העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שניתן בשבוע שעבר על-ידי בית המשפט העליון, שאישר פשרה בתביעות ייצוגיות נגד סופרגז ואמישראגז, קבע שורת תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בייצוגיות, המכרסמים בשכרם.

● לקראת מהפכה: החוק שיטלטל את התביעות הייצוגיות
● 35 משרדי עורכי דין מתנגדים לשינויים בתחום התובענות הייצוגיות

השופט עופר גרוסקופף, שכתב את פסק הדין, שאליו הצטרפו ממלא-מקום הנשיא עוזי פוגלמן והשופט דוד מינץ, קבע כי המדרגות שנקבעו בשנת 2012 בפסיקת בית המשפט העליון בהלכת רייכרט הם האחוזים המרביים, ואין לחרוג מהם, ואף הפחית מהם באופן מעשי. בכך אימצו השופטים את עמדת היועצת המשפטית לממשלה.

בתוך כך, בימים אלה עובדים במשרד המשפטים על תזכיר חוק, שנועד להסדיר את שכר טרחת עורכי הדין ואת תחום התובענות הייצוגיות כולו, כדי להתמודד עם ריבוי ההליכים.

במסגרת התביעות, בית המשפט אישר הסדר פשרה, שבמסגרתו תשלם סופרגז 5.5 מיליון שקל, ואמישראגז תשלם 7.6 מיליון שקל, בגין גביית דמי התראה מעבר לסכומים המותרים בשל איחור בתשלום.

באשר לשכר הטרחה, הוסכם בין הצדדים כי באמישראגז ישולם שכר טרחה בשיעור של 25% וגמול של4% לתובע, ואילו בסופרגז ישלמו שכר טרחה של 15.5% וגמול של 3%.

השופטים קבעו כי כי שכר הטרחה של 25% מסכום הפיצוי בעניין אמישראגז חורג מהתקרה המקסימלית שנקבעה בפסק דין רייכרט. שכר הטרחה הופחת ל-20%, והגמול לתובע הייצוגי הופחת ל-3.2%. קביעה זו אימצה את עמדת היועצת המשפטית לממשלה.

באיזה אופן חלה ההגבלה על שכר הטרחה?

בית המשפט ערך הבחנה בין ההליכים. הליך אמישראגז נמשך 15 שנים, ונוהל שם הליך מלא עד תום, וסופו בפסק דין שדחה את התובענה הייצוגית. לעומת זאת, ההליך של סופרגז מתנהל כעשור, ונעצר בשלב בקשת האישור.

בהליך ייצגו את סופרגז משרד עורכי הדין פישר; את אמישראגז ייצג משרד גולדפרב גרוס זליגמן, ואת היועמ"שית ייצג עו"ד יואב שחם מהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.

שכר הטרחה הופחת בכמה היבטים: הראשון - נקבע כי האחוזים שנקבעו בפסק דין רייכרט הם מקסימליים, ולא ניתן להעלותם, בניגוד לפסיקה קיימת ולטענות התובעים, כך שבפועל, פסק הדין מפחית משכר הטרחה.

בפסק דין רייכרט נקבעו מדרגות תשלום: עד 5 מיליון שקל - 25%; מעל 5% ועד 10 מיליון שקל - 20%; מעל 10 מיליון שקל - 15%. בפסיקה מאוחרת הובהר כי יש להפחית עוד את האחוזים לאחר המדרגה השלישית, אם הסכום עולה משמעותית על 10 מיליון שקל.

"ראוי על דרך הכלל לראות את המפתח שנקבע כתקרה מקסימלית, כאשר בכל מקרה ומקרה יש להתחשב באופן שבו הסתיים ההליך", קבעו השופטים.

שנית, נקבע כי האחוזים חלים על שכר טרחת עורכי הדין ועל הגמול לתובע הייצוגי יחד. כלומר, האחוזים שנקבעו לשני התשלומים יחד מחושבים מהפיצוי הכולל.

"יש לכלול את הגמול לתובע המייצג תחת המפתח שנקבע לשכר טרחת באי-הכוח המייצגים, שהרי מדובר בחלוקה פנימית בין העומדים מאחורי בקשת האישור", נקבע בפסק הדין.

שלישית, נקבע כי החישוב של שכר הטרחה והגמול לתובע ייעשו לפי הנטו - הערך הכלכלי של הפיצוי שניתן לקבוצה. זו השיטה הנוהגת היום, אך עד היום לא הייתה המחייבת. המשמעות היא הפחתה מהתשלום לפי הלכת רייכרט.

נוסף על כך, השופטים קובעים כי כאשר בית המשפט מפחית את שכר הטרחה מההסכמות שאליהן הגיעו הצדדים, ניתן להעביר את ההפחתה לטובת הגדלת הפיצוי לקבוצה, אף ללא הסכמת הצדדים. כך בית המשפט הפחית סכום של 440 אלף שקל, והעביר אותו לטובת המשתייכים לקבוצה, שמהם נגבו כספים שלא כדין. 

"ניסיון לתת פתרון שגוי להצפת בתי המשפט"

"פסיקת בית המשפט העליון מצערת ומנסה לפתור בצורה שגויה את הצפת בתי המשפט בתביעות סרק ייצוגיות, במקום למנוע אותן", אומר עו"ד רונן עדיני, המתמחה בתביעות ייצוגיות. לעמדתו, הגבלת שכר הטרחה תפגע במוטיבציה של המייצגים.

עדיני מוסיף כי העליון הכיר בעבר בכך שעורכי הדין הם המנוע לתביעות ייצוגיות, וכי הניסיון להקטין שכר טרחה בתביעות ייצוגיות טובות וראויות הוא שגוי.

לדבריו, "בארה"ב שכר טרחה הוא 30%-25%, מדוע לא בישראל? מדוע לייבא כללים משפטיים שונים מבית המשפט של דלוואר, רק לא את שכר הטרחה הנהוג שם? הפסיקה תוביל לכך שעורך דין כלל לא יתאמץ להגדיל את הפיצוי לקבוצה ויסתפק בפשרה נמוכה, כי הוא יהיה אדיש לתוספת הפיצוי. זו פגיעה בציבור.

"גם הקביעה ששכר הטרחה יחושב מהנטו ולא מהברוטו היא שגויה לחלוטין: אם סיכמתי עם לקוח שאקבל 20% מזכייה, והוא זכה במיליון שקל, אקבל 20% מהמיליון (כלומר מהברוטו), ולא 20% מ-800 אלף (שזה הנטו), שזה מה שנקבע בפסק דין סופרגז כעת. אז מדוע שבייצוגיות זה יהיה שונה?".

לעומת זאת, עו"ד אברהם מורל, שותף במחלקת הליטיגציה במשרד פרל כהן, סבור כי הסדר שעשו שופטי העליון הוא ראוי. "הקביעות ראויות ונכונות, ומעמידות באופן הנכון את שיעור הגמול ושכר הטרחה בהליכים ייצוגיים", הוא אומר.

עו"ד מורל מדגיש כי אחד המכשולים במשאים-ומתנים בין צדדים בניסיון להגיע להסכמות הוא סוגיית גובה הגמול ושכר הטרחה. לעמדתו, כעת, משבית המשפט הבהיר את האופן המדויק לחישוב, הוא מקווה שהדבר יסייע לצדדים להגיע להבנות, ובכך ייחסך זמן יקר המושקע בניהול תביעות.

עו"ד אהרן מיכאלי, ראש מחלקת ליטיגציה מסחרית ותובענות ייצוגיות במשרד גולדפרב גרוס זליגמן, שייצג את אמישראגז בהליך, אומר כי קביעת שכר הטרחה בייצוגיות הוא נושא מורכב ורגיש. "מצד אחד, התשלום נדרש כדי לתמרץ אכיפה אזרחית במקרים ראויים; מצד שני, מאחר ששכר הטרחה והגמול עולים באופן משמעותי על תשלום אישי לחברי הקבוצה, הם יוצרים 'בעיית נציג' בין חברי הקבוצה ובין התובעים הייצוגיים ועורכי הדין.

"מצד שלישי, הסכומים יכולים להיות משמעותיים באופן שאינו הולם את היקף ההשקעה, בפרט כאשר התביעות מסתיימות בפשרה בשלב הבקשה לאישור".

עו"ד עידו שטיינר, העוסק בתובענות ייצוגיות, שניהל את ההליך נגד סופרגז, אומר כי "העובדה שבאופן חריג הסכם הפשרה אושר בבית המשפט העליון ולא בערכאות הנמוכות יותר, נתנה בידי בית המשפט העליון הזדמנות להתוות דרך בנושא. בראייה כוללת, זהו צעד מבורך אשר יתווה כיוון לערכאות הנמוכות, כאשר כיום השוני בנושא בין ערכאה לערכאה הוא מהותי".

עו"ד מיכאלי מוסיף כי פסק הדין "עושה סדר" בדרך חישוב שכר הטרחה וקובע נוסחה ברורה, תוך הדגשת הצורך בשיקול-דעת שיפוטי לפני נסיבותיו של כל תיק, ותוך הוספת ממד של שיקול-דעת לנוסחת החישוב.

הרפורמה שיצאה לדרך לפני ארבע שנים

כאמור, סוגיית שכר הטרחה עומדת להיות חלק מתזכיר חוק שעליו עובדים בימים אלה במחלקת ייעוץ וחקיקה. במשרד המשפטים החלו ברפורמה בתחום לפני ארבע שנים, עם הקמת צוות בין-משרדי. בראש הצוות עמדה המשנה ליועמ"שית, עו"ד כרמית יוליס.

לפני כשנה פורסמו ההמלצות, שנועדו להתמודד עם ריבוי התובענות הייצוגיות בישראל. הצוות הציע לבטל את האפשרות של הצדדים להגיש לבית המשפט המלצה מוסכמת לגובה הגמול ושכר הטרחה, ובית המשפט הוא שיקבע את גובהם.

הוצע לקבוע בחוק כי אחוזי שכר הטרחה והגמול ייקבעו לפי סכום הפיצוי לקבוצה והשלב שבו הסתיים ההליך. במסגרת המנגנון, הוצע כי לבית המשפט תהיה סמכות לסטות מהאחוזים הקבועים בטבלה עד ל-2%, למעלה ולמטה.

עו"ד טל ויזנגרין, שותפה במחלקת ליטיגציה, פישר (FBC), שייצגה את סופרגז בתיק מוסיפה כי הקביעות בפסק הדין "מחדדות את הכללים לקביעת גמול ושכר טרחה בתביעות ייצוגיות, נושא שהיה פרוץ יחסית והשתנה מאוד בין ערכאה לערכאה. הן מצמצמות תביעות מופרזות בהיבט של שכר טרחה וגמול, ומעניקות כלים מוגדרים וסבירים לקביעתם. במובן זה מדובר בחדשות חיוביות עבור תובעים ונתבעים כאחד - אשר יוכלו להתנהל במידת ודאות גבוהה יותר מבעבר בעת ניהול הליכים ייצוגיים והסכמי פשרה".