המערב זקוק בדחיפות לעוד טילים אבל ההמתנה לרכישתם נמשכת שנים

בבית חרושת בקונגסברג, נורבגיה, מייצרים מערכת להגנה מפני טילים שמסוגלת ליירט מל"טים, מסוקים ואיומים אוויריים אחרים ממרחק של כמעט 40 קילומטר.

● פרשנות | קטר נגררת אל בית משפט בניו יורק ומואשמת בשיחוד סנאטור אמריקאי בכיר 
● הפיגוע בקבר סולימאני באיראן: מי ארגון הטרור שעשוי להיות אחראי? 

עם יכולת לשגר 72 טילים לשמיים במכה אחת, מערכת טילי קרקע־אוויר לאומית מתקדמת, Nasams (National Advanced Surface-to-Air Missiles Systems) היא המערכת שנבחרה להגן על המרחב האווירי סביב הבית הלבן. כשהופעלה לראשונה באוקראינה ב‏־2022, רשמה המערכת 100% הצלחה ביירוט טילי שיוט ומל"טים במהלך החודשים הראשונים של השימוש המבצעי בה.

כשמדינות המערב ניצבות מול מספר איומים פוטנציאליים, כולל מצד רוסיה וסין, ההזמנות למערכות Nasams מצטברות אצל החברה המייצרת את המערכת, Kongsberg Defence & Aerospace.

 מערכת NASAMS שמייצרת Kongsberg / צילום: Shutterstock, Karolis Kavolelis

"מימיי לא ראיתי בשום מקום כל כך הרבה ביקוש", אמר אייריק ליי, שעובד 30 שנה בקונגסברג ועומד בראש מחלקת ההגנה בחברה, בעת סיור במפעל בנובמבר.

אבל לקוחות חדשים יצטרכו לחכות: לוקח שנתיים לייצר מערכת Nasams אחת, וכבר יש הזמנות לשנים קדימה.

המלחמה באוקראינה הדגישה את החסרונות של המערב בייצור מהיר של חימוש נוסף בשעת חירום. מלחמתה של ישראל בעזה עלולה לצמצם את כמות החימוש בחלק מהסוגים.

הלחץ חמור במיוחד עבור טילים ומערכות הגנה בפני טילים, וכן בפני נחילי המל"טים שהפכו לרכיב מרכזי בלוחמה המודרנית.

המערב לא התמודד עם כזה לחץ באספקה מאז מלחמת קוריאה

כדי להגביר את הייצור, קונגסברג, שבין מוצריה גם טילים המותקנים על גבי ספינות וחלקים למטוסי F-35, עברה ללו"ז של 24 שעות, 7 ימים בשבוע והביאה עובדים גם בחלק מהחגים, בהם לרוב בתי חרושת מפסיקים בפעילות הייצור לטובת תחזוקה. ועדיין זה כנראה לא יספיק.

הבעיה היא שכלי נשק מודרניים הם מאוד מורכבים ולעתים קרובות כוללים אלפי חלקים. קונגסברג, כמו רוב חברות הביטחון המערביות, מתכננת ומרכיבה את מערכות הנשק שלה אבל לא מייצרת את רוב הרכיבים. יותר מ־1,500 ספקים מעורבים בייצור המוצרים היוצאים מהמפעל הזה. שרשרת האספקה של Nasams לבד כוללת יותר מאלף חברות ונפרשת על שתי יבשות, כשקבלנית הביטחון RTX, לשעבר מוכרת בשם טכנולוגיות רייתאון, מספקת את המכ"ם והטילים עצמם.

ליי אמר: "אנחנו מקבלים אספקה מחברות שיש להן שרשראות אספקה משלהן, שבתורן יש להן שרשראות אספקה משלהן, עד שזה מגיע ממש למכרה ולהבאת המשאבים היסודיים".

תעשיית הביטחון מתמודדת גם עם מחסור מתמשך בעובדים, בגלל שהיא מתקשה למצוא עובדים עם כישורי נישה, מפיתוח תוכנה ועד ריתוך, שמוכנים בנוסף גם לעבור בדיקות ביטחוניות מתישות.

בעוד שהתקציבים לביטחון גדולים, המערב לא התמודד עם כזה לחץ באספקה אולי מאז מלחמת קוריאה, כך אומרים חלק מהאנליסטים הצבאיים. עשר מחברות ההגנה הגדולות ביותר בעולם לבדן יושבות היום על מצבור הזמנות בשווי יותר מ־730 מיליארד דולר, עלייה של כ־57% מסוף 2017, כשהביקוש רק החל לטפס.

