"כשאנחנו דנים בחברה הערבית, הסטיגמה שקיימת היא שהערבים גרים בווילות אבל זה לא המצב. המצב הוא ש־85% מהדור הצעיר בתוך היישובים הערביים הוא מחוסר פתרונות דיור ואין לו קרקע פרטית", כך אמרה ד"ר ענאיה בנא, מנכ"לית משותפת ומייסדת עמותת אל־ביאדר, במסגרת כנס הפוטנציאל והתשואה של החברה הערבית בישראל.
● כנס הפוטנציאל של החברה הערבית | "במסגרת תוכנית החומש לחברה הערבית, אנחנו משקיעים קודם כל בחינוך. הפערים מצטמצמים"
● כנס הפוטנציאל של החברה הערבית | מנכ"ל פרטנר אבי גבאי: "המשק מפספס את החברה הערבית בענק"
● כנס הפוטנציאל של החברה הערבית | דב קוטלר מדבר לראשונה על הפרישה, בריחת גופים מממנים זרים והפוטנציאל של החברה הערבית
"גם מבחינת הקרקע הפרטית, בניית בית כרוכה בעלויות מאוד גבוהות, זה יכול להגיע ליותר מ־300 משכורות, גבוה בהרבה מהממוצע של ה־OECD". לדבריה, "אנחנו מדברים על מחסור ומצוקה שקיימת וצורך לפתרון אקוטי בדיור".
היא אומרת כי "אפשר לראות בנתונים את הפערים בין מלאי, שבעצם מדבר על ההזדמנות, הפוטנציאל, זה משהו חשוב שקרה במסגרת תוכניות החומש האחרונות, אבל התחלות הבנייה הן רחוקות מלאפשר לממש את המלאי. אנחנו מדברים כרגע על מחסור שנתי של כ־5,000 יחידות דיור, והשאלה שנשאלת, אם הפוטנציאל קיים, אז למה?".
שוני בין רשויות
בקרקע בבעלות המדינה, מסבירה בנא ג'רייס, "התכנון יותר פשוט. מבחינת היישובים הערביים, רק 15% מהמלאי נמצא על קרקע בבעלות המדינה. תכנון על קרקע פרטית הוא יותר מורכב ודורש יותר מוסכמות". גם מבחינת פיתוח, "שכונות שבקרקע המדינה, יש להן תקציבי פיתוח מובטחים. מבחינת פיתוח בקרקע פרטית, זה מחייב פעילות של תמיכה, זה לא מספיק למרות כל מיני החלטות עזר. יש החלטה לסבסד פיתוח בקרקע פרטית על מנת לאפשר שימוש אבל זה עדיין מגיע למספרים נמוכים מאוד".
גם בגזרת הבנייה עצמה, נערמים קשיים. "כל הבנייה הבין־דורית למשל, מחכה למימוש איטי, או מחסור בתמריצים מסויימים על מנת לאפשר את המימוש בפועל. המצב בפועל הוא שישנם משאבים, ישנן החלטות ממשלה, יש תקציבים, אבל הם עדיין לא מתממשים לכדי יחידות דיור".
לדבריה של בנא ג'ריס, "אנחנו מכירים את המסגרות הפיננסיות הקיימות בחברה היהודית, פינוי בינוי למשל, ואין אותן בחברה הערבית. אנחנו מנסים לעבוד בשיתוף עם משרדי הממשלה, אם זה משרד השיכון או רשות מקרקעי ישראל".
היא מסבירה גם כי ההתמודדות היא שונה בכל רשות ובכל עיר. "יש לנו עשר רשויות מקומיות", כשלדבריה, בכל רשות התשובות לשאלות הן שונות: "איך מגדילים מלאי של דיור ושומרים על המדיניות של האזור, מפתחים תחבורה, את הנגישות ויוצרים התפתחות עירונית גדולה יותר". עוד היא מסבירה כי "התפיסה היא שבעלי קרקע פרטית יכולים להיות חסם, אבל יותר מ־50% מבעלי הקרקע הפרטית בחברה הערבית מוכנים ליוזמות, ומהצד השני קהל היזמים עדיין לא התקרב לאותם בעלי קרקעות".
*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק הפועלים קו אימפקט ואל-ביאדר
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.