הבורסה המקומית געשה בשבוע שעבר כאשר ברק עילם, מנכ"ל חברת התוכנה הדואלית נייס - החברה השנייה בגודלה בבורסת ת"א, פרש במפתיע לאחר למעלה מעשור בתפקיד. המניה הגיבה בנפילה של 14%, כאשר המשקיעים תהו מה גורם למנכ"ל המוערך לוותר על תפקידו. בשוק העריכו שהוא פרש בגלל תחושת מיצוי ורצון לחפש אתגר חדש.
● המומחה שבטוח: גל עזיבות המנכ"לים רומז שהידרדרות נוספת בדרך למשק
● פרשנות | התופעה החריגה הזו התרחשה רק שש פעמים ב-50 השנים האחרונות. בכל פעם הגיע אחריה מיתון
● אנבידיה 2030: השלב הבא של המניה החמה ביותר בוול סטריט
● ראיון | ההייטקיסט שעזב הכול ובטוח: תור הזהב של היהודים באמריקה נסדק
עילם הוא האחרון בשרשרת ארוכה של מנכ"לים שעזבו את תפקידם מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל. על פי בדיקת גלובס, לא פחות מ־53 מנכ"לים בבורסה המקומית עזבו את תפקידם (כ־10% מהמנהלים). התופעה מקיפה ענפי מסחר רבים, בהם נדל"ן (למשל איירפורט סיטי, חג'ג' נדל"ן ולהב אל. אר); תעשייה (חמת, רב בריח, אקרשטיין וקליל); שירותים ומסחר (נייס, בזק, שופרסל ודיפלומט); פיננסים (בנק הפועלים, פסגות, פנינסולה, מימון ישיר והראל); אנרגיה מתחדשת (אקופיה, סולגין ופינרג'י) וביומד וקנאביס (פנאקסיה וקנאשור).
גם בחברות ישראליות מעבר לים שנסחרות בוול סטריט, ניתן לסמן שינויים משמעותיים. גיל שויד, מנכ"ל חברת אבטחת הסייבר הישראלית צ'ק פוינט, הודיע על פרישה אחרי 30 שנה, וברדקום, חברת הפתרונות לבדיקת רשתות תקשורת, התחלפו שני מנכ"לים. מאחר שמדובר בחברות שאינן נסחרות בישראל, השינויים בהן לא נספרו ברשימה.
מדוע המנהלים עוזבים?
מדוע התופעה מתרחשת ביתר שאת בתקופה הזו? משקיעים שמנסים למצוא תשובה בדיווחים שהחברות מפרסמות מעלים בדרך כלל חרס בידם. החברות מרבות להשתמש בניסוח זהה, גנרי ומעורפל, לפיו ההתפטרות "אינה כרוכה בנסיבות שיש להביאן לידיעת המשקיעים", הודעה שאינה מספקת הסבר סביר לעזיבה.
ייתכן שלמלחמה וההרעה בתנאים הכלכליים במשק היה תפקיד בהחלטה, זאת לצד מגוון סיבות "טבעיות", כמו תחושת מיצוי לאחר שנים בתפקיד, מעבר למשרה ניהולית אחרת, העברת שליטה או מכירת פעילות, ואף סיומה של שנה אזרחית (חלק מהמנכ"לים מעדיפים לעזוב בתאריך "מסודר").
בכירים בשוק מסבירים שחלק מהמנכ"לים שהתפטרו חטפו טלטלה בעקבות המלחמה. "המלחמה דחפה אנשים שהתלבטו בנושא להגיע להחלטה ולבצע את המהלך", אומר גורם בשוק. "אצל אחרים זה יכול לנבוע מכך ש'הזיזו להם את הגבינה': פתאום הרבה יותר קשה לגייס משקיעים, הרבה קווי אשראי לא מסתדרים, הלחץ עולה ויש כאלה שלא עומדים בו". גורם נוסף מציין כי מנכ"ל שמתאים לתקופה של גאות בשווקים, יכול לא להתאים לתקופה של שפל ושל קשיים.
"מנכ"לים אוהבים לעזוב בשיא", אומר גורם בשוק. "הם מרגישים שהביאו את החברה להצלחה ומעדיפים לא להמתין עד שהיא תיפגע. מנכ"ל יודע מתי החברה הגיעה לשיא והוא מעדיף לשחרר ולהיזכר כזה שהביא אותה להישג הגדול".
רו"ח אמיר איל, יו"ר בית ההשקעות אינפיניטי, אומר שהתקופה הנוכחית רוויה באתגרים ניהוליים משמעותיים, ובהתאם הלחץ על המנהלים גובר. "דווקא בזמן משבר נוצרות הזדמנויות, בטח בשוק המקומי. המחירים נמוכים ויש הרבה התעניינות בביצוע השתלטות על חברות. זה גן עדן לשינויים. מנכ"לים מזהים את ההזדמנויות הללו ומעריכים שזה הזמן הנכון מבחינתם לבצע את השינוי".
קשיים בסקטור
ניתן לחלק את השינויים שיצרה המלחמה בשוק למספר קטגוריות: הראשונה היא קשיים. חלק מהחברות סובלות מאז 7 באוקטובר בירידה חדה בפעילות והרעה בתוצאות, כאשר אצל חלקן הפגיעה החלה הרבה קודם. אחד הבולטים בהם הוא תחום הנדל"ן. חברת חנן מור לדוגמה, לקחה מימון יקר וגבוה מדי על מידותיה ולא הצליחה לעמוד בתשלומים. בנוסף, יש לא מעט חברות נוספות שנמצאות במעגל השני של אספקת ציוד לבית שנפגעו בעקבות עליית הריבית והצניחה במכירת דירות, כמו חמת, קליל ורב בריח.
הדחה על ידי ההנהלה
בחלק מהמקרים, מדובר בכיפופי ידיים בין המנכ"ל לבעלי המניות הגדולים בחברה. כך לדוגמה, אורי וטרמן, מנכ"ל שופרסל לשעבר, נאלץ לעזוב את תפקידו אחרי שהאחים יוסי ושלומי אמיר הפכו לבעלי השליטה בפועל בקמעונאית הגדולה בישראל. במהרה, השניים הדיחו את וטרמן ואת איציק אברכהן, המנכ"ל המיתולוגי ועד לאחרונה יו"ר החברה.
מקרה דומה התרחש גם בחברת שירותי הסיעוד וכוח האדם דנאל, כאשר אילן ישראלי ששימש כמנכ"ל החברה יותר מ־15 שנה, עזב בעקבות הפיכתה של יבואנית הרכב יוניברסל מוטורס (UMI) לבעלת המניות הגדולה בדנאל (13%). על פי הערכות, UMI מתכוונת לבצע שינויים גדולים בחברת שירותי הסיעוד, לאחר שאיבדה 56% משוויה בשנתיים וחצי האחרונות בעקבות השקעות כושלות בתחום הרפואי. עם זאת, יש לציין שבתקופתו של ישראלי המניה זינקה בחדות.
תנועה בין חברות
במקרים נוספים, החליטו מנכ"לים לפרוש כדי להתמודד על תפקידים אחרים. כך לדוגמה, תמיר אמיר, מנכ"ל חג'ג' נדל"ן, פרש כדי להתמודד על תפקיד המנכ"ל של בזק, לאחר שרן גוראון פרש באופן מפתיע בתום שנתיים בלבד. גוראון עצמו הסביר את המהלך בתחושת מיצוי.
בקבוצת התעשייה אקרשטיין פרש דורון סלע מהתפקיד כדי לעבור לנהל את חברת אייקון גרופ, המפיצה את מוצרי אפל בארץ באמצעות חנויות iDigital. סלע החליף את דוידי פיאמנטה, שהודיע בקיץ על מעבר מאייקון לטובת ניהול יבואנית רכבי קיה, חברת טלקאר של רמי אונגר.
פורש בולט נוסף ברשימה הוא מנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר, שהודיע על עזיבה בתום חמש שנים בתפקיד ופחות משנה אחרי שכהונתו הוארכה על ידי בעלי המניות. בראיון לגלובס, אמר קוטלר כי "אין הסבר רציונאלי להחלטