"אם בעשור האחרון היית מסתובב בכל מסדרון בעולם, אצל משקיעים, בחברות פרטיות או ציבוריות גדולות, היית מרגיש מעולה. לא זר. אולי אפילו טוב מהממוצע, ממש כאילו אתה חד-קרן. יצור מוזר כזה שיודע ליצור יש מאין, וכולם מוחאים לו כפיים. אלא שמערכות יחסים נמדדות ברגעי משבר. ובשנה האחרונה אני מדמיין שאני הולך באולם חשוך, ופתאום יש תהום" - כך אמר תומר בר-זאב, ממייסדי איירון סורס, כיום נשיא ענקית הגיימינג יוניטי. בר-זאב מתגורר כיום בעמק הסיליקון ומשמש כנשיא של חברה אמריקאית שהמטה שלה ממוקם בסן פרנסיסקו.
● ועידת ישראל | ראש רשות החדשנות, דרור בין: "כשהכסף הזר בורח, צריך כסף ישראלי שימשיך לתמוך"
● ועידת ישראל | מנכ"ל הפניקס, אייל בן סימון: "כלכלה חזקה תלויה בשיתוף עמוק יותר של המגזר העסקי בכל שלבי ההחלטות"
● ועידת ישראל | יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר: "אלו שלקחו חלק במחדל הביטחוני הזה חייבים לקחת אחריות"
"הסנטימנט במקומות שאתה מסתובב בהם הוא לא כל-כך חיובי", אמר בר-זאב בשיחה עם מנכ"לית מטא ישראל, עדי סופר תאני, בוועידת ישראל לעסקים של גלובס. בפאנל השתתפו כמה מהבכירים בענף ההייטק הישראלי, השותפים בתנועת "החמ"ל האזרחי" - ארגון שהתגבש עוד לפני ה-7 באוקטובר כמטה מחאת ההייטק.
תומר בר זאב, נשיא יוניטי, בוועידת ישראל לעסקים 2023 / צילום: יוסי כהן
"זו המלחמה, אבל גם האתגרים הפוליטיים, וצריך להבין את זה ולתחקר את זה קדימה", אמר בר-זאב. "ברוב החברות הבינלאומיות הציבוריות ישנן קבוצות מיעוט בעלות נציגות רשמית. הן מקבלות מההנהלה תקציבים כדי לקדם אג'נדות, והיום ישראל ויהדות לא מוגדרות כמיעוטים בחברות. מעולם לא הרגשנו מיעוט בעבר, אבל אתה מגיע לנקודה שבה חברות ציבוריות צריכות להחליט לטובת מי הן תורמות ואיזה נרטיב הן מקדמות כלפי פנים וכלפי חוץ - מה שמחלחל בסופו של דבר לעמק הסיליקון, מקום שיש בו לא מעט פרוגרסיביות".
"מציאות בלתי נתפסת"
"אנחנו מתמודדים עם המשבר הגדול בתולדות המדינה, ויחד עם גל האנטישמיות ששוצף בעולם, זו מציאות בלתי נתפסת" - כך אמרה עדי סופר תאני, מנכ"לית מטא ישראל שגם הנחתה את הדיון. "עם זאת, צריך להבין שההייטק הוא ציר קריטי ביכולת של המדינה לצאת מהמשבר, ולכן בתוך כל האירוע הקשה שמסביבנו, עלינו גם לשאול את עצמנו כיצד ממשיכים קדימה.
"54% מהיצוא בישראל מגיע מההייטק, כמו גם 18% מהתל"ג, ו-12% מהעובדים במשק מועסקים בתעשייה הזו. אבל המספר החשוב שעלינו לשמור הוא 34% ממס ההכנסה שמקורו מתעשיית ההייטק, מה שמדגיש את החשיבות שלה לחוסן הכלכלי של ישראל, אלא שכעת היא נמצאת במלחמה שמייצרת לה אתגרים חדשים".
