דרמה היסטורית תעמיד את שני המועמדים הזקנים ביותר לנשיאות זה נגד זה, שוב

שום לשון הפלגה אינה מופרזת או מספקת כדי לתאר את שנת הבחירות בארה"ב. זה עומד להיות הקרב הפוליטי הגדול ביותר של זמננו. אין זה מן הנמנע שהדמוקרטיה האמריקאית עצמה מוטלת על כפות המאזניים, לצד הגדרת יחסיה של ארה"ב עם העולם החיצון. ב־5 בנובמבר העולם יעצור את נשימתו. אין זה מן הנמנע, בהתחשב בניסיונות קודמים, שהנשימה תישאר עצורה במשך ימים או שבועות.

צריך להודות שהאיפיון "הבחירות החשובות ביותר של זמננו" חזר וניתן לבחירות אמריקאיות מאז הראשונות, לפני 236 שנה. פה ושם בחירות אמנם היו גורליות, ותוצאותיהן שינו מעיקרו את מהלך ההיסטוריה. אבל זו הפעם הראשונה מאז ומעולם, שאחד המועמדים מדבר בזכות האפשרות של "השעיית החוקה", מכריז על כוונתו להיות "דיקטטור ביום הראשון" של נשיאותו, מתאר את יריביו כ"שרצים" ומבטיח לבער אותם.

יתר על כן, המועמד הזה, נשיא לשעבר, הוא הראשון מאז ומעולם שסירב להכיר בתוצאות של הבחירות הקודמות, שבהן הובס, ועודד את תומכיו להסתער על משכן הקונגרס כדי למנוע את אישור התוצאות. הוא הועמד פעמיים למשפט הסנאט, אם כי לא הורשע. הוא עומד עכשיו לדין בארבעה בתי משפט, ומואשם בשורה של עברות, כולל המרדה, ניסיון לעודד זיוף של תוצאות הבחירות, גניבת מסמכים סודיים והונאה.

האיש רב העלילות הזה הוא כמובן דונלד טראמפ, שהיה הנשיא עד 2021. בשעתו הוא נחשב למת פוליטי, אבל חזר במהירות מסחררת בזכות שליטה פנומנלית במפלגה הרפובליקאית המושווית לפעמים לכת משיחית. אם ייבחר, טראמפ יהיה כמעט האיש הזקן ביותר בכהונה הזו. בגיל 77 הוא יהיה צעיר רק מן הנשיא הנוכחי, ג'ו ביידן, בן 81.

אפילו הישגיו נזקפים לחובתו

גיל ימלא תפקיד מרכזי במערכת הבחירות הזו. רוב גדול של האמריקאים, כולל חברי מפלגתו של הנשיא, חושבים שהוא זקן מדי. מראהו וגינוניו מחזקים את את הרושם. הוא כה לא פופולרי עד שאפילו הישגיו נזקפים לחובתו. האינפלציה בארה"ב פחתה בשנה האחרונה עד 2%, אבל רוב גדול מוסיפים להטיל דופי במדיניותו הכלכלית, במדיניות ההגירה הלא מוצלחת ובמדיניות החוץ, כולל המזרח התיכון.

הסקרים מראים הפרש קטן מאוד בין המועמדים, לפעמים בגבולותיה של טעות הדגימה. אבל זו נחמה מבוטלת. כדי לנצח בבחירות צריך לנצח בחבר האלקטורים. הוא נבחר בשיטה ארכאית, המעניקה מפעם לפעם רוב למועמד שהפסיד במניין הקולות הכללי. זה קרה שלוש פעמים במהלך 24 השנה האחרונות. המאבק על האלקטורים מוכרע במספר קטן של מדינות (שבע, על פי הספירה המקובלת), ושם ההפרשים הם קטנים עד קטנטנים.

נכון לעכשיו, ולאורך מספר שבועות, סיכויי טראמפ נראים עדיפים לפחות בשש משבע המדינות. ב־2020, ביידן ניצח בכל השבע. יש עוד עשרה חודשים ויותר, ודברים בהחלט יכולים להשתנות. למשל, אם טראמפ יורשע באחד ממשפטיו, אפשר שייעשה ניסיון לפחות בחלק מן המדינות לאסור עליו להתמודד. בית המשפט העליון יידרש אז לפסוק אם פסילת טראמפ היא חוקתית. אבל חשוב מזה הוא הסיכוי שהרשעת טראמפ תטה את לבם של די מצביעים המסווגים "מתונים" או "עצמאים", והם יחליטו להעדיף את ביידן על אף הסתייגויותיהם ופקפוקיהם.

גם ביידן בסכנה משפטית מסוימת. הרוב הרפובליקאי בבית הנבחרים החליט לבדוק את האפשרות של העמדתו לדין הסנאט על שחיתות, בקשר עם הסתבכותו הפלילית של בנו האנטר. אמנם אין כל סיכוי שיימצא רוב בסנאט להרשעתו, אבל תהליך פומבי ארוך עשוי להזיק לו.

התלהבות, תקווה, פחד, מיאוס

טראמפ ואנשיו מכינים את תקופת כהונתו השנייה בשמחה גלויה לאיד. כהונתו הראשונה באה במפתיע. מעטים העלו בדעתם שהוא ינצח. ההכנה היתה לקויה, והוא הסתמך במידה רבה על הממסד הרפובליקאי המנוסה והפרגמטי כדי לאייש עמדות בכירות בממשלו.

זה לא יקרה הפעם. הוא מתכוון להקים ממשלה רדיקלית, שתגביל באופן דרקוני את ההגירה, תשתמש בכוחות שיטור פדרליים כדי לרסן יריבים, אולי אפילו תנסה לשלוח את הצבא אל הרחובות; ובענייני חוץ, תוציא את ארה"ב משורה של הסכמים רב צדדיים, כמו הסכם האקלים; ואולי גם תנסה לסיים את חברותה בנאט"ו ובוודאי את תמיכתה באוקראינה. לטראמפ אמנם יש רקורד פרו־ישראלי, אבל הוא איש חסר סנטימנטים, ששותפויות קבועות מעולם לא היו נחלתו, לא בעסקים, לא בפוליטיקה ולא בדיפלומטיה.

תוצאות הבחירות בארה"ב תלויות בשיעור ההשתתפות, והשתתפות היא בדרך כלל תוצאה של התלהבות, או של תקווה, או של פחד, או של מיאוס. נראה בעליל שברוב הקטגוריות האלה טראמפ נהנה מיתרון.

ארה"ב בוחרת השנה לא רק נשיא, כי אם גם את כל בית הנבחרים ושליש הסנאט. ניסיון הדור האחרון מראה, כי 'הפרדת הרשויות' המעוררת כה הרבה הערצה מחוץ לארה"ב הביאה את המערכת האמריקאית עד סף שיתוק. ממשלה מתקשה למשול אם אין לה רוב פרלמנטרי. מספיק שאחד משני הבתים יהיה בידי האופוזיציה לשתק את רוב פעולת החקיקה. לעומת זאת, מצב עניינים שבו טראמפ יחזור ויישב בבית הלבן ולמפלגתו תהיה שליטה מלאה בקונגרס, יעצים את נשיאותו באופן דרמטי.

הבחירות המקדימות מתחילות כבר בשבוע הראשון של ינואר, במדינת אייווה, וייגררו עד חודש יוני. ועידות המפלגות שבהן יוכרזו המועמדים יתקיימו בקיץ: הרפובליקנית ביולי, הדמוקרטית באוגוסט.

לנשיא ביידן יש יריב יחיד בתוך מפלגתו, עם תמיכה מוגבלת. טראמפ מתמודד נגד שורת טוענים למועמדות הרפובליקאית, אבל כל הסקרים מעמידים אותו הרחק לפניהם. סקרים כידוע טועים מפעם לפעם. אם הוא ימעד במדינה אחת ויחידה בשלבי הפתיחה עשויה להתפתח דינמיקה שונה. הסיכוי קטנטן.

הסקרים מראים שרוב האמריקאים לא היו רוצים לראות שידור חוזר של 2020, ביידן נגד טראמפ, אבל אין כמעט ספק שזה בדיוק מה שהם יקבלו.

רשימות קודמות בבלוג וב-יואב קרני. ציוצים (באנגלית) ב-טוויטר.