סגנית רשם הפטנטים טוענת: המועמד שנבחר לראש הרשות לא עומד בתנאי הסף

ועדת האיתור בראשותו של מנכ"ל משרד המשפטים איתמר דוננפלד בחרה בעו"ד מוטי שורק לתפקיד ראש רשות הפטנטים • כעת נודע לגלובס כי סגנית הרשם המכהנת, המתמודדת גם היא לתפקיד, הגישה השגה נגד החלטת הוועדה שבה היא טוענת לפגמים מהותיים שנפלו בה, וכי המועמד הנבחר אינו עומד בתנאי הסף

מוטי שורק / איור: גיל ג'יבלי
מוטי שורק / איור: גיל ג'יבלי

כפי שפורסם לראשונה בגלובס, ועדת האיתור בראשותו של מנכ"ל משרד המשפטים איתמר דוננפלד בחרה בעו"ד מוטי שורק לתפקיד ראש רשות הפטנטים ורשם הפטנטים, סימני המסחר והעיצובים. הוועדה בחרה את שורק על פניה של סגנית הרשם המכהנת, עו"ד ז'קלין ברכה. עתה נודע לגלובס כי ברכה הגישה השגה נגד החלטת הוועדה שבה היא טוענת לפגמים מהותיים שנפלו בה, המחייבים לדעתה את שר המשפטים יריב לוין לא לאשרה.

לידיעת המילואימניקים הלומדים ראיית חשבון ועריכת דין: אלו ההטבות שמגיעות לכם 
לקראת הדרמה בהאג: האם בית הדין יכול לכפות על ישראל לעצור את הלחימה בעזה? 

טענותיה של ברכה, שהגישה את ההשגה באמצעות בא-כוחה, עו"ד גלעד ברנע, מצויות במספר מישורים, והן מכוונות הן כלפי פגמים פרוצדורליים שנפלו לטענתה בעבודת הוועדה והן כלפי תוכן החלטותיה.

כך למשל טוענת ברכה כי שורק, שהוועדה מצאה כמועמד המתאים ביותר לתפקיד, אינו עומד בתנאי הסף הניהולי, הדורש ניסיון בניהול של 8 עובדים ומעלה, לפרק זמן של 5 שנים לפחות. לטענת ברכה, במועד הגשת המועמדות לא היו לשורק 5 שנות עבודה במשרד סנפורד ט. קולב שבו הוא משמש ראש מחלקת הליטיגציה מאז שנת 2019, ולפיכך היה על הוועדה לפסלו.

ז'קלין ברכה, סגנית רשם הפטנטים / צילום: אתר משרד המשפטים
 ז'קלין ברכה, סגנית רשם הפטנטים / צילום: אתר משרד המשפטים

יוזכר כי מועמדותה של ברכה עצמה, כפי שפורסם בגלובס, נפסלה בתחילה על בסיס תנאי סף זה, והתאפשר לה להגיש מועמדות רק לאחר שניהלה הליך בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים נגד נציבות שירות המדינה, שבמהלכו השתכנעה לנציבות כי היא עומדת בו. בהליך ההוא אגב חייבה השופטת שרה ברוינר ישרזדה את הנציבות בהוצאות משפט גבוהות יחסית להליך מן הסוג הזה - 14,500 ₪ בצירוף מע"מ.

טענה אחרת שמעלה ברכה נוגעת לתבחינים שעל בסיסם חושב הניקוד של המועמדים. לטענת ברכה, שניים מן התבחינים - זה שעניינו "חזון, ראייה אסטרטגית וחדשנות" וזה שהוכתר כ"התרשמות כללית" כוללים מרכיבים סובייקטיביים חזקים ומובהקים. ביחס החלטה להעניק לקריטריון ה"התרשמות הכללית" רבע מהציון למועמדים נטען כי מדובר ב"קביעה בלי סבירה בעליל היוצרת גם חשש מובנה להפליה".

"קיבל ניקוד שלא היה זכאי לקבלו"

טענה נוספת של ברכה נוגעת לניקוד. לטענתה הוועדה "עולה בבירור כי המומלץ (שורק - נ"ס) קיבל ניקוד שלא היה זכאי לקבלו על בסיס המידע שבפנינו". כך היא טוענת כי לא היה מקום להעניק לשורק ציונים שנעים בין 14-10 מתוך 15 נקודות סך הכל עבור "ניסיון ניהולי בכיר", כאשר יש לו לכל היותר 5 שנות ניסיון במשרד עורכי דין שבו 18 עובדים. מנגד נטען כי ברכה הציגה נתונים מבוססים והמלצות מפורטות שהתייחסו לניסיון הניהולי שלה, לרבות אחריות לגיבוש תכניות עבודה של רשות הפטנטים, אך זכתה לניקוד שנע בין 13-10 בקריטריון זה. עוד היא טוענת כי חברי הוועדה לא ביררו בראיון ואף לא בפני ממליציה את הסוגייה הזו. "עובדה זו מעידה על חוסר סבירות קיצוני, הפליה וכן הכרעה על בסיס תשתית עובדתית חסרה", נטען בהשגה.

טענה דומה טוענת ברכה ביחס לקריטריון שנוגע ל"ניסיון בעבודה עם ארגונים בינלאומיים בישראל ומחוצה לה". שם, לטענתה קיבל שורק ציונים שנעים בין 10-9 מתוך 10 נקודות בסך הכל הגם שלא הוצג כל נתון ולו חלקי ביחס לפעילות שלו בפני ארגונים בינלאומיים. אחד החברים בוועדה העניק לברכה ציון נמוך יותר - 8 - חרף קיומו של ניסיון עשיר ומתועד לדבריה של עבודה עם ארגונים כאלה.

החובה לייצוג הולם

טענה נוספת נוגעת להפרתה של החובה לייצוג הולם, במקרה זה לנשים. כפי שפורסם בגלובס, "רוב חברי הוועדה סברו כי אין כישורים דומים בין המועמדת הזכאית לייצוג הולם אל מול המועמד המומלץ". לטענת ברכה, הפער בציוני המועמדים אינו עולה אפילו על 3 נקודות, ולכן ועדת האיתור הייתה חייבת לתת משקל נאות לשיקול הייצוג ההולם - מה שלא עשתה.

בנוסף טוענת ברכה כי ישנם שני תבחנים חופפים בחלקם - זה שנוגע ל"ניסיון וידע בקניין רוחני, פטנטים, סימני מסחר ועיצובים" וזה שעניינו "עבודה מקצועית וידע בתחומים טכנולוגיים". לטענת ברכה, "עיצוב תבחינים חופפים אינו רק כשל בעבודת הוועדה אלא יש בו כדי לגרום לניקוד והכרעה הנגועות בחוסר סבירות קיצוני, שרירות ואף הפליה".

אין פירוט של דרכי עבודת הוועדה

מעבר לכל אלה טוענת ברכה כי מבחירת הוועדה בשורק "נעדרים מרכיבי יסוד המתחייבים הן מעקרונות המשפט המינהלי והן מנוהל ועדת האיתור" שקבע נציב שירות המדינה. כך נטען בין היתר כי שמות המועמדים נעדרים, אין פירוט של דרכי עבודת הוועדה, אין התייחסות מפורטת לקורות החיים של המועמד שנבחר, לניסיונו, לכישוריו המקצועיים ולתפקידים קודמים שמילא, אין התייחסות לתמצית ההמלצות שלו ותיעוד ממשי של דיון בנושא הייצוג ההולם. כן טוענת ברכה כי הוועדה לא העבירה לידיה פרוטוקול ערוך בהתאם להוראות הנחיות נציב שירות המדינה, טופס שאלון שמילא שורק כולל כל המסמכים שצורפו לו וכן פירוט הניקוד שניתן למועמד השלישי שזומן לראיון בוועדת האיתור.

כפי שפורסם בגלובס, לוין טרם אישר את המינוי אך צפוי לעשות כן בימים הקרובים. מלשכתו נמסר שלשום (א') כי "עם השלמת הליכי המינוי, בכוונת השר למנות את המועמד בהתאם לחוק".

מנציבות שירות המדינה נמסר: "מועמדותו של הזוכה נבחנה כדין על ידי נציבות שירות המדינה ונמצא כי הינו עומד בדרישות הניסיון - הן הניהולית, הן המקצועיות" .

מטעמו של שורק לא נמסרה תגובה.