הם מנהלים בכירים ארבעה מגופי ההשקעה הגדולים בעולם. רואים את השווקים עולים ויורדים ומנווטים מיליארדי דולרים של כספי משקיעים. לאחרונה נפגשו ענת לוין מנכ"לית בלקרוק ישראל, רועי אבישי, מנכ"ל שרודרס ישראל, יפעת אורון, מנכ"לית בלקסטון ישראל ונתי גינור מנהל פעילות ג'פריס ישראל. הארבעה דנו בשאלות שמעסיקות כל משקיע בישראל: מתי יתאושש המשק מהמלחמה? לאן הולכת הכלכלה העולמית? אילו מגמות יכתיבו את הטון בתקופה הקרובה? ואיפה נמצאות ההזדמנויות הגדולות?
● הבכיר שמזהיר: אם אתם בני 50 ומעלה, המעבר למסלול S&P 500 מסוכן מדי
● "אטרקטיבי ברמה היסטורית": מנהל ההשקעות שממליץ להיכנס לאפיק הזה וכמה שיותר מהר
● מנהל ההשקעות שהתחיל כקוטף מנגו וליצ'י, וממליץ להיזהר ממניות נדל"ן
מסר אחד חזר אצל ארבעת הבכירים: אופטימיות כלפי השוק הישראלי, למרות המלחמה. המפגש, שערכה ארבע עונות מבית אי.בי.אי לפני כשבועיים, כלומר לפני הורדת דירוג האשראי של ישראל, אולם מבדיקה עם הדוברים עם עדיין רלוונטיים גם לאחריה. "בשבוע הראשון של פברואר קיים צוות של ג'פריס סבב פגישות עם חברות טכנולוגיה ישראליות שמתחילות לתכנן הנפקה בארה"ב", סיפר נתי גינור מג'פריס. "אנחנו יושבים עם החברות להיערך ולתכנן הנפקות ולחשוב על גיוסים. יכול להיות שאותן הנפקות יצאו לדרך ברבעון הרביעי של השנה או ברבעון הראשון של 2025.
"היה הרבה יותר קשה להביא משקיעים גלובליים לישראל בחצי השנה האחרונה של 2023 מאשר בתקופה הזו. חוסר הוודאות (לפני המלחמה, ר"ו) היה יותר קשה למשקיעים לעיכול לעומת השקעה בזמן מלחמה. בשבועות האחרונים ראינו לדוגמה משקיעים גלובליים ומקומיים שקנו מניות ישראליות לאחר שזיהו הזדמנויות, כך שאנו רואים שדברים משתפרים מאוד במהלך החודשים האחרונים, גם גלובלית וגם בשוק הישראל".
רועי אבישי, מנכ"ל שרודרס ישראל, אמר כי לא רק שחברת ניהול הנכסים הבריטית מתכננת להישאר פה עוד שנים ארוכות, הם אף מתכוונים להרחיב פעילות בארץ: "נרצה לעשות כמה דברים חדשים בעולמות המשקיעים הכשירים (עם הון נזיל משמעותי, ר"ו). לעולם העושר יש כאן פוטנציאל אדיר. בטווח הארוך מאוד חשוב לנו להיות פה ולהבין איך אנחנו יכולים לבסס את עצמנו כשחקן מקומי. העניין שרוב האפיקים בישראל לא גדולים מספיק, אבל עדיין יש לא מעט הזדמנויות - בעולמות התשתיות והטכנולוגיה".
"קרנות חדשות נכנסו לארץ"
עדות לגישה החיובית כלפי השוק המקומי, קיבל נתי גינור מג'פריס רק בשבועות האחרונים, כשהוביל הפצה של כ־20% ממניות הבורסה הישראלית בעיקר למשקיעים זרים, כשהבולטים שבהם היו המיליארדר ביל אקמן ובת זוגו חוקרת העיצוב נרי אוקסמן (שרכשו 5% מהמניות). "למרות שזאת לא הייתה הפצה גדולה היא הייתה מאוד מעניינת בגלל הטיימינג", הוא מספר. "הזוג אקמן רצה לתמוך בשוק הישראלי ולהראות שהם נלחמים באנטישמיות גם בדרך הזו. אבל, מה שיותר מעניין, זה ש־14 קרנות גלובליות קנו מניות של בורסת ת"א, בזמן מלחמה, כשלרובן זו פעם ראשונה שהן קונות מניות בישראל. עבור רובן זו הייתה החלטה פיננסית טהורה.
