רמת החיים החרדית עולה, אך עשרות אחוזים מהעובדים עוסקים בחינוך

רמת התעסוקה חוזרת לעלות, ויותר חרדים פונים לאקדמיה; למידת מדעי המחשב תופסת תאוצה, ומצד שני הפערים עדיין גדולים מאוד, וכמות האברכים עולה רק בקצב מעט נמוך יותר מאשר זה של צמיחת האוכלוסייה - כך עולה מנתוני השנתון החרדי לשנת 2023 של המכון הישראלי לדמוקרטיה. 

● בחירות מקומיות בצל מלחמה: מה יעשו משרתי המילואים המתמודדים?
● דוח חדש קובע: מערכת בריאות הנפש בישראל היא מהמוזנחות במערב

חרדים רוכשים עוד השכלה, אך רוב השינוי מתמקד בנשים: כבר בגיל בית הספר שיעור התלמידות החרדיות הניגשות לבחינות הבגרות עלה מ-31% בלבד ב-2008 ל-69% ב-2020. מדובר עדיין על שיעור נמוך ביחס לכמות הניגשים בתיכונים הממלכתיים והממלכתיים-דתיים (95%), אך שינוי משמעותי ביחס לעבר. אצל גברים, לעומת זאת, שיעור הניגשים אפילו ירד עד כדי 13% ב-2017, ורק לאחרונה עלה מעט ל-15%. 

"אלו אומנם רק שיעורי הניגשים, ולא שיעור העוברים, אך במובנים מסוימים זה מספיק", מסביר ד"ר גלעד מלאך, שחיבר את השנתון מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה יחד עם ד"ר לי כהנר. "התלמידות החרדיות ניגשות לבחינות סאלד, שהן תחליף לבגרות וכוללות מתמטיקה ואנגלית ברמה בסיסית. בנוסף, הן לומדות במגמות שמכווינות אותן לסמינרים של י"ג-י"ד שכוללים מסלולים טכנולוגיים במדעי המחשב ובאדריכלות. היום ברור שהאישה עובדת ותביא את עיקר ההכנסה". ואכן, שיעור התעסוקה שלהן כבר מגיע ל-81%, רק מעט פחות מזה של נשים יהודיות לא-חרדיות. 

אך הנשים החרדיות אחראיות גם על תפעול הבית וגידול הילדים, ועושות את זה תוך כדי שהן מועסקות בשיעורים גבוהים בהרבה. "זה לא ייאמן מה שהנשים החרדיות מצליחות לעשות" אומר גלעד מלאך, "החברה החרדית היא היפוך של מה שהיינו מצפים מחברה שמרנית. הנשים גם עובדות וגם מגדלות את הילדים - ויש הרבה ילדים. גם לנשים שהולכות להייטק יש הרבה ילדים". אך בכל זאת, עם העלייה בשיעור התעסוקה רואים גם ירידה מסוימת במספר הילדים, מ-7.5 בתחילת שנות האלפיים, ל-6.4 "בלבד" היום. 

כמות הסטודנטים החרדים לתואר ראשון זינקה

בכל הנוגע להשכלה גבוהה, רואים בחברה החרדית ככלל זינוק דרמטי, מ-2009 עד היום, כמות הסטודנטים החרדים לתואר ראשון זינקה כמעט פי 4 למעל 14 אלף בשנה. אך בכל זאת, מדובר על שיעור נמוך בסדר גודל מ-102 אלף האברכים ו-43 אלף תלמידי הישיבה הגבוהה. יותר מזה, תחומי הלימוד האקדמיים מתפלגים בצורה שונה מאוד מאשר בשאר הציבור: 53% ממקבלי התואר בציבור החרדי למדו חינוך והכשרה להוראה, ו-8% בלבד לומדים מדעי הטבע, מדעי המחשב ומתמטיקה (לעומת כמעט פי שתיים מזה בקרב יהודים לא-חרדים). 

"יש כל כך הרבה מקבלי תואר בחינוך, פשוט כי יש הרבה ילדים חרדים וצריך הרבה יותר מורים" מסביר גלעד מלאך "יש גם הפרדה מגדרית - צריך מורים לבנים ומורות לבנות, ובמערכת הכללית יש כמעט רק נשים שמלמדות כיתות מעורבות. יש גם מורים חרדים במערכת החינוך הכללית, בעיקר בממלכתי דתי - ושם עוד יותר חשוב שיהיה להן תואר". בנוסף, הוא מזכיר את הדיון על תוספת "אופק חדש" למורים חרדים, שלדבריו "נותנת עוד 30 או 40 אחוז למי שיש תואר". 

אך בכל זאת, קשה מאוד גם לגדל ילדים ולטפל בבית וגם לעבוד במשרה מלאה, ולכן נשים חרדיות רבות עובדות במשרה חלקית: בעוד הגבר החרדי העובד מרוויח בממוצע 12,330 שקל לחודש, העובדת החרדית מרוויחה 8,230. זאת למרות שהשכר לשעה של נשים מעט גבוה יותר מזה של גברים - תופעה יוצאת דופן בכל חברה אחרת. "הנשים צריכות לגדל את הילדים, וזה משפיע. אבל בשנת 2018 האישה החרדית העובדת עבדה 29 שעות בשבוע, ובשנת 2021 זה כבר עלה ל-31 שעות" אומר גלעד מלאך. 

בכל הנוגע לתעסוקת גברים, גלעד מלאך מצביע על כך שרבים לא רואים בהכרח סתירה בין לימודים בכולל לבין עבודה: "שיעורי התעסוקה של גברים חרדים עלו בתחילת שנות האלפיים, ו-6 שנים זה עמד במקום, ועכשיו יש שוב עלייה מסוימת. מצד שני, יש גם עלייה במספר האברכים, כי יותר אנשים עושים גם וגם - נשארים בכולל, מה שמוערך חברתית ואפשר לקבל על זה תמיכה מהמדינה, אבל יש צורכי פרנסה אז יוצאים לעבוד במשרה חלקית. ההגדרה של עבודה זה שעה אחת בשבוע, אז אפילו אם אני משגיח כשרות אני נחשב עובד". 

לדבריו, "בניגוד לנשים, בהן יש תהליך עמוק שמתחיל כבר מבית הספר שמכווין לתעסוקה משמעותית ואיכותית, אצל הגברים אומנם רואים עלייה מחודשת בתעסוקה, אבל רמת ההכנסה היא נמוכה והשכר לשעה נמוך. זה לא בא לידי ביטוי בעזיבת הכולל. זה תהליך שהוא לא עמוק. יוצאים לעבוד, אבל לא בקצב גבוה. זה מוביל לעלייה ברמת החיים וירידה בעוני", ואכן על פי מדד העוני של ביטוח לאומי, שיעור החרדים העניים ירד בין 2015 ל-2021 מ-39% ל-34%, אך זאת כאשר שיעור העוני בכלל החברה הישראלית ירד, ושיעור העוני בקרב יהודים לא-חרדים עדיין עומד על פחות מחצי מכך.