היורש, הכלכלה המקומית וההשלכות על הנפט: איראן נערכת ליום שאחרי ראיסי

מותו של נשיא איראן אברהים ראיסי (63) בהתרסקות מסוק הכה בתדהמה את משטר האייתוללות, בין היתר מכיוון שהוא היה צפוי להתמנות לתפקיד המנהיג העליון עם מותו של עלי חמינאי בן ה-85.

● כותרות העיתונים בעולם | איך תיראה איראן ביום שאחרי, וסין שורפת את כל הגשרים עם ישראל
● קיצוני אפילו במונחים של איראן וכזה ששלח אלפים למותם. הכירו את הנשיא שנהרג בהתרסקות מסוק
● "תזמון רגיש במיוחד": כך סיקרו בעולם את מותו של נשיא איראן

על פי החוקה האיראנית, אם נשיא מת במהלך כהונתו, סגן הנשיא יכהן כממלא מקום, באישור המנהיג העליון, שהוא בעל הסמכות הסופית. בתוך חמישים יום צפויות להיערך בחירות מחודשות. בהתאם לכך, מי שייכנס לנעליו של ראיסי הוא סגן הנשיא מוחמד מוחבר בן ה-68.

מוחבר עצמו יהיה חלק מוועדת הבחירות לנשיאות, ולצדו יישבו שתי דמויות ידועות: יו"ר הפרלמנט, מוחמד באכר קליבאף, וראש הרשות השופטת, ע'ולאם־חוסיין מוחסני־אג'אי. "יכול להיות שקליבאף, שהיה מועמד בבחירות ב־2005 וב־2013, יהיה היורש. זה לא בטוח, אבל כבר מדברים על זה", אומר לגלובס ד"ר מאיר ג'בדנפר, מרצה לאיראן בבית ספר לאודר לממשל ועמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור (ICT), אוניברסיטת רייכמן.

בדומה לראיסי, שנהנה מקרבה לחמינאי, והפך למועמד בלתי רשמי למחליפו עם מותו, כך גם מוחבר נהנה מקרבתו למנהיג העליון. לאחר בחירות 2021, דאג חמינאי כי מוחבר ימונה לסגן הנשיא. לפחות במדיניות חוץ, הוא לא צפוי לחרוג מהקו שהנהיג ראיסי. כך למשל, בסוכנות הידיעות רויטרס מדווחים כי מוחבר נטל חלק במשלחת איראנית שהגיעה למוסקבה באוקטובר האחרון - במטרה לסגור מכירת טילי קרקע־קרקע וכטב"מים נוספים לרוסיה. לצידו נכחו במשלחת שני בכירים ממשמרות המהפכה ובכיר מהמועצה האיראנית לביטחון לאומי.

עוד בטרם הפך לסגנו של ראיסי, מוחבר עמד בראש קרן ההשקעות של המנהיג העליון, סטאד. הקרן הזו נתונה לסנקצות אמריקאיות מאז 2013, כאשר מעל מוחבר ריחפו בעבר סנקציות אישיות. האיחוד האירופי כלל אותו בשנת 2010 ברשימת עיצומים נגד מעורבים בתוכנית הגרעין והטילים הבליסטיים, אבל הסירו אותו כעבור שנתיים בלבד.

מי יהיה יורשו של חמינאי?

בדומה ליתר הקריירה שלו, מוחבר לא יהיה ממש בדרג קבלת ההחלטות. הגוף שמאשר את זהות המשתתפים בבחירות לנשיאות הוא מועצת שומרי החוקה, אותה מערכת שבבחירות ב־2021 החליטה לפסול מאות מועמדים ולאשר רק שבעה. אחד מהם הוא ראיסי, אבל ששת האחרים היו כאלו שלא הייתה שום סבירות שיגברו עליו. גם כעת הם צפויים לשמור על הקו השמרני הקיצוני של המשטר, אבל זה יקרה בצל בלבול גדול במשטר, שהרי כולם ידעו כי ראיסי ייבחר בתור צעד מקדים למינויו למנהיג העליון כמחליפו של חמינאי, כשזה יילך לעולמו.

"אם ראיסי היה אחד מהמועמדים להחליף את חמינאי, אז זה משפיע שהוא הלך לעולמו - אך זה לא בטוח", מסביר ד"ר ג'בדנפר. "כל תהליך הבחירה של המנהיג העליון הוא מסווג. יש שלושה-ארבעה אנשים שיודעים מי יהיה היורש. ייתכן כי כעת חמינאי יידרש למצוא יורש אחר, וזה עשוי לערער במידה מוגבלת את המשטר. איני רואה במותו של ראיסי כמשמעותי לישראל, שהרי הוא לא היה עצמאי".

באקונומיסט מציינים כי מי שסומן לצד ראיסי כמועמד לרשת את חמינאי בבוא הבעת הוא בנו השני של המנהיג העליון, מוג'תבא חמינאי. עם מותו של ראיסי, נראה כי הדרך של מוג'תבא להפוך למנהיג העליון סלולה, גם אם הוא דמות דתית ולא פוליטית. צעד שכזה עשוי להיות בעל השפעות ארוכות טווח באיראן, בגלל שזו תהיה הפעם הראשונה מאז המהפכה האסלאמית ב־1979 שתואר המנהיג העליון עובר מאב לבן.

הסנקציות יכבידו, וגם האינפלציה

בבלומברג ניתחו כמה השלכות אפשריות של הטלטלה הפוליטית באיראן על הכלכלה. ביחס למחיר הנפט למשל, נכתב כי איראן העלתה את התפוקה בשנים האחרונות, כאשר רוב הייצוא מגיע לרוכשים בסין. קצב ההפקה הנוכחי עומד על יותר מ־3 מיליון חביות ביום, הגבוהה ביותר מאז 2019.

בקצב התפוקה נוכחי איראן היא היצרנית השלישית בגודלה מבין חברות אופ"ק. עם זאת, עולות שאלות לגבי עד כמה טהרן יכולה להעלות את הייצור בהתחשב במגבלות יכולות התפוקה. בהסתכלות קדימה, הסיכוי שיורשו של ראיסי יוכל להסתמך על ייצור נפט כדי להניע את הצמיחה נמוך, לאור הסיכונים הגיאו־פוליטיים והסנקציות של המערב.

לאחר ההודעה על התרסקות המסוק ומותו של ראיסי, נרשמה תנודה קלה במחיר הנפט כלפי מעלה. בבנק לאומי פרסמו סקירה לאחר האירוע והעריכו כי מחיר הנפט בעולם צפוי לעלות כעת. לדבריהם בשוקים הפיננסים חוששים כי "אירוע זה יגביר עוד יותר את מידת אי-הוודאות הגאו-פוליטית ותחושת הסיכון. המצב הפוליטי באיראן נמצא בנקודה רגישה, ויתכן כי יחולו זעזועים בממשל הדיקטטורי". הם מוסיפים כי "במסגרת מגוון האפשרויות, יתכן כי הממשל האיראני ירצה להשקיע את מאמציו בהשגת "שקט ציבורי/חברתי" מקומי, תוך שהוא מפנה את הזרקור הבינלאומי למוקדים אחרים, יתכן כי באמצעות שלוחות איראניות (חות'ים, חיזבאללה וכו') וערעור נוסף של המצב הגאו-פוליטי האזורי".

ראיסי, שנכנס לתפקידו כאשר איראן נאבקה במגפת הקורונה, עמד בראש תקופה נדירה ורצופה בת שלוש שנים של צמיחה - שבשיאה ב-2023 התקרבה ל־5%, והיא הייתה בין המדינות בעלות הצמיחה המהירה ביותר במזרח התיכון. אולם, כאשר תפוקת הנפט התייצבה והתעסוקה חזרה לרמות של טרום המגפה, האינפלציה נעה הרבה מעבר לספרות הדו־ספרתיות וצפויה להישאר בין הגבוהות בעולם השנה, ב־35%, על פי קרן המטבע הבינלאומית.

לשמחתו של הנשיא הבא, הוא לא יצטרך להתעסק בתקציב המדינה, מכיוון שלפני מותו הספיק ראיסי להוביל את אישור התקציב לשנה הפרסית הנוכחית (21 במרץ 2024 - 20 במרץ 2025). על סדרי העדיפויות של ראיסי ניתן ללמוד כי על אף שאיראן מדינה שנתונה למשבר כלכלי חמור, הוא דאג להפניה של 360 טריליון ריאל (כ־600 מיליון דולר) לפעילות תעמולה.

כחלק מאותו תקציב הופנו יותר מ־800 מיליארד ריאל לתקציב הוועדה שעוסקת בהליך המשפטי שנוגע לחיסול מפקד כוח קודס קאסם סולימאני ב־2020, ואילו 20 טריליון ריאל להדהוד ההצטרפות האיראנית לארגון בריקס ולארגון שנגחאי לשיתוף פעולה (SCO). בתקופה שבה רואים את המדיניות האנטי־ישראלית של דרום אפריקה, מסקרן דיווח בערוץ איראן אינטרנשיונל כי לא פחות מ־269 מיליארד ריאל מופנים לנספחות התרבות האיראנית בעיר פרטוריה במדינה.

"בית הנשיא משמעותי כל עוד יש יחסים טובים עם המנהיג העליון, ולראיסי היו יחסים טובים עם חמינאי, אבל הוא לא היה אדם עם חזון", מסכם ד"ר ג'בדנפר. "ראיסי לא היה בעל דעות משלו, אלא כזה שחיפש לציית למנהיג העליון. הוא לא היה בעל השפעה על הביטחון או מדיניות החוץ, אלא על כלכלה - והיה גרוע בכך".