האם תקציב המשרד להגנת הסביבה לא קוצץ, ואף גדל באופן יחסי?

אילו שינויים עברו על תקציב המשרד להגנ"ס בעקבות המלחמה, ובכלל? בדקנו • המשרוקית של גלובס

עידית סילמן, הליכוד (המהדורה המרכזית,  רדיו קול חי, 12.3.24) / צילום: אתר הכנסת
עידית סילמן, הליכוד (המהדורה המרכזית, רדיו קול חי, 12.3.24) / צילום: אתר הכנסת

להגדרות הציונים לחצו כאן

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

מטבע הדברים, התקציב המתוקן לשנת 2024 שאושר בשבוע שעבר, לא טמן בחובו בשורות רבות. על רקע המצב, משרדים רבים נאלצו בעיקר לקצץ בתקציביהם. אבל השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, טענה שעליה הגזירות פסחו. "הבאנו כמעט 300 מיליון שקלים למשרד, שמרנו על התקציב שלנו", היא אמרה בראיון לרדיו קול חי. "אפילו הגדלנו אותו ביחס לשאר משרדי הממשלה". האם המשרד להגנת הסביבה זכה לכזאת עדיפות לעומת יתר המשרדים בממשלה? בדקנו.

הדרך הראשונה לבדוק את האמירה היא להשוות את התקציב המעודכן לשנת 2024, לתקציב המעודכן לשנת 2023 (שאושר בסוף אותה שנה). בהשוואה כזאת אנחנו מגלים שהתקציב גדל מ-384 מיליון שקל ב-2023 ל-395 מיליון שקל ב-2024. עלייה של 2.8%. כלומר, סילמן צודקת שהתקציב גדל אבסולוטית (השאלה למה התכוונה ב"הבאנו כמעט 300 מיליון שקל", תישאר פתוחה). אבל איך נראה הגידול הזה ביחס לשינוי התקציב בשאר משרדי הממשלה?

בדיקה כזאת מגלה שיש 13 משרדי ממשלה (מתוך 31) שבהם הגידול באחוזים היה מרשים יותר. חלקם, אפשר להניח, זכו לתקצוב נוסף על רקע הוצאות המלחמה. כך, למשל, תקציב הביטחון צמח ב-42%; תקציב הבריאות ב-20%; ותקציב המשרד לביטחון לאומי ב-6%. אך יש גם משרדים שקיבלו תוספת גדולה יותר ללא קשר נראה לעין למלחמה. ביניהם, משרד המשפטים (12%), המשרד לשירותי דת (4%), ומשרד התחבורה (3%).

הדרך השנייה לבדוק את האמירה היא להשוות את תקציב 2024 המעודכן, לתקציב 2024 שאושר עוד לפני המלחמה. בהשוואה כזאת אנחנו מגלים כי התקציב הופחת בכחצי מיליון שקלים. כלומר, גם כאן, על רקע הקיצוץ הזניח, אפשר ללכת עם קביעתה של סילמן שהיא "שמרה על התקציב". אבל טענתה כאילו התקציב מצטיין ביחס לשאר המשרדים לא בדיוק מתאמתת, כשהפעם מצאנו 11 משרדים שבהם התקציב דווקא גדל.

מה עוד חשוב לומר בהקשר זה? שהתקציב שעליו הצליחה לשמור סילמן הוא למעשה תקציב שקוצץ טרם המלחמה. כך, כשמשווים את תקציב 2023 המקורי לתקציב 2022, שאושר על ידי הממשלה הקודמת, מגלים כי כבר אז איבד המשרד כ-10% מתקציבו: מ-429 מיליון שקל הוא צומצם ל-384 מיליון שקל. למעשה, תקציב 2023 של המשרד קטן יותר גם מתקציב 2021, שעמד על 405 מיליון שקל.

אז למה התכוונה השרה? מטעמה נמסר לנו כי "מעבר לסכומים בהצעת התקציב של האוצר, לתקציב המשרד להגנת הסביבה לשנת 2024 יתווספו סכומים למיזמים מיוחדים כמו שיקום שטחים פתוחים, טיפול בפסולת עודפת והדברה בעקבות מלחמת חרבות ברזל, ומיזם 'ערים שקטות' לאכיפה דיגיטלית של רעש באמצעות מצלמות בהיקף של כ-85 מיליון שקל. בנוסף, יתוקצב המשרד ב-140 מיליון שקל נוספים למיזמים לאחר השלמת קביעת מס הפחמן ומס הנסועה. פרויקטים בנושא הפחתת גזי חממה והתייעלות לאחר העברת מס הפחמן, ופרויקטים בתחום תחבורה נקייה לאחר העברת מס הנסועה".

