ציוני החרדיות בקריאה ובמתמטיקה במבחן פיזה היו הגבוהים ביותר?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: מירב כהן
מפלגה: יש עתיד
פלטפורמה: מליאת הכנסת
ציטוט: "התלמידות החרדיות קיבלו בקריאה ובמתמטיקה ציון גבוה יותר מכל שאר התלמידות"
תאריך: 13.12.23
ציון: נכון

בשבועות האחרונים פרסמה הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך את ממצאי המחקר הבין-לאומי פיזה (PISA) שנערך בשנת 2022. המבחן, שנערך ביוזמת ה-OECD, בודק את רמת האוריינות של תלמידים בני 15 במדינות שונות במתמטיקה, קריאה ומדעים.

השנה, בהודעות שיצאו לתקשורת, הדגישו במשרד החינוך את הישגי הבנות החרדיות שלקחו חלק במחקר. גם חה"כ מירב כהן מיש עתיד התפעמה מההישגים על במת המליאה בכנסת. "יש בחברה החרדית תופעה מופלאה - ולתופעה הזו קוראים נשים. תוצאות מבחני הפיזה של שנת 2022 הראו דבר מדהים: התלמידות החרדיות קיבלו בקריאה ובמתמטיקה ציון גבוה יותר מכל שאר התלמידות במדינת ישראל". לדבריה, "בעוד ההנהגה החרדית מנסה בכל כוחה לשמר את ההשתמטות של הגברים החרדים מצה''ל ומעבודה, התקווה הגדולה - מגיעה מהנשים האמיצות (...) מנפצות תקרת הזכוכית של החברה החרדית".

בשעה שהויכוח על לימודי ליבה תופס מקום מרכזי בסדר היום הציבורי, העובדה שהבנות החרדיות בלטו בהישגיהן אכן בולטת במיוחד, ואין בכוונתנו להמעיט בכך. ובכל זאת, ישנן מספר נקודות שמעניין להעלות בהקשר של התוצאות.

מבחני פיז"ה נולדו בשנת 2000, ונערכים כל שלוש שנים ביוזמת ארגון OECD, כאשר עם השנים הצטרפו אליהם מדינות רבות מחוץ לארגון. על פי משרד החינוך, ישראל השתתפה בכל מחזורי המחקר החל משנת 2000, למעט מחזור 2003. מחזור המחקר השמיני שהיה אמור להיערך בשנת 2021 נדחה בשנה עקב משבר הקורונה, ולכן נערך בשנת 2022.

אוכלוסיית הנבחנים במחקר הם תלמידים בני 15, כאשר בישראל מדובר במרבית תלמידי שכבת י' (כ-83%) וחלק מתלמידי כיתה ט'. במסמך של הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, מוסבר כי על פי התקנים של מחקר פיזה נדרש מדגם של לפחות 150 בתי ספר בכל מדינה ו-6,300 תלמידים, מכלל הזרמים והשכבות באוכלוסייה. בישראל, כך נכתב, המגזר החרדי איננו משתף פעולה עם המבחן: "לאור הניסיון שהצטבר ממחזורי מחקר קודמים שלפיו בתי ספר משכבת הדגימה "בנים-חרדי" לא משתפים פעולה ועלולים להנמיך את אחוזי ההשתתפות הכללי בישראל, המדגם מוגדל כדי לוודא אחוז השתתפות נאות לפי הסטנדרטים הבין-לאומיים".

להבדיל, נכתב במסמך, "ההיענות של מוסדות החינוך של הבנות החרדיות להשתתף במחקר הייתה בגיבוי המנהיגים הרוחניים-פדגוגיים של הקהילה, בין היתר משום שהבנות החרדיות לומדות בשגרה מקצועות המכונים 'מקצועות חול' כגון מתמטיקה ומדעים". בסופו של דבר, המחקר בישראל בשנת 2022 נערך בקרב כ-6,250 תלמידים מ- 193 בתי ספר.

ועכשיו לציונים עצמם. כאמור, כהן הדגישה "שהתלמידות החרדיות קיבלו בקריאה ובמתמטיקה ציון גבוה יותר מכל שאר התלמידות במדינת ישראל", מה זה אומר בפועל? התלמידות החרדיות אכן מובילות על החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי באשר למבחני הקריאה: בעוד בנות הממלכתי-דתי קיבלו ציון של 494 בקריאה, ובנות החינוך החילוני קיבלו 510 - הבנות החרדיות קיבלו ציון 522, כלומר 12 נקודות יותר מהחילוניות.

ומה באשר למתמטיקה? כאן יש לדייק ולומר שההישגים שלהן השתוו לאלו של בנות החינוך החילוני, ועמדו על פער של נקודה אחת בלבד: בעוד ממוצע הציונים של בנות החינוך הממלכתי עמד על 473, בנות הזרם החרדי קיבלו 474. בנות הממלכתי-דתי אגב, נמצאות הרחק מאחור עם ציון ממוצע של 454.

כהן אמנם לא התייחסה למדעים, אך יש לומר ששם בנות החינוך הממלכתי עדיין שמרו על צמרת ההישגים עם ציון ממוצע של 489 לעומת 476 לפיקוח החרדי, ו-467 לממלכתי-דתי.

אז בנות החינוך החרדי אכן הגיעו לתוצאות טובות ביחס לבנות בזרמים הממלכתיים, אבל לכך יש להוסיף מספר סייגים: ראשית, כפי שאומר לנו פרופ' יזהר אופלטקה מביה"ס לחינוך באוניברסיטת תל אביב, "אי אפשר לקרוא את ההישגים הללו במנותק ממצבה הכללי של ישראל ביחס לעולם".

הציונים במבחני הפיז"ה נעים בסולם של 200-800 נקודות, כאשר ממוצע ה-OECD במתמטיקה הינו 472, ושל ישראל 458, ציון הממקם אותה במקום ה-38 מתוך 81 המדינות שנבחנו. במדעים, בעוד ממוצע ה-OECD הינו 485, ישראל עומדת על ממוצע 465, הממקם אותה במקום 37 בדירוג. בקריאה המצב הכללי של ישראל יותר טוב עם ממוצע של 474, לעומת ממוצע 476 ב-OECD, ודירוג במקום ה-30.

אז למה בכל זאת במשרד החינוך התפארו בציונים? כפי שמצוין בדוח מחקר פיז"ה של משרד החינוך, בעוד במדינות ה-OECD חלה ירידה משמעותית בציונים, ישראל שמרה על יציבות יחסית. העובדה הזו העלתה אותה בדירוג בכלל המקצועות: בתחום הקריאה, ישראל קפצה מהמקום ה-37 למקום ה-30; במדעים, ישראל עלתה מהמקום ה-42 למקום ה-37. ובמתמטיקה - ישראל עלתה מהמקום ה-41 למקום ה-38.

אלא שפרופ' אופלטקה מציע להכניס את ההישגים הללו לפרופורציות. "קודם כל, זה לא מפתיע שהייתה ירידה עולמית, עקב מגפת הקורונה. אבל ממה ישראל מבסוטית? מזה שאחרים ירדו, ואנחנו עלינו מהמקומות האחרונים מעט למעלה. זו בסה"כ עלייה סטטיסטית כי אחרים פשוט ירדו. מה שנקרא, לעניים אין הרבה לאן לרדת".

בהתאם, אומר פרופ' אופלטקה, "גם ההבדלים בין בנות הזרם החרדי לממלכתי אינה מובהקים". ואכן, כפי שעולה מדוח הפיזה, כאשר משווים את ממוצע הציונים של 2022 ל-2018, אז התקיים מבחן הפיזה הקודם, עולה כי התקיימה ירידה בציונים של הבנות בכלל המקצועות - כך שגם בנות הפיקוח החרדי ירדו, גם אם באופן מתון יותר ביחס לזרמים אחרים. כך, בעוד בנות הממלכתי-דתי ירדו במתמטיקה ב-24 נקודות, ובנות החינוך הממלכתי ירדו ב-20 נקודות, בנות החינוך החרדי ירדו ב-11 נקודות. בקריאה, בעוד בנות החינוך הממלכתי-דתי ירדו ב-24 נקודות, בנות החינוך הממלכתי והחרדי ירדו ב-12 נקודות.

כפי שמציין ד"ר גלעד מלאך, ראש תוכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה, הישגי הבנות החרדיות משקפים מגמות עומק שמתרחשות בחברה החרדית. "בניגוד לבנים שמחונכים להיות לומדי תורה, מטרה מרכזית של מערכת החינוך הנשית היא להכשיר אותן לעולם התעסוקה, כדי להיות בשפה החרדית 'תומכות תורה'. הדבר הזה משפיע גם על תוכנית הלימודים, שכוללת לימודי חול בהיקף יחסית נרחב.

"במרוצת השנים היכולת של החברה החרדית להחזיק את לומדי התורה הולכת ונחלשת, וזה מחייב שינויים בכל הגזרות. אז במקביל להשגת משאבים והסתמכות על תקציבים מהמדינה, בחברה החרדית הבינו שיש צורך לשפר את ההכשרה של הנשים החרדיות, כדי שיצאו לעבוד בתעסוקה איכותית. אז אם בדור הקודם, ההכשרה הייתה בסיסית - וממנה יצאו ללמוד בסמינר להוראה, היום הציפייה גבוהה יותר. בשנים האחרונות הסמינרים פתחו מסלולים טכנולוגיים, ובהתאם - יש שיפור של תוכנית הלימודים בבתי הספר. זה מנוע פנימי".

השינוי הזה משתקף גם באחוז הניגשות למבחני הבגרות. על פי נתוני משרד החינוך שנשלחו אלינו, במהלך שנת הלימודים תשפ"ב (2021-22), כ-72% מתלמידות החינוך החרדי ניגשו לבחינות הבגרות. מלאך מציין כי מדובר בכמעט הכפלה תוך עשור: על פי נתוני השנתון החרדי, בשנת הלימודים תשע"ב (2011/12) - ניגשו לבחינות הבגרות 38% בלבד.

לסיכום, הציונים של הבנות החרדיות בקריאה ובמתמטיקה אכן היו גבוהים יותר משני הזרמים האחרים, אם כי הפער מול ציוני הממלכתי הוא אינו מובהק. בנוסף, הציונים בכל הזרמים מהווים ירידה לעומת המבחן הקודם, בהתאם למגמה העולמית. לכן, דבריה של כהן נכונים.