מרשות התחרות לדירקטוריון בנק הפועלים: מיכל הלפרין הצליחה איפה שרגולטורים אחרים נכשלו

הממונה על התחרות לשעבר עו"ד מיכל הלפרין נבחרה היום (ד') לדירקטורית חיצונית בבנק הפועלים. אספת בעלי המניות של הבנק, אחד משני הגדולים במערכת, בחרה בהלפרין, שעד לא מזמן עמדה בראש הגוף האמון על התחרותיות במשק הישראלי. יחד איתה נבחרה לדירקטוריון עו"ד רונית אברמזון, כשהשתיים גברו במירוץ על עו"ד מיכל קרמר. עבור אברמזון זוהי קדנציה שלישית ואחרונה כדירקטורית בבנק.

אספת בעלי המניות הצביעה גם על מינויו של ישראל טראו לתפקיד דירקטור שאינו חיצוני והוא גבר על עו"ד מוחמד סייד אחמד. טראו כיהן בעבר כמנכ"ל בנק איגוד והוא נבחר לקדנציה שנייה.

● וול סטריט ירוקה כבר 7 ימים ברציפות. מה גורם לכך? 
● ניתוח | הפנסיות של הציבור נכנסות מתחת לאלונקה של מימון הוצאות המלחמה 

נזכיר כי בתקופת כהונתה של הלפרין ברשות התחרות לא חלה התקדמות משמעותית בתחרות בין הבנקים. במשך כהונתה אף אושר מיזוג בנק איגוד לבנק מזרחי טפחות , תהליך שצמצם את מספר השחקנים במערכת הבנקאית. לזכותה של הלפרין נזכיר כי היא התנגדה למיזוג (אף שלא עסקה בו ישירות בשל ניגוד עניינים עליו הצהירה עם כניסתה לתפקיד), אך הוא אושר למרות התנגדותה.

מיד לאחר פרישתה אמרה מחליפתה בתפקיד, מיכל כהן, כי לבנקים אין אפילו תמריץ להתחרות זה בזה בחלק מתחומי הפעילות, לדוגמה במשכנתאות.

הלפרין הצליחה היכן ששלושה מקבילים שלה נכשלו בחודשים האחרונים. לדירקטוריון דיסקונט  ניסתה להתמודד המפקחת על הבנקים לשעבר חדוה בר, שהסירה את מועמדותה לאחר שהתברר כי אחיה עובד בכלל ביטוח, שהיא בעלת עניין בבנק. גם הממונה על שוק ההון לשעבר, משה ברקת, הגיש מועמדות לדירקטוריון דיסקונט, אך לא נבחר על ידי הוועדה למינוי דירקטורים. ממונה נוסף על שוק ההון לשעבר, פרופ' עודד שריג, ניסה להיבחר לדירקטוריון לאומי , אך בעלי המניות של הבנק לא תמכו בו, והוא נותר מחוץ לדירקטוריון.

אושרה העלאת שכרו של המנכ"ל קוטלר

במהלך הצבעת בעלי המניות המניות היום הם אישרו גם את תנאי ההעסקה המשופרים של המנכ"ל דב קוטלר וכן את מדיניות התגמול החדשה של חברי הנהלה נוספים.

קוטלר מכהן כמנכ"ל הבנק מאוקטובר 2019 והסכם ההעסקה שלו מסתיים בסוף 2023. עיקר השינוי בתגמול שלו הינו גידול בשכר הקבוע; החלפת רכיב התגמול ההוני הקבוע בתגמול הוני משתנה; עדכון אופן הקביעה של רכיב המענק התלוי בתשואה על ההון; קיצור תקופת אי התחרות משנה לשישה חודשים והכללת אפשרות תשלום בגינה.

המשכורת החודשית של קוטלר, על פי התנאים החדשים, תעמוד על 250 אלף שקל ובסך הכל בשנה הוא צפוי לקבל תגמול של 3.9 מיליון שקל. מתוכם בין היתר קצת מעל 3 מיליון שקל כשכר והוצאות נלוות (לדוגמה הוצאות טלפון, שי לחג וכדומה), כ-200 אלף שקל מענק ו-100 אלף שקל תשלום מבוסס מניות (אופציות עם תקופת הבשלה ותנאי ביצוע).

מדובר למעשה בסכום הגבוה מהקבוע תחת מגבלת התגמול כך שהחלק שמעל למדרגת התגמול לא יוכר לבנק כהוצאה לצורכי מס. תנאי התגמול המעודכנים יהיו בתוקף מה-1 בינואר 2024.