טריליוני דולרים בסכנה? האיום התת-ימי של החות'ים

העולם התרגל בשלושת החודשים האחרונים למציאות שבה הים האדום, נתיב שיט שדרכו עובר כ־12% מהסחר העולמי, נמצא תחת מצור של המורדים החות'ים. אולם, החשש החדש הוא כי שליחיה של איראן בתימן לא יסתפקו בכך, והם עלולים לפגוע בתקשורת הפיננסית העולמית. 

● השבוע בתעשיות הביטחוניות | מצרים רוכשת מל"טים מטורקיה, ופוטין שולח מהנדסי טילים למעצר 
● עם אוקראינה מצד אחד ועזה מצד שני: החברות הביטחוניות מרוויחות ובגדול 

הסיבה לכך היא שלא פחות מ־17% מהתקשורת הדיגיטלית העולמית מתבצעת באמצעות 16 כבלים תת־ימיים שעוברים במיצר באב אל־מנדב, שנמצא מערבית לתימן, וקריטיים לתקשורת הפיננסית בין המזרח הרחוק לבין אירופה. כבל משמעותי מבין ה־16 שחוצים בקרבת תימן הוא "אסיה אפריקה אירופה 1" (AAE-1), שאורכו כ־25 אלף ק"מ מהונג קונג ועד מארסיי, והקיבולת שלו עומדת על 40 טרה־בייט לשנייה. מודל הניהול והתחזוקה של AAE-1 כולל 17 מפעילות תקשורת, כשכל אחת מהן אמונה על מקטע אחר - ומי שאמונה על התיאום בתוך הקונסורציום היא יוניקום הסינית. באופן ספציפי, האחראית על התחזוקה בים האדום היא טלקום מצרים. 

 הכבלים התת־ימיים שעוברים במיצר באב אל־מנדב / צילום: באדיבות TeleGeography

הקיבולת של כלל הכבלים בים האדום עומדת על כ־180 טרה־בייט לשנייה. האיום על כל אחד מבין 16 הכבלים מוחשי בגלל שבאזורים קרובים לחוף - העומק של הכבלים הוא רק כ־100 מטרים, הם מרוכזים בקו אחד ולחות'ים יש את האמצעים לפוצץ אותם. אם איראן והחות'ים יחפצו בהסתרת המתקפה, הם יוכלו לעשות זאת ללא קושי מיוחד גם בעומק 300 מטרים על בסיס אחת מצוללות הננס של הצי האיראני. לאחר מכן, אם זה באמת יתרחש, תהיה בעיה קשה לתקן שהרי שליחיה של איראן בתימן צפויים יהיו לתקוף גם את צוותי התחזוקה. המחשה להשלכות של כל תקלה ולו קטנה ביותר בכבל התקבלה ב־2022, כאשר תקלה שנבעה ממקטע יבשתי במצרים השביתה יותר מ־90% מהתקשורת באתיופיה. 

הכבלים לא עבים ועלולים להיפגע בקלות 

כבר בסוף חודש דצמבר ניטרו צוות ממרי, המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון, כי בערוץ טלגרם שמזוהה עם החות'ים פורסמה מפה שכוללת את הכבלים התת־ימיים בים התיכון, הים האדום, הים הערבי והמפרץ הפרסי. "יש מפות של כבלים בינלאומיים שמחברים את כל העולם דרך הים", נכתב לצד המפה. "נראה כי תימן נמצאת במיקום אסטרטגי, משום שבסמוך אליה עוברים קווי אינטרנט שמחברים יבשות שלמות - ולא רק מדינות". בד בבד, ערוץ טלגרם אחר שמזוהה עם המיליציות הפרו־איראניות בעיראק כתב כי "כבלי האינטרנט העולמיים שעוברים בבאב אל־מנדב נמצאים באחיזתנו". 

תאגיד התקשורת של תימן, שקשור לממשל המוכר על ידי הקהילה הבינלאומית, ציינו לאחרונה כי 16 הכבלים הקריטיים בבאב אל־מנדב אינם עבים יותר מצינור ולא רק חשופים למתקפה בזדון - אלא גם יכולים להיפגע מעוגן של ספינה או רעידת אדמה. "החות'ים מהווים איום רציני לאחת מהתשתיות הדיגיטליות החשובות ביותר בעולם", אמר שר המידע התימני, מועמר אל־עריאני. "החות'ים הם ארגון טרור נטול מגבלות". 

"את האיומים בתחום התת־מימי צריך לבחון על פי עומקים", אומר לגלובס ד"ר הראל מנשרי, ממקימי מערך הסייבר בשב"כ בעבר, וכיום ראש תחום הסייבר ומרצה בכיר ב־HIT ומרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ובמחלקה למדעי המידע באוניברסיטת בר אילן ד"ר מנשרי. "היכולות והאמצעים המצויים בידי איראן יכולים לשמש את החות'ים. ראינו קטיעות בעבר שנבעו מתקלות ומפעילות מכוונת, וזהו אירוע שעלול להשפיע על התקשורת העולמית". 

המדינות שיושפעו מפגיעה בכבלים

"במרחב של החות'ים עוברים סיבים חשובים שמעבירים את המידע מהמזרח לאזור שלנו לאפריקה", אומר ד"ר מנשרי. "מרבית התקשורת העולמית מועברת בסיבים מתחת למים. זו הסיבה שרוסיה מחזיקה צי של מים עמוקים, שמטרתו להתחבר לכבלים לצורך מודיעין, או לנתק אותם. את הרעיון בכלל התחילו האמריקאים".

ד"ר מנשרי מציין כי אין מדובר רק בקשר בין בנקים, אלא גם בגישה מאירופה לאתרים סיניים. לדבריו, דוגמה לשימוש בפגיעה בתקשורת במסגרת מלחמה, התקבלה במהלך מתקפת הסייבר הרוסית נגד ספקית הלוויינים "ויאסאט", עוד בטרם הפלישה לאוקראינה בפברואר 2022. "אם יש לחות'ים את האמצעים לפגוע בכבלים זה עלול להיות דרמטי". 

בין המדינות שעלולות להיפגע במישרין מקטיעה בכבלים התת-מימיים נמנות מדינות מזרח הים התיכון, כולל אלו האפריקניות ובמרכזן מצרים, וכמובן מדינות אירופה שמנהלות תקשורת ככלל והעברות פיננסיות עם סין. כך, מדי יום עוברים דרך הכבלים התת-יימים בבאב אל מנדב העברות כספיות בהיקף של 1.7 טריליון דולר בין המזרח ואירופה. כלומר, אם החות'ים ינקטו בפעולה שכזו, הם יפגעו בכלכלה העולמית - בצורה אנושה פי כמה מהאופן שבו פגעו בתנועת השיט הבינלאומית.

גם ישראל תושפע מפגיעה בכבלים. בהתחשב בהיקף הסחר של ישראל עם סין, שמהווה את מקור היבוא הבכיר בסך כ־11.8 מיליארד דולר ויעד היצוא השני בהיקפו בסך כ־3.4 מיליארד דולר, מובן כי התקשורת הפיננסית באמצעות הכבלים היא אדירה בהיקפה.