ההפגנות בקמפוסים בארה"ב העירו את תעשיית הפייקים

המחאות בקמפוסים הפכו לוויראליות. אבל לא כל מה שפרסמו עליהן נכון • המשרוקית של גלובס

מתוך פוסט ויראלי ברשת איקס, 28.4.24
מתוך פוסט ויראלי ברשת איקס, 28.4.24

מוקד מחאה משמעותי נגד המלחמה בעזה, ולעתים גם נגד ישראל, הוא האוניברסיטאות, בדגש על אוניברסיטת קולומביה שבניו יורק. המחאות תפסו את תשומת־הלב של התקשורת העולמית, לאחר שבחלק מהאוניברסיטאות הסטודנטים המוחים השביתו הלכה למעשה את היכולת לקיים לימודים כסדרם. זאת באמצעות הפגנות סוערות, הקמת מאהלים בקמפוסים והשתלטות על מבנים. וכמו הרבה אירועים במלחמה הזו, גם האירוע הזה יצר פייקים רבים ברשתות. הנה כמה בולטים.

המשרוקית | האם בשנה האחרונה נהרגו יותר מ-140 עובדי סיוע הומניטרי בעולם?
המשרוקית | האם מודי'ס הורידה את דירוג האשראי בגלל המצב הגאופוליטי?

לא מדיניות רשמית. מי שמצאו את עצמן מתקשות מול המחאות הן האוניברסיטאות, שהתנהלותן בנושא רחוקה מלהשביע רצון. בהתאם, חלק מההשמצות של מפיצי הפייקים היו נגדן. "הרווארד החליפה את הדגל האמריקאי בדגל הפלסטיני", דיווחו פוסטים ברשתות החברתיות. "פעם אוניברסיטת הרווארד ועכשיו אוניברסיטת חמאס". לפוסטים צורף וידאו בו הדגל הפלסטיני מונף בקמפוס האוניברסיטה. אך כפי שהראו בארגון האמריקאי factcheck.org, זה לא תיאור מדויק של המתרחש בסרטון. הווידאו, צריך להגיד, אמיתי. אבל הוא מראה פעולות של מפגינים שפעלו על דעת עצמם, ולא מדיניות רשמית של הרווארד כפי שעולה מהטקסט. האוניברסיטה הסירה את הדגל זמן קצר לאחר מכן. חלק מהפוסטים תיקנו את עצמם בהמשך.

לא ניו יורק, המבורג. היו גם מי שביקשו לפאר את המחאה ולהראות אותה כמי שסוחפת גם את הציבור שמחוץ לקמפוסים. "השיטפון באוניברסיטת קולומביה החל, מתפשט ולא יעצור בסטודנטים שמאוימים בגירוש מהאוניברסיטה", נכתב בפוסט ברשת איקס לצד סרטון שמראה רחובות מלאים במפגינים, באופן שבקושי יש להם מקום לזוז. האם יכול להיות שמה שהתחיל באוניברסיטת קולומביה שטף את רחובות ניו יורק? כפי שהראו בארגוני בדיקת עובדות כמו Misbar הערבי, Check Your Fact האמריקאי ואחרים, לא בדיוק. את הווידאו הזה אפשר למצוא מסתובב ברשת עוד מינואר, לפני שהתחילו הפגנות הסטודנטים הנוכחיות. ההפגנה הנצפית בו, שלפי הדיווחים השתתפו בה כ־100 אלף מפגינים, התקיימה בכלל בהמבורג, גרמניה. לפי הדיווחים, כ־100 אלף איש השתתפו בהפגנה, שלא הייתה נגד ישראל אלא נגד מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה (AfD), והוגדרה כהפגנה "נגד גזענות והימין הקיצוני".

לא הפגנת סולידריות. האם ההחלטה להשעות חלק מהסטודנטים הייתה קאונטר־פרודוקטיבית? "זה מה שקורה כשמשעים 15 סטודנטים על תמיכה בפלסטין", נכתב על וידאו בו נראית הפגנה גדולה עם דגלים פלסטיניים וכאפיות. כפי שהראו ב־USA Today, אפשר להגיד לזכות מפרסמי הסרטון שהפעם לפחות מדובר בהפגנה שקשורה למלחמה. אבל הווידאו הזה מסתובב באינסטגרם מאז מרץ, והוא בכלל מאוסלו.

לדייק גם בביקורת. למרות שיש צדק בטענות נגד המחאות, חשוב לדייק בעובדות. "פלאיירים מחולקים באוניברסיטת קולומביה על־ידי סטודנטים תומכי חמאס: 'אונס הוא התנגדות'", דיווח בזעזוע פוסט באינסטגרם לצד תמונה שמראה פלאייר לדוגמה. "זה נחשב לחופש הביטוי?" תהה המפרסם. המסר מזעזע, אבל התמונה היא לא מההפגנות באוניברסיטת קולומביה. כפי שהראו ב־USA Today, התמונה של הפלאייר הזה מסתובבת עוד ממרץ, לפני המחאות ההמוניות. לפי גורמים רשמיים באוניברסיטה, הם לא מודעים לכך שהמנשר מסתובב שם, ולא נמצאה שום ראיה אחרת להימצאותו בקמפוס.

תחקיר: אוריה בר־מאיר