עדי סופר תאני, ניר זוהר, גיגי לוי וייס, שלמה דוברת, מיכה קאופמן, תומר בר זאב / צילום: שלומי יוסף
"שנת מפנה"
המשקיע הסדרתי גיגי לוי-וייס, כיום שותף מייסד בקרן NFX המתמחה בהשקעות בחברות הייטק צעירות, הביע דאגה ממספרם הנמוך של הסטארט-אפים החדשים שקמים בישראל, בין השאר בשל המלחמה ובשל המשבר הפוליטי שקדם לה. "מספר חברות ההייטק החדשות שקמו פה השנה - 400 חברות - הגיע לשפל שלא נראה כאן מאז שנת 2003", אמר לוי-וייס. "זה שפל שלא ראינו בעצם 20 שנה בישראל, והמספר שואף לאפס ביתר שאת מאז ה-7 באוקטובר. כשותף בקרן שפעילה בארה"ב, אני רואה שם מגמה הפוכה, שם היא בכלל בעלייה".
"המשבר הפוליטי והביטחוני מאוד ייחודי לנו, אבל מילא הוא היה מתקיים במצב שבו גם כלכלת העולם בירידה - זה היה מייצר תחושה קלה יותר - אבל המציאות היא אחרת", המשיך לוי-וייס. "איפשהו בתחילת השנה, בשל מהפיכת הבינה המלאכותית היוצרת, מתחיל גל חדש של חדשנות בעולם - זה איפשר ליזמים במדינות אחרות להקים חברות ולחבר אותן במהירות לענן לבינה מלאכותית.
"זה הופך את שנת 2023 לשנת 'פיבוט', שנת מפנה, שבה רואים עלייה עולמית בהשקעות בחברות חדשות ושל כסף חדש שמגויס לקרנות - אבל בזמן של העלייה העולמית הזו, אנחנו יורדים למטה. צריך לנצח במלחמה, אבל שנייה אחרי שזה קורה, צריך לסגור את הפער מול שאר העולם, כי 'בחרנו' בשנה מאוד לא טובה לשני המשברים שחלפו עלינו מאז תחילת השנה".
גיגי לוי וייס, שותף כללי ב-NFX, בוועידת ישראל לעסקים 2023 / צילום: שלומי יוסף
"תחושה של משבר עצום"
שלמה דוברת, מייסד ושותף כללי בקרן ויולה, אמר כי "אם בעבר הירידות בנתונים של ההייטק הישראלי היו צמודות לאלה של ארה"ב, בינואר השנה ישראל בעצם התנתקה מהכלכלה העולמית - קצב ההשקעות בארה"ב החל לעלות, ובישראל המהפכה המשפטית וה-7 באוקטובר הסיטו אותו למקום אחר.
"במאמר שפרסמו בעבר הכלכלנים צבי אקשטיין ודני צידון על כלכלת ישראל שלאחר האינתיפאדה השנייה, ישראל חוותה באותן שנים משבר גדול מאוד בשל שני גורמים עיקריים: חוסר ביטחון אישי וחוסר אמון במדינה. אז, בתחילת שנות האלפיים ראינו ירידה גדולה בהשקעות והגירה של צעירים שאיבדו אמון במדינה וביכולתה להבטיח את עתידם.
"השפעה דומה אנחנו רואים גם ל-7 באוקטובר. ישנה תחושה של משבר עצום שבאה לידי ביטוי באמון במדינה ובביטחון האישי. אם המלחמה לא תסתיים בהחזרת הביטחון האישי והחזרת האמון במדינה, לא נוכל לשקם את הכלכלה".
שלמה דוברת, מייסד ושותף כללי בקרן ויולה, בוועידת ישראל לעסקים 2023 / צילום: שלומי יוסף
התעשייה נרתמה לעזור
מיכה קאופמן, מייסד ומנכ"ל פייבר, סיפר על הסיוע שהגישו חברות ההייטק לתושבי העוטף עם פרוץ המלחמה וכן על פעילות "החמ"ל האזרחי" שהקימו חברות ההייטק הגדולות כדי לסייע באיתור נעדרים, סיוע לוגיסטי לעקורים ואספקת ציוד לחיילים.
"ב-7 באוקטובר הקים בעצמו עמי דניאל - מנכ"ל ווינדוורד - קבוצת וואטסאפ שמטרתה חילוץ נצורים, עם גיליון נתונים שכולל טלפונים של יחידות צבאיות, כדי למנוע הישנות של מצב שבו ישנם אזרחים שצריכים חילוץ לא מקבלים אותו", סיפר קאופמן. "תוך 48 שעות נרתמו לטובת המיזם חברות הייטק, יזמים ומשקיעים - אנשים שהגיעו מחברות כמו וויקס, מאנדיי ונקסאר - ובמהרה הוקם מוצר טכנולוגי שלם ומתפקד, בשם 'כבר באים' - לחצן מצוקה דיגיטלי שמחובר לכל הצבא ואחראי על חילוץ של מאות אנשים, חלקם על-ידי פעילים של תנועת 'אחים לנשק'.
"היכולת הזו לשים בבת-אחת את כל הבירוקרטיה בצד, לבנות מוצרים טכנולוגיים שבעבר לקחו 4-5 שנים, להקים אותם תוך יממות ספורות ולהעבירם לשירותי הביטחון, החילוץ וההצלה - היא חסרת תקדים. עוד ייכתבו ספרים על האופן שבו המגזר הפרטי נרתם למשימות לאומיות".
מיכה קאופמן, מייסד ומנכ''ל Fiverr, בוועידת ישראל לעסקים 2023 / צילום: שלומי יוסף
"במשך שנים חייתי בתחושה שאם אני עושה מילואים ומייצר עשרות אלפי מקומות עבודה ותורם לעמותות - אז זו הציונות שלי", אמר לוי-וייס. "אבל מתחילת השנה אני ורבים שכמותי מרגישים שזה לא מספיק. שאנחנו רוצים להביא למצב שבו המדינה פועלת טוב יותר, שהתשתיות שלה עובדות כמו שצריך, עם חיבור - לא עם פילוג.
"ב-7 באוקטובר ראיתי איך התעשייה, שעוד קודם לכן היה נוח להאשים אותה בהתעסקות באקזיטים ובגיוס כספים, נרתמה לעזור. מבודדים שהצטרפו לקבוצות הוואטסאפ של 'החמ"ל האזרחי', המספר עלה לעשרות, למאות ועד לעשרות אלפי אנשים ביום בימי השיא בקבוצות של החמ"ל. הטלטלה הזו חשפה עד כמה בוגרת תעשיית ההייטק הישראלית".
"ההייטק פה כדי להישאר"
"היו שטענו שההייטק לא מתעסק בשום דבר חוץ מאשר בעצמו - זה תמיד היה קשקוש", אמר ניר זוהר, נשיא וויקס (WIX) וסמנכ"ל התפעול שלה. "אולי כשהחברות קטנות ומפסידות ונסמכות על הון של משקיעים, הן מתקשות להסתכל החוצה ולתרום לחברה, אבל השנים האחרונות הוכיחו שהמצב השתנה בישראל. אם אצלי בחברה כאלף איש מושפעים ישירות מהמצב בעזה או שהם נמצאים בשירות מילואים, המצב השתנה. ואם מתקשרת אליי מישהי ממספר שאינני מכיר, מציגה את עצמה כשירה מ'אחים לנשק', שואלת אותי האם יש לי אוטובוס פנוי לתרום לה, ואני עושה זאת בו-במקום - אנחנו נמצאים במקום אחר.
"היו פה עובדים שקמו ועשו, לא שאלו שאלות, לא הפרענו להם, אפילו תמכנו בהם. כל זה הופך אותי לאופטימי: זה אומר שההייטק פה כדי להישאר, ואם הצלחנו לצלוח את כל הקשיים והטירוף של השנים האחרונות, ואם המנכ"לים היזמים של ההייטק הישראלי לא עלו על מטוס ועפו מפה - כנראה שאנחנו לא הולכים לשום מקום".
ניר זוהר, נשיא וסמנכ''ל תפעול Wix, בוועידת ישראל לעסקים 2023 / צילום: שלומי יוסף
"יש אנשים ששילמו מחירים שאי-אפשר לדמיין אותם במלחמה הזו", אמר זוהר. "כנראה שהיינו צריכים את זה, לצערי הרב, כדי לעשות תיקון. תיקון חברתי, פוליטי, להתעסק במה שחשוב לבנות, כדי לצאת לפריפריה, כדי לקדם את החינוך 20 רמות קדימה, כדי לבנות מנגנונים שיחלחלו לכל השירות הציבורי".
*** גילוי מלא: ועידת ישראל לעסקים נערכת בשיתוף בנק הפועלים והפניקס, בחסות מטא, שופרסל, בז"ן, אמדוקס, פאגאיה, אנרג'יאן, MSCI , סיסקו וקרן ינאי, ובהשתתפות מקורות, חברת נמלי ישראל, נמל אשדוד ורשות החדשנות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.