מס רווחי היתר: הבנקים טוענים שהאוצר ירה חץ וסימן מטרה ושולחים איום לגבי שיקום המשק

איגוד הבנקים שלח מכתב ליועמ"ש האוצר בו הוא טוען כי כל תכלית הטלת המס על רווחיהם הוא לגייס 1.4 מיליארד שקל לקופת המדינה וכי מדובר במס מפלה וסקטוריאלי "רק משום שהם מטרה קלה למהלך אגרסיבי" • במכתב צוין כי השינוי עלול להוות תמריץ לבנק לצמצום מקורות האשראי והקטנת הלוואות

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים לא מתכוונים להרים ידיים וממשיכים להילחם בכוונת משרד האוצר להגדיל את המיסוי עליהם בעיקר סביב הטלת מס על רווחיהם, כשעל פי התיקון לתקציב המס יעלה מ-17% ל-26% בשנים 2024-2025.

ההצעה להגדלת המס על רווחי הבנקים: זה הסכום שייכנס לקופת המדינה  
הדיל שיטלטל את ענף הבנקים והביטוח 

"התזכיר מקים בבהילות מס חדשני וייחודי שהשלכותיו דרמטיות, במהלך של שבוע וחצי. טיוטת החלטת הממשלה פורסמה במוצאי השבת שעברה, התזכיר החדשני פורסם להערות הציבור למספר ימים בודדים ביום ראשון בלילה, הערות לציבור נתבקשו עד מוצאי השבת והדיון בו ועדת שרים לענייני חקיקה נקבע ליום ראשון. מאוחר יותר הוארך המועד האחרון להערות ביום וחצי ואילו ועדת השרים תתכנס כבר ביום רביעי", הסבירו באיגוד הבנקים את הליך העלאת המס שעל פי האוצר יכניס לקופת המדינה 1.4 מיליארד שקל מדי שנה בכל אחת מהשנתיים הקרובות.

לדברי הבנקים, התנהלות זו מעלה חשש כבד כי ההליך לשמיעת הבנקים נעשה מן הפה אל החוץ, ללא אפשרות או רצון אמיתיים לקיים דיון מקצועי בהשלכות המהלך. "זאת, כיוון שהפור הפוליטי כבר נפל. זהו הליך הדורך כמעט על כל הוראה בהנחיות היועצת המשפטית לממשלה בדבר קידום חקיקה ממשלתית, והוא אף חריג בנהלי העבודה שנקבעו לגבי קידום חקיקת חוק ה הסדרים. אף תקופת החירום לא מצדיקה הליך כה חריג", נכתב במכתב שנשלח הבוקר (ב') ליועמ"ש האוצר אסי מסינג והמשנה ליועצת המשפטית לממשלה ואליו כותבו בין היתר שר האוצר, שר המשפטים, נגיד בנק ישראל והיועצת המשפטית של הממשלה.

נזכיר כי הנגיד עצמו מתנגד למהלך של האוצר. "מס ייעודי על רווחי סקטור ספציפי נוגד את העקרונות של מדיניות מיסוי, מייצר אי-ודאות ועלול להרתיע משקיעים. הדברים בוודאי נכונים למקרה בו המס מוטל רק על חלק מהחברות בסקטור מסוים", טוענים בבנק ישראל.

ראוי שהמדינה תאמר לציבור את האמת

באשר לסכום שמקווה המדינה להכניס, אומרים באיגוד הבנקים כי הכנסת 1.4 מיליארד שקל בשנה בעקבות הטלת המס החריג היא המטרה של התזכיר, ואין בלתה. "כל השאר הוא הנדסה לאחור בהליך בעייתי וחריג מבחינה מקצועית. כלל לא ברור כיצד נקבע שיעור העלאת מס הריווח - מדוע 9% ולא 7%? נדמה כי המטרה סומנה מראש - גביית 1.4 מיליון שקל לשנת 2024 ו-1.4 מיליון שקל לשנת ,2025 תהיה רווחיות הבנקים בפועל אשר תהיה. אם אכן יתברר כי ישנה גביית יתר, אין בחוק כל מנגנון שימנע את הנזק העצום מכך, ולכן את מחיר הטעות ישלמו הבנקים בלבד. בכל מקרה הסכום הזה אינו תואם את הנתונים העדכניים שבידינו ביחס לרווחיות המערכת הבנקאית וגם כאן מעיד הדבר על הליך חפוז הגורר עיוות בהתאמת הכלי המוצע למטרה . ב רור כי אילו תכלית החוק הייתה למסות רווחי יתר הנובעים מעליית הריבית, היה נבחר מנגנון שנוגע רק לרווחים אלה, ולא מנגנון סתמי שאינו מבחין בין רווחים", הוסבר במכתב שנשלח באמצעות עו"ד אבי ליכט ממשרד מיתר.

מנכ״ל איגוד הבנקים איתן מדמון, אמר עם שליחת המכתב כי "איגוד הבנקים מתנגד להטלת מס סקטוריאלי שמשמעותו פגיעה בציבור. ראוי שהמדינה תאמר לציבור את האמת: אנחנו צריכים להטיל מיסים על הציבור כדי לממן את הגרעון שיצרנו ואין לנו דרך לעשות זאת אלא אם נספר לו שנטיל מס מפלה רק על הבנקים".

במהלך המכתב אף שלחו הבנקים איום כי העלאת המס תגולגל ללקוחות, גם אם לא בהעלאת ריביות באופן ישיר. "להטלת המס עלולות להיות השלכות גם על פעילות הבנקים עצמם ובכלל זה, עלול להוות תמריץ לבנק לצמצום מקורות האשראי, להקטנת מתן הלוואות גבוליות מבחינת כדאיותן, ולהפחתת השקעות. המשבר הכלכלי שמדינת ישראל ניצבת בפתחו, והאזהרה של הבנק המרכזי האירופי ושל גופי דירוג האשראי, מקבלים משנה תוקף בעת הזאת. יש מקום לאפשר לבנקים, ספקי האשראי המרכזיים במשק, לסייע למשק לחזור ולצמוח ולא לפגוע ביכולתם לספק אשראי. המס מוטל על קבוצה בודדת, בשיעור גבוה, דבר אשר יביא להחלשה של המערכת הבנקאית מול גורמים אחרים מפוקחים פחות, וישפיע על תמחור המערכת הבנקאית ועל החוסן שלה", הבהירו באיגוד הבנקים.

בכל הנוגע להשקעות, הכוונה היא לגבי משקיעים זרים שכבר מכרו מניות בנקים בהיקפים נרחבים מאז פרצה המלחמה. "התזכיר משפיע על התמחור של המערכת הבנקאית. העלאת שיעור מס הרווח ב-9% (קפיצה של למעלה מ-50% במס הרווח) מאותתת למשקיעים הזרים כי הממשלה לא מהססת לנקוט במהלכים מפלים כלפי המגזר הפרטי בכל עת שהיא נקלעת לחוסר יכולת לנהל את התקציב. הדבר עלול לגרום למשקיעים אלה להדיר רגליהם מהשקעות נוספות בבנקים בישראל (ולא רק בהם) ואף להסיט השקעות קיימות לבנקים במדינות אחרות בעולם בהן לא החילו מס זה או שלא מצופה שינקטו בצעדים דומים בעת משבר", נטען במכתב.