוצע של כ־18 כתבי אישום בשנה. במהלך התקופה הזאת, ב־2021, התרחש מבצע "שומר החומות" שבו לפי נתוני הפרקליטות נרשמה עלייה בשימוש בסעיף.
על מה שקורה כעת ניתן היה ללמוד גם מהראיון של עבאס. המראיין, רביב דרוקר, הזכיר כי עד כה כבר הוגשו 34 כתבי אישום בסעיפים הללו, ומהמשטרה אישרו לנו כי זה אכן הנתון המעודכן כרגע. כלומר, בתוך כמה שבועות הוגשה כמות כתבי אישום שגבוהה כמעט פי שניים מהממוצע השנתי בשנים האחרונות.
ומה לגבי טענתו הספציפית של עבאס, שלפיה אותם 34 מקרים מהווים פחות מ־10% מכלל התלונות? היא אכן מסתדרת עם נתוני המשטרה, אך לא בטוח שזאת הדרך הנכונה ביותר לבחון את הסוגיה. לפי הנתונים, המשטרה טיפלה בכ־400 "פרסומים החשודים בהסתה", כך שהנתון המדובר, 34 כתבי אישום, אכן מהווה פחות מ־10% מהם (כ־8.5%). יחד עם זאת, חקירה של ממש נפתחה רק ב־160 מקרים, ואם בוחנים את אחוז כתבי האישום מתוך הנתון הזה, הרי ששיעורם קופץ לכ־21%. לכך צריך להוסיף גם את העובדה שלא בכל המקרים הטיפול הושלם כבר, וייתכן שיוגשו כתבי אישום נוספים.
לסיכום: עד כה הוגשו 34 כתבי אישום בנושא הסתה לטרור, ולפי נתוני המשטרה, אלה אכן מהווים פחות מ־10% מתוך כלל התלונות שהוגשו. יחד עם זאת, אם בוחנים את אחוז כתבי האישום מתוך החקירות שנפתחו, מדובר בלמעלה מ־20%. בהשוואה לשנים קודמות, מספר כתבי האישום שהוגש עד כה מהווה עלייה חדה.
תחקיר: אוריה בר־מאיר
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: מנסור עבאס
מפלגה: רע"ם
תוכנית: איזור בחירה, רשת 13
תאריך: 29.10.23
ציטוט: "מכל המקרים (שלגביהם הוגשו תלונות על הסתה לטרור) בפחות מ־10% יש כתבי אישום"
ציון: ללא ציון
יו"ר רע"ם מנסור עבאס התראיין לתוכנית "אזור בחירה" של רשת 13 והתייחס לסוגיית חקירתם של אזרחים ערבים בחשד לתמיכה בטרור בשל פוסטים שהעלו. עבאס אמר: "אני לא אומר שהפרקליטות או המשטרה לא צריכים לבדוק, לבחון את הדברים, אבל בצורה מידתית, ולא ליפול בטעויות שיש להם השלכות קשות. רופא שהוא מנהל מיון, טיפול נמרץ, בבית חולים, נותן את הנשמה, ואז זה כבר שבועיים מפסיקים את העבודה שלו והוא מתחנן תחזירו אותי לשרת את החולים שלי, יהודים וערבים. על מה? על תרגום לקוי של פסוק מהקוראן, על אימרה של מישהי שאיבדה את האמא שלה. אבל זאת לא, אני לא מכליל ואומר, כל ה-200-300 מקרים, עד עכשיו, פחות מ-10% יש כתבי אישום". בהמשך הוא הוסיף: "אני שמח להגיד לך, אני נמצא בקשר עם הגורמים. הם מקשיבים, מבינים שיש כאן בעיה, חייבים לסנן את המקרים האלו". יצוין שלאחר מכן עבאס אמר שיש לטפל במקרים שהם באופן מובהק תמיכה בטרור.
סעיף 24 לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 עוסק ב"גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור". על הזדהות עם ארגון טרור (לרבות תמיכה בו), תמיכה בפעולות טרור, קריאה לפעולות טרור והחזקת חומרי טרור לשם הפצה, ניתן לקבל עונש מאסר הנע בין שנתיים לחמש שנים, בהתאם לאופי העבירה. סעיף קטן (ה) מחייב שהגשת כתב אישום בגין עבירות אלו ייעשה באישור היועץ המשפטי לממשלה.
ב-30 באוקטובר פנינו לדוברות המשטרה כדי לדעת בכמה מהמקרים במלחמה הנוכחית הוגשו כתבי אישום בגין פוסטים שיכולים להוות תמיכה או הסתה לטרור, וקיבלנו את התשובה הבאה: "משטרת ישראל פועלת בנחישות ובאפס סובלנות נגד כל מי שמסית למעשי טרור ואלימות או מביע גילוי אהדה או תמיכה באויב האכזר בזמן מלחמה, בניגוד לחוק. מאז יום 07.10.23, טופלו 399 פרסומים החשודים בהסתה ואושרה פתיחה בחקירה נגד 160 מתוכם. נעצרו כ-100 חשודים והוגשו 34 כתבי אישום. יתר המקרים לא נמצאו מתאימים עפי חוק". נכון להיום (1.11.23) הפרקליטות לא פרסמה שהיא הגישה כתבי אישום נוספים.
כלומר, אם מסתכלים על סך הפרסומים החשודים שנבדקו, אכן בפחות מ-10% מהם הוגשו כתבי אישום (8.52%, אם לדייק). לעומת זאת, אם מסתכלים על המקרים בהם נפתחה חקירה, הרי שב-21.25% מהם הוגש כתב אישום. לשם השוואה, פרקליטות המדינה מסרה לנו שבשנים 2018-2022 הוגשו בגין עבירות אלו בסך הכל 88 כתבי אישום, כלומר שבחמש שנים הוגשו רק פי 2.6 כתבי אישום לעומת מה שנעשה בפחות מחודש שעבר מאז ה-7 באוקטובר. זאת אפילו שב-2021 אירעו אירועי מבצע "שומר חומות", שבו לפי הפרקליטות גם היה גל משמעותי.
מפוסט שהפרקליטות פרסמה בפייסבוק ניתן להבין חלק מהסיבה להאצה הזו: "פרקליט המדינה הנחה כי ככלל יש לפתוח בחקירה, לעצור ולהעמיד לדין כל מי שמפרסמים דברי שבח ותמיכה למעשי הזוועה, אף אם מדובר בפרסום בודד, ככל שהוא חמור ונוגע במישרין לתקופה הנוכחית. נוכח הצורך במתן מענה מהיר, המשנה לפרקליט המדינה אישר, על דעת פרקליט המדינה, לבעלי תפקידים מסוימים במשטרת ישראל לפתוח בחקירה ללא צורך בקבלת אישורו במקרים מובהקים של גילוי תמיכה מובהקת בחמאס, וכן במקרים של פרסום גילוי שבח, אהדה או עידוד, תמיכה או הזדהות עם המעשים שבוצעו על ידי ארגוני ופעילי טרור בימים אלו.
"...האישור האמור לא ניתן לכל שוטר באשר הוא, אלא לבעלי תפקידים שהם בעלי מומחיות והבנה מעמיקה בעבירות חופש ביטוי, וניסיון רב בטיפול בהן. למרות אישור זה, המשטרה ממשיכה לפנות במקרים רבים נוספים לקבלת אישור לפתיחה בחקירה, ובנוסף נערכת בקרה מעת לעת על האישורים שנותנת המשטרה".
לסיכום, נכון לזמן דבריו של עבאס, אכן מתוך 399 פוסטים שנבדקו, רק ב-34 מקרים (8.52%) הוגש כתב אישום. לעומת זאת, נכון לאותו זמן נפתחו חקירות רק בכ-160 מקרים, ומתוכן שיעור כתבי האישום עולה לכרבע.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