"נצטרך להגביר את הייצור שלנו", אמר מנהל הרכש של הפנטגון ביל לפלנט בכנס בנובמבר. הוא החזיק יד אחת גבוה למעלה ואחת למטה ואמר: "הביקוש העולמי נמצא כאן, והיכולת לספק נמצאת בערך כאן".

פקידים בכירים בארה"ב ובנאט"ו מביעים חששות גוברים שהמחסור יפגע ביכולתם להילחם.

הערכה: לארה"ב ייגמרו הטילים כבר בשבוע הראשון

בסימולציית משחקי מלחמה שפורסמה בתחילת 2023 לגבי איך תגיב ארה"ב לפלישה סינית לטייוואן, המרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים העריך שלארה"ב ייגמרו הטילים נגד ספינות לטווח ארוך, שיהיו כל כך חשובים במערכה כזו, כבר בשבוע הראשון.

ארה"ב לא תהיה מסוגלת לחדש את המלאי שלה במהירות: כמו עם מערכות Nasams, ייצור של כל טיל כזה אורך כשנתיים.

בקטגוריות טילים אחרות יש בעיות דומות.

לוקהיד מרטין ו־RTX הודיעו ב־2023 שייקח ארבע שנים להכפיל את הייצור של טילי ג'וולין וסטינגר שהם טילי קרקע־אוויר, כפולים מהצפוי, בגלל שהבעיות בשרשראות האספקה נמשכות. בעוד שחברות הטילו את האשמה על המחסור במנועי דלק מוצק, פקידים בכירים בפנטגון אומרים שהבעיות נרחבות יותר וכוללות הכל, משבבים ועד קפיצים ומיסבי כדורים.

 ייצור טילי ג'וולין בלוקהיד מרטין / צילום: ap, Evan Vucci

במשרד ההגנה האמריקאי ניסו לעקוב אחר שרשראות האספקה הגלובליות של שני טילים במטרה למצוא דרכים לעקוף את צוואר הבקבוק, כך אמר מייקל ווקארו, המפקח על אסטרטגיית בסיס הייצור עבור הפנטגון, בכנס של התעשייה לא מזמן. המסקנה שלו גרמה לגבות להתרומם: "אין לנו את היכולת הזו".

ישנם עיכובים ארוכים גם במסירת כלי נשק אחרים, כולל מטוס הקרב F-35, מטוסי אימונים ומטוסי תדלוק, וכן נושאות מטוסים אמריקאיות.

דובר של הפנטגון אמר שהבסיס התעשייתי של תעשיות ההגנה האמריקאיות יכול להמשיך לתמוך באוקראינה ובישראל וכן להבטיח את מוכנותה של ארה"ב באיזור הודו והאוקיינוס השקט, מקומות שבכל אחד מהם ישנה דרישה לסוגי נשק שונים.

מטוסי קרב זעירים

הרבה מהיכולת של המערב לייצר כלי נשק, בייחוד באירופה, נשחקה כשתקציבי ביטחון ירדו עם סיום המלחמה הקרה והדעיכה ההדרגתית בייצור התעשייתי.

חברות גרמניות שהיו מסוגלות לייצר עד 400 טנקים בשנה בשיא המלחמה הקרה מסוגלות כיום לבנות לכל היותר 50 טנקים בשנה, על פי ניקולס דראמונד, יועץ ביטחון.

כמו כן הייצור של כלי נשק מודרניים פשוט אורך זמן רב יותר ועולה יותר כסף, וזה עלול להגביל את המלאים ולהאריך את הזמן שלוקח לחדש אותם.

טילים הם כמו מטוסי קרב מיניאטוריים, עם אלקטרוניקה מורכבת ומערכות הנחיה, כך אמר מנכ"ל BAE Systems צ'רלס וודברן בריאיון מנובמבר.

בטילים נעשה שימוש בשדה הקרב כבר במלחמת העולם השנייה אבל הם הפכו למרכיב מרכזי במערכה רק בשנים מאוחרות יותר, כמו במלחמת המפרץ הראשונה וההתערבות של נאט"ו בסכסוכים שפרצו לאחר התפרקות יוגוסלביה. מלחמות בעת האחרונה החלו במטחי טילים ורקטות, כולל במזרח התיכון, שם ירה חמאס 3,500 רקטות לעבר ישראל בזמן הפלישה לעוטף עזה ב־7 באוקטובר.

 כיפת ברזל מיירטת רקטות מעזה / צילום: ap, Tsafrir Abayov

האיום מהשמיים גדל בגלל נפוצות המל"טים - גם כלים בשליטה מרחוק שיכולים לשגר טילי הלפייר ואחרים וגם רחפנים חובבניים עליהם מורכבים מטענים קטנים יותר - וכן הפיתוח של טילים היפרסוניים הטסים במהירות גדולה פי חמישה ממהירות הקול ומנווטים למטרות שלהם, מה שמקשה על יירוטם. רוסיה וסין עקפו את ארה"ב ואירופה בפיתוח חלק ממערכות הטילים וההגנה.