 

כלומר, אין ויכוח על כך שכפי שמופיע בהצעת התקציב שאושרה בכנסת, תקציב המשרד מסתכם באותם 395 מיליון שקל שעל בסיסם נערכה הבדיקה. אלא שלטענת השרה האמירה שלה קשורה לתקציבים נוספים שאינם נכללים בתקציב הזה. לפחות על פניו, חלק מהתקציבים הללו - למשל אלה שקשורים ל"מס הפחמן" ו"מס הנסועה" - הם כאלה שאינם רלוונטיים ל-2024. אך בכל מקרה, הבדיקה שאנחנו יכולים לערוך בהקשר זה היא כזאת שמתבססת על השוואת "תפוזים לתפוזים". כלומר, תקציב המשרד הנוכחי, בהשוואה לתקציבי המשרד בעבר, ובהשוואה לתקציבי המשרדים האחרים.

בשורה התחתונה: דבריה של סילמן חצי נכונים. תקציב המשרד להגנת הסביבה, אכן לא נפגע משמעותית בעקבות המלחמה, והיקפו בתקציב המעודכן דומה לתכנון המקורי. יחד עם זאת, הקביעה שלפיה הוא גדל ביחס לשאר משרדי הממשלה, אינה נכונה, ומצאנו משרדים רבים שתקציבם גדל בשיעור גבוה יותר. בנוסף, התקציב חווה קיצוץ מלכתחילה, בהשוואה למצב בממשלה הקודמת.

תחקיר: יובל אינהורן

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: עידית סילמן
מפלגה: הליכוד
תוכנית: המהדורה המרכזית (רדיו קול חי)
ציטוט: "שמרנו על התקציב שלנו [במשרד להגנת הסביבה], אפילו הגדלנו אותו ביחס לשאר משרדי הממשלה"
תאריך: 12.3.24
ציון: חצי נכון

כשהשרה להגנת הסביבה עידית סילמן התראיינה לרדיו קול חי, היא נשאלה על הפעילות השוטפת של משרדה. בהזדמנות זו, סילמן ביקשה להזכיר את התקציב שניתן למשרד להגנת הסביבה לאחר אישור התקציב המעודכן לשנת 2024: "הבאנו כמעט 300 מיליון שקלים למשרד, שמרנו על התקציב שלנו, אפילו הגדלנו אותו ביחס לשאר משרדי הממשלה", אמרה. כלומר, הרושם שעולה מדבריה הוא שבעוד שבשאר המשרדים בוצעו קיצוצים בתקציב, המשרד להגנת הסביבה שמר על תקציבו, מה שהגדיל אותו באופן יחסי לשאר המשרדים. בדקנו האם אכן בשאר משרדי הממשלה בוצעו קיצוצים תקציביים שלא בוצעו במשרד להגנת הסביבה.

כזכור, התקציב המקורי לשנת 2024 אושר כבר במאי 2023, ביחד עם אישור תקציב המדינה לשנת 2023. אולם, לאחר פרוץ המלחמה היה צורך לעדכן את התקציבים הללו. לכן, בדצמבר אושר התקציב המעודכן לשנת 2023 - ובשבוע שעבר אושר התקציב המעודכן לשנת 2024. בתקציב המעודכן ל-2024, תקציב המשרד להגנת הסביבה עומד על 395 מיליון שקלים.

כלומר, יש שתי אפשרויות להשוות בין התקציב הנוכחי (המעודכן ל-2024 שאושר בשבוע שעבר) לתקציבים קודמים: האחת היא להשוות את התקציב הנוכחי לתקציב המעודכן ל-2023 (שאושר בסוף השנה); השנייה היא להשוות את התקציב הנוכחי לתקציב המקורי לשנת 2024 (שאושר במאי 2023). נבדוק את שתיהן (לטבלה עם ההשוואה המלאה לחצו כאן).

נשווה קודם לתקציב המעודכן ל-2023. כאן, תקציב המשרד להגנת הסביבה עמד על 384 מיליון שקלים. המשמעות היא שביחס לתקציב זה, תקציב המשרד הנוכחי גדל בכ-11 מיליון שקלים - שהם תוספת של כ-2.8%. אבל האם זו התוספת הגדולה ביותר?

מתוך 31 משרדי ממשלה, בהשוואה כזו יש 13 משרדי ממשלה שבהם התוספת גדולה יותר (לא כולל משרד ההתיישבות שאומנם נראה כאילו גדל תקציבו, אך כפי שהסברנו בעבר, הוא למעשה הופחת). יחד עם זאת, חשוב לציין שבחלק גדול מהם, התוספת היא כורח נסיבות המלחמה. כך, למשל, משרד הביטחון (שזכה לתוספת של כ-35 מיליארד שקלים, גידול של כ-42%), משרד הבריאות (9 מיליארד שקלים, 20%), משרד החינוך (5 מיליארד שקלים, 6%) והמשרד לביטחון לאומי (1.5 מיליארד שקלים, 6%). בין המשרדים שגם הם קיבלו תוספת גדולה יותר, הן מבחינה מספרית והן מבחינה אחוזית, ניתן למצוא את משרדי המשפטים, החקלאות, העבודה, שירותי דת והתחבורה.

ומה אם משווים לתקציב המקורי ל-2024? כאן מיקומו של המשרד להגנת הסביבה משתפר מעט. בעוד שבהשוואה כזו תקציב המשרד להגנת הסביבה הופחת בכחצי מיליון שקלים (הפחתה של כ-0.12%), כאן יש 11 משרדים שבהם התקציב דווקא גדל.

נציין גם כי עוד לפני המלחמה, תקציב המשרד להגנת הסביבה עבר הפחתה. בתקציב לשנת 2022, תקציב המשרד עמד על כ-429 מיליון שקלים - ובתקציב המקורי ל-2023, הסכום היה 384 שקלים. כלומר, הפחתה של כ-10% (כ-45 מיליון שקלים).

מהשרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, נמסר: "אכן, השרה דיברה על גידול בתקציב המשרד להגנת הסביבה. מעבר לסכומים בהצעת התקציב של האוצר, לתקציב המשרד להגנת הסביבה לשנת 2024 יתווספו סכומים למיזמים מיוחדים כמו שיקום שטחים פתוחים, טיפול בפסולת עודפת והדברה בעקבות מלחמת חרבות ברזל, ומיזם "ערים שקטות" לאכיפת דיגיטלית של רעש באמצעות מצלמות בהיקף של כ-85 מיליון שקל. בנוסף, יתוקצב המשרד ב-140 מיליון שקל נוספים למיזמים לאחר השלמת קביעת מס הפחמן ומס הנסועה. פרויקטים בנושא הפחתת גזי חממה והתייעלות לאחר העברת מס הפחמן, ופרויקטים בתחום תחבורה נקייה לאחר העברת מס הנסועה".

ואולם, אנו נזכיר שטענתה המקורית של סילמן מתייחס לתקציב משרדה בהשוואה לתקציבי המשרדים האחרים. כלומר, כדי לבצע את ההשוואה הזו, יש לבחון את תקציבי המשרדים לשנת 2024. בתגובה שהעבירה סילמן, היא הצביעה על סכומים שלא צפויים להיכנס ב-2024: מס הנסועה צפוי להיכנס לתוקף לא לפני שנת 2026 (כך לפי תזכיר החוק שפורסם) וגם מס הפחמן יעלה רק באופן הדרגתי החל משנת 2025 ועד 2030 (לפי התוכנית המאזנת שהממשלה אישרה לפני כחודשיים). כלומר, אותם 140 מיליון שקלים שלטענת סילמן יועברו לאחר החלת המסים האלה - הם עדיין בגדר תוספת עתידית שאינה רלוונטית לבדיקה זו.

לסיכום, שלא כמו רוב תקציבי המשרדים, תקציב המשרד להגנת הסביבה אכן לא ספג קיצוץ. ואולם, בניגוד לדברי סילמן, ישנם 11 או 13 משרדים (תלוי בשיטת ההשוואה) בהם נרשם גידול משמעותי יותר בתקציב, אם כי חלקם הוא פועל יוצא של צרכי המלחמה. לכן דבריה של סילמן חצי נכונים.