הכספים הקואליציוניים כבר הוקפאו, אז מדוע נדרשה ההבהרה של היועמ"שית?

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה הודיעה אתמול (ג') באמצעות המשנה לעניינים כלכליים מאיר לוין, כי הכספים הקואליציוניים העומדים על 5.6 מיליארד שקל לשנת 2023 ו־7.9 מיליארד שקל לשנת 2024, מוקפאים בשל החלטת הממשלה, ואלו ישמשו רק לצורכי הלחימה.

● תיקים תקועים ועומס מצטבר: למה מערכת המשפט עדיין פועלת במתכונת חירום? 
● מה אמר אדם נוימן לגלובס שעות לפני שהחברה שייסד פשטה רגל? 

היא הבהירה כי על מנת לעשות שימוש בכספים, נדרשת החלטה של הממשלה שתחריג במפורש את הכספים. מה קובעת החלטת הממשלה? מדוע נדרשה ההבהרה ומה משמעותה? גלובס עושה סדר.

מה אומרות החלטות הממשלה?

מאז החלה המלחמה התקבלו ארבע החלטות ממשלה בעניין הסטת כספים קואליציוניים למימון צרכי המלחמה. בכולן נקבע כי מימון הסיוע ייעשה גם על חשבון הכספים הקואליציוניים, למעט כספים למערכת הבריאות ולמשרד לביטחון לאומי שהוחרגו מהקיצוץ. בכל ההחלטות נקבעה הנחיה זהה לגבי הגבלת השימוש בכספים הקואליציוניים.

כך ב־23 לאוקטובר התקבלה החלטה 988 לעניין סיוע המדינה לתושבי יישובי הדרום המצויים בטווח של 0־7 ק"מ מגבול עזה, ולתושבי שדרות. בהחלטה נקבעו המקורות התקציביים למימון הסיוע, בהם תקציבים שיועדו להסכמים קואליציוניים. בהחלטה צוין מפורשות כי לצורך המימון יש "להנחות את המשרדים לפעול לצורך יישום סעיף זה ובהתאם לאמור בו, כך שלא תינתנה התחייבויות חדשות החל מהמועד האמור ולא יתקיימו המשך הליכים ביחס להתחייבויות כאמור". כלומר, לא יינתנו התחייבויות חדשות על הכספים.

האם ההבהרה בסמכותה של היועמ"שית?

תפקיד היועמ"שית הוא לפרש את החוק ואת המצב המשפטי ולהנחות את הממשלה. ההודעה כי נדרשת החלטת ממשלה מפורשת להוציא את הכספים היא פועל יוצא של החלטות הממשלה, ונועדה להבהיר כיצד יש לנהוג במידה ומבקשים לעשות שימוש בכספים הקואליציוניים. ההחלטה מדברת בעד עצמה, אך היועמ"שית גם מבהירה כיצד לנהוג במידה ומבקשים להוציא את הכספים שלא למטרות המלחמה.

למה נדרשה ההודעה אם כבר התקבלה החלטת ממשלה?

ההודעה נמסרה בתגובה לפניית ציבור ממשרדי עורכי דין שביקשו שהיועמ"שית תבהיר לממשלה את הדין לגבי העברות הכספים הקואליציוניים שלא לצרכי המלחמה. המשנה ליועצת המשפטית לממשלה מאיר לוין השיב להם מהו המצב המשפטי.

ברקע, למרות החלטות הממשלה, חלק מהשרים המשיכו לקדם הוצאת כספים לפי ההסכמים הקואליציוניים - בחינה מקצועית, ופעולות מקדימות שנועדו להכין את הקרקע וליום עם כל האישורים. כלומר, הם לא פעלו בהתאם להחלטה של הממשלה עצמה. לכן להודעה יש חשיבות רבה להבהיר לשרים כי לא ניתן, לא רק להוציא את הכספים, אך גם לא לקדם את הוצאתם שלא לצרכי המלחמה.

בתחילת המלחמה בכירי משרד האוצר המנכ"ל שלומי הייזלר, החשב הכללי יהלי רוטנברג, וראש אגף התקציבים יוגב גרדוס הודיעו למשרדי הממשלה שעליהם להפסיק להקצות כספים קואליציוניים. המשרדים לא נענו לפניה וגם היועץ המשפטי של האוצר אסי מסינג תמך בכך בהיעדר החלטת ממשלה, ואכן הממשלה קיבלה מאז ארבע החלטות כאמור.

מה המשמעות של ההודעה?

המשמעות היא כי ברירת המחדל היא שהתקציבים שיועדו ליישום הסכמים פוליטיים מהווים עתה מקור תקציבי לצרכים הנובעים מהלחימה. משמעות נוספת היא כי על מנת לעשות שימוש אחר בכספים נדרשת החלטת החרגה מפורשת של הממשלה. כלומר לא די בזה ששר האוצר יחליט להעביר את הכספים ולשחרר את הכסף.

בנוסף, גם אם הממשלה תבקש להחריג את הכספים היא צריכה לשקול את השיקולים מול צרכי הלחימה. המשנה ליועמ"שית מבהיר כי על הממשלה לשקול "את הנימוקים להחרגה אל מול הצרכים התקציביים האחרים והצרכים הנובעים מהלחימה שעבורם הוקפאו הכספים".

מאחר וסוף השנה מתקרב, קיים לחץ במשרדי הממשלה לנצל את התקציב מההסכמים הקואליציוניים. כסף פוליטי שלא עשו בו שימוש - לא מתגלגל לשנה הבאה אלא חוזר לפול הכללי ולא נשאר צבוע לצרכים המקוריים. כדי לקבל את הכסף יש צורך בפעולות הכנה ולכן גובר הלחץ.

האם קרה בעבר שיועמ"ש הבהיר כי הכספים מוקפאים?

מקרה כזה לא היה במדויק. יחד עם זאת, מעת לעת מחלקת יעוץ וחקיקה נדרשת להבהיר שאלות רוחביות שמתעוררות בנוגע להסכמים הקואליציוניים, והמחלקה הכלכלית בייעוץ וחקיקה היא הגורם המקצועי המלווה את הנושא.

מה הסיכוי שיאושרו הוצאות כספים שלא לטובת הלחימה?

בממשלה הנוכחית יושבים חברי המחנה הממלכתי. בהסכם שהוביל להקמת ממשלת החירום, בעקבותיו הצטרפו השרים נקבע כי "לא יחוקקו חוקים ולא יתקבלו החלטות בנושאים אחרים, למעט החלטות הנדרשות לשם המשכיות המצב הקיים ולייצוב המצב הכלכלי, אלא בהסכמה בין ראשי הסיעות החתומות על הסכם זה". כך שעל מנת לקבל החלטה יידרש גם אישורו של יו"ר המחנה הממלכתי שיוכל למנוע אישור כספים כאלו.