למדינות האלה יש טילים היפרסוניים, אמרו פקידים בפנטגון, בעוד שהכנסת הטיל ההיפרסוני הראשון של ארה"ב לשימוש נדחתה ל־2024 לאחר ניסוי כושל. מערכות אמריקאיות ואירופאיות להגנה נגד טילים היפרסוניים לא ייכנסו לשימוש מבצעי לפחות עוד 10 שנים.

לרוסיה וסין יחד יש כ־5,020 מערכות הגנה אווירית מבוססות יבשה, בהשוואה לכ־3,200 מערכות כאלה שמופעלות על ידי ארה"ב, אירופה ויפן יחד, על פי המכון הבינלאומי למחקרים אסטרטגיים, מכון מחקר בנושאי ביטחון. בדו"ח לא נכללה הערכה של מערכות הנורות מהכתף או מערכות הנמצאות בים.

חברות ביטחון בסין וברוסיה נמצאות ברובן בבעלות המדינה ולכן פחות נתונות ללחצים המסחריים איתם מתמודדות חברות במערב. תחום הייצור העצום בסין משמעותו שיש לה שרשרת אספקה מקומית גדולה והרבה אנשים שלימודיהם מוכוונים לעבודה בתעשייה.

תחזיות על כך שלרוסיה בקרוב ייגמרו הטילים באוקראינה התגלו כשגויות. בנובמבר, העריך המודיעין האוקראיני שרוסיה מסוגלת לייצר בסך הכל 100 יחידות משני סוגים של טילי שיוט, ארבעה טילים בליסטיים היפרסוניים מסוג קינז'אל וחמישה טילים בליסטיים רגילים כל חודש.

פקידים אמריקאים ודרום קוריאנים אמרו שגם צפון קוריאה מספקת טילים, משגרי רקטות ופגזים לרוסיה לתמיכה במלחמתה באוקראינה.

המלאי של סין עלה מעבר למה שאמרו האנליסטים, שהיו כמה טילים בליסטיים לא גרעיניים בודדים ב־1996 לארסנל, ולפי הערכת ארה"ב יש בו 3,000 טילים בליסטיים וטילי שיוט.

בדו"ח לקונגרס, משרד ההגנה האמריקאי הגיע למסקנה שרוב מערכות הטילים הסיניות משתוות באיכותן לאלה של יצרני "רמה עליונה" אחרים בעולם ולמדינה יש את אחד הכוחות הגדולים ביותר בעולם של מערכות טילים מתקדמות לטווח רחוק.

מבחינת המערב, האתגר בתמיכה בבני ברית הנמצאים במלחמות עולמיות נפרדות נוגס במלאים עוד יותר, ומגביר את הביקוש למערכות נשק ספציפיות, בייחוד פגזי ארטילריה ומערכות הגנה מפני טילים, כך אמרו פקידי הפנטגון.

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר לשרים מערביים באוקטובר שהמדינה שלו זקוקה למערכות הגנה מפני טילים יותר מכל. כיום, אין למערב מלאי גדול לשתף, ומערכות הטילים האלה נמצאות בחפיפה עיקרית עם מה שצריכה ישראל.

 מערכות הגנה אוויריות אוקראיניות פועלות בשמי קייב / צילום: ap, Evgeniy Maloletka

ארה"ב שלחה את שתי מערכות כיפת ברזל מתוצרת ישראל שהיו אצלה וכן את המיירטים של המערכת בחזרה לישראל. כבר בנובמבר, התלונן זלנסקי לאוזני עיתונאים שהמלחמה בעזה מאטה משלוחי ארטילריה לקייב.

הזמנות אחרי אוקראינה

ליי אמר שהעלייה בהזמנות עבור Nasams החלה בשנים שלאחר הסיפוח הרוסי של חצי האי קרים ב־2014. ההזמנות לטילים זינקו לאחר הפלישה בקנה מידה מלא לאוקראינה, וחששות לגבי סין מתחילים להופיע בספרי ההזמנות, כשהצי האמריקאי ואחרים בונים טילים מבוססי ספינות, כך אמר.

ספר ההזמנות של קונגסברג, בשווי כ־5.5 מיליארד דולר, גדול בערך פי שישה ממה שהיה לפני 2018.

הונגריה הזמינה שש מערכות Nasams ב־2020. את הראשונה קיבלה רק באוקטובר האחרון. מאז ההזמנה של הונגריה, הזמין צבא ארה"ב שש מערכות נוספות עבור אוקראינה, שהחלו להגיע אליה בקיץ, וחמש מדינות אחרות, כולל טאיוון, הביעו עניין ציבורי ברכישת המערכת.

לאור המתחים הגוברים מול סין, מדינות אסיאתיות מפתחות יכולות טילים משל עצמן "בגלל המגבלות של הייצור האמריקאי", אמר בנג ג'ונג־קוואן, קצין בכיר בדימוס בצבא של דרום קוריאה.

 מערכת טילים סינית בתערוכה אווירית בעיר זוהאי בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

ב־2022, פקידים טיוואניים התלוננו באופן פומבי על עיכובים אמריקאים במשלוח טילי סטינגר נגד מטוסים, ורמזו שהאספקה לאוקראינה אחראית לעיכוב במסירה. באוקטובר, יושבי הראש של שתי וועדות נפרדות של הקונגרס שלחו מכתב לשר הימייה קרלוס דל טורו, בו שאלו אותו מה הסיבה ל"עיכובים המטרידים" במשלוחי מערכות נשק לטאיוון, כולל טילים נגד ספינות. המערכות הזומנו כבר ב־2019, והמשלוח הראשון נמסר לבסוף באביב 2023.

בצי האמריקאי סירבו להגיב לדברים.

טיוואן החלה ייצור תעשייתי של טיל ארוך טווח מבוסס יבשה ב־2021, והמדינה מפתחת בימים אלה שלושה סוגים אחרים של טילים לטווחים ארוכים, כך אמרו פקידים טאיווניים.

רוב חברות הביטחון המערביות אומרות שהן מגדילות את יכולת הייצור, בייחוד של פגזים וטילים. ממשלת ארה"ב משקיעה ביכולת הייצור המקומית שלה ומביאה את הייצור של רכיבים רגישים כמו שבבים ומעבדים בחזרה לאדמתה.

הפנטגון צפוי להציג בשבועות הקרובים אסטרטגיית בסיס תעשייתי חדשה כדי לעזור לפנות צווארי בקבוק בשרשראות אספקה. ווקארו, האסטרטג התעשייתי מהפנטגון, אמר שהמאמץ ינסה למפות את שרשראות האספקה הגלובליות של מאה מערכות נשק שונות הנמצאות בייצור, עד לרמת מספרים סידוריים של חלקים ומדינת המקור. המהלך הזה נועד לזהות נקודות פקק אפשריות מבעוד מעוד ולצמצם את פגיעתן על ידי, למשל, מציאת ספקים אלטרנטיביים.

גם ענקיות הביטחון של ארה"ב בונות יותר ויותר במדינות זרות ובשיתוף פעולה, כולל טילים, כדרך להרחיב את יכולות ייצור המערכות.

בביקור לא מזמן בקונגסברג, העובדים הורידו חלקים של Nasams ממנוף המחובר לתקרה לרצפת קומת הייצור שכבר היו בה חלקים גדולים של מתכת יצוקה בצבע ירוק. לאורך אחד הקירות הייתה ארונית מדפים דחוסה באלפי חלקים קטנים.

בשנות ה־80, קונגסברג הייתה מייצרת רכיבי מחשוב למערכות הנשק שלה; כיום היא קונה אותן מיצרן אחר. לפני כ־15 שנה, החברה שנוסדה לפני יותר מ־200 שנה הייתה עושה הלחמות בידי העובדים שלה. כיום היא עושה מיקור חוץ של ההלחמות לחברות אחרות.

כשכל ספקי הרכיבים עובדים, יכולה קונגסברג לבנות את מרכז השליטה הנייד של מערכת Nasams - טבור קבלת ההחלטות המתוחכם שבלב המערכת - תוך חודש אחד.

על מנת לנהל את הסיכון של מצב בו שרשרת האספקה שלה תיפגע, בונה החברה הנורבגית מצבורים של רכיבים חיוניים וכן מחזיקה מערכת Nasams רזרביות שהיא יכולה לשלוח ללקוחות במהירות בעת הצורך.

החברה גם יותר ויותר מנסה למצוא מקורות אלטרנטיביים לכמה שיותר רכיבים, כך שיהיו לה אפשרויות למקרה שחלק מסוים לא מגיע. היא הודיעה שתפתח ביוני הבא מפעל חדש שיפעיל קו ייצור יותר יעיל. החברה צופה שהשיטה החדשה תגדיל את יכולת ייצור הטילים שלה עד פי 10.

נעמי ביסרבה השתתפה בהכנת הכתבה.