"בסופו של דבר, כשאנשים מסתכלים על השוק הישראלי הם עדיין רואים מדינת חוק, רגולציה טובה, כולם מדברים אנגלית, יש ראייה גלובליות. לכן הרבה משקיעים גלובליים התעוררו לכך שזה שוק שאפשר להיכנס אליו. מנהלים אומרים שחברות הביטוח, הבנקים, בזק, ניומד, שופרסל, שטראוס, אלביט ועוד הן חברות מעניינות כאן. רואים בהן חברות אלפא. בשנתיים האחרונות הרבה גופים ומשקיעים פותחים משרדים בישראל - וזה משמעותי".
"המתח הגיאופוליטי יתורגם ללחצי מחירים"
עד כה נראה ששנת 2024 נראית דומה בשווקים לשנה שקדמה לה. האופטימיות בוול סטריט בשיאה כשהמדדים המובילים שוברים את שיאי כל הזמנים ובכל העולם נושאים עיניים לבנק המרכזי של ארה"ב בהמתנה להורדת ריבית ומנסים להבין האם האינפלציה מאחורינו? ענת לוין מאמינה שאנחנו נכנסים כעת ל"סדר עולמי כלכלי חדש". "נגמר העידן שבו אפשר לצמוח בלי מחיר. כעת צריך להכריע: צמיחה גבוהה במחיר של אינפלציה או שליטה באינפלציה אבל במחיר של צמיחה יותר נמוכה. מהכנס בדאבוס יצא מושג חדש 'אינפלציה ללא רבב' האם היא ניתנת להשגה? קשה לדעת. מה שאנחנו יודעים זה שהעלאות הריבית ייבלמו כנראה במהלך השנה, והשאלה היא מתי יתחילו לנוע כלפי מטה".
רועי אבישי משרודרס מסמן שלוש מגמות שלהערכתו יכתיבו את הטון בשנה הקרובה. הראשונה היא תהליך הדה־גלובליזציה, "הקיטוב והתסיסה הגיאופוליטית משבשים את שרשרות האספקה ומאיצים מעבר של בסיסי ייצור ואספקה אל סמוך לשווקי היעד. זה יתורגם ללחצי מחירים", הוא מסביר. המגמה השנייה היא זו הדמוגרפית, "האוכלוסייה הצעירה יותר היא הדומיננטית בשוק התעסוקה, אבל בשיעור השתתפות נמוך יותר. האפקט הזה מייצר לחצי שכר. כדי לאזן אותם, חברות יידרשו להשקיע הרבה משאבים וכספים בייעול, בעיקר דרך טכנולוגיות AI". והמגמה השלילית היא השאיפה להגיע לאפס פליטות פחמן עד 2050, "זה ייצור לחץ מחירים על מתכות שמשמשות את התעשייה".
על האחרונה הוסיפה ענת לוין: "בישראל כשמדברים על המעבר לאנרגיה חלופית זה נשמע כמו 'מחבקי עצים', אבל זה לא המצב. יש טריליוני דולרים של השקעות שנועדו למאמץ הזה. ואם יש השקעות, יש גם הזדמנויות השקעה".
"AI תשנה את העולם. אבל לא ברור איך"
יפעת אורון, מנכ"לית בלקסטון ישראל, הצביעה על מגמה נוספת שלהערכתה תאפיין את 2024 - שובן של קרנות ההשקעה הפרטיות: "נראה חזרה של עולם הפרייבט אקוויטי, שישב יחסית על הגדר בשל הפער בין השווים הציבוריים שירדו לבין השוק הפרטי שלא הצליח, או לא רצה, לנקוב בהערכות שווי חדשות".
לדבריה, הצפי לבלימת העלאות הריבית בארה"ב הביא עדנה מחודשת לשוק ההון הציבורי בעיקר בארה"ב: "יש תנועה חזרה של כסף להשקעה בטכנולוגיה בצורה משמעותית. אבל זה מבלבל כי רוב העלייה בנאסד"ק נבעה מכך שחברות טכנולוגיה רכבו על גל מאוד משמעותי - AI".
עם זאת, הן אורון והן לוין מסכימות שמדובר במהפכה שלא תישאר רק נחלתן של חברות הטכנולוגיה. "ה־AI זו מהפכה עצומה של מעגלי השפעה רחבים שהם לא רק טכנולוגיה וצי'פים אלא גם דאטה סנטרים שמקימים היום", אומרת אורון. "בלקסטון רכשה חברה שמתמחה בענף ב־10 מיליארד דולר. צריך לזכור שדאטה סנטרים מחייבים השקעה עצומה גם בצריכת אנרגיה ואנחנו מאמינים באנרגיה אלטרנטיבית שתייצר הזדמנות השקעה בהיקף של טריליוני דולרים כתשתית לצמיחה בעולם הדאטה סנטרים".
לוין הסבירה כי הבינה המלאכותית מתפשטת בכל שדרות החיים. "השאלה היא איפה זה פורץ מעבר לניתוח השקעות לעולם יותר יעיל שמתגבר על הבעיות הדמוגרפיות. יהיו הרבה תנודות ושינויים, אבל אף אחד לא יודע איך הם ייראו בסוף".
מה עושים עם הכסף במציאות החדשה?
אז איפה כדאי לשים את הכסף בעולם שמתרגל למציאות חדשה? לוין מציעה לא רק להתפזר על פני סקטורים, אלא גם על פני יבשות. "כשמסתכלים על הגיאופוליטיקה, רואים שהודו זאת מדינה שעשתה בשקט־בשקט מהפכת אשראי אדירה לכל האוכלוסייה שלה ברמות היותר נמוכות ונתנה להם הנגשה לקווי אשראי. יפן, שחטפה מכות בלי סוף בשנים האחרונות, יצאה מהעולם של ריבית אפס ופתאום אפשר לזהות בה לא מעט חברות עם מכפילים מעניינים (מדד המשקף את אטרקטיביות המחיר של מניות החברה, ר"ו) כשכל השחקנים הגדולים רואים שם את ההזדמנויות. גם דרום אמריקה מעניינת כי טמונים בה הנחושת והליקן שכורים לטובת המכוניות החשמליות".
ומה לגבי השקעות אלטרנטיביות, שנועדו להעמיד חלופה לשוק הסחיר ולהפחית תנודתיות בתיקי ההשקעה? בלקסטון למשל מנהלת כ־350 מיליארד דולר בנדל"ן, והמנכ"לית אורון משוכנעת שהשוק חוזר להיות אטרקטיבי, עם כוכבית: "הריביות לא יורדות מספיק מהר ולכן השוק פחות אידיאלי ממה שיכול היה להיות. אנחנו מעריכים שזו תחילת התחתית של מחירי נדל"ן. לא בהכרח בגלל שהריביות יירדו, אלא בשל עצירת הבנייה שנגרמה בתקופת הריבית הגבוהה שתיצור מחסור משמעותי בנכסים. לכן אנחנו חושבים, ולו רק מבחינת הביקושים, שתגיע עדנה. בכל מקרה, נעמיק את האחיזה בנכסי נדל"ן".
תחום אחר עליו המליצה הוא הסקנדרי (רכישת מניות מבעל מניות קיים בחברה ולא מהחברה עצמה, ר"ו). "משקיעים ישבו על פוזיציות הרבה שנים וניצבים בפני דילמה - האם לצאת לגייס כסף או להיות אופטימיים ולהמתין ליציאות לשוק הציבורי ואז למכור בשוק, או לשחקני סקנדרי גדולים. אנחנו שחקן דומיננטי בתחום הזה ומרגישים שקרנות מתחילות לחפש גם ערוצי סקנדרי".
שוק האג"ח אטרקטיבי, עם כוכבית
לצד העליות החדות בשוקי המניות המרכזיים, אפיק האג"ח עשה קאמבק ב־2023 עם תשואות שלא נראו בו במשך 15־20 שנה. רוברט כרמלי, מנהל השקעות ראשי בארבע עונות, אמר כי "הרכיב האג"חי, הן בארה"ב והן בישראל, מעניין. תיק השקעות במח"מ של כשלוש שנים, המורכב מאג"ח של פירמות איכותיות בעלות איתנות פיננסית, מסוגל להניב תשואה שמגרדת את רף ה־5%. זה פער משמעותי ביחס לריבית בפיקדונות. בכל מקרה, נדרש להתמקד באג"ח בדירוגי השקעה והימנעות מחיפוש אחר הרפתקאות באג"ח שנושאות תשואות 'זבל'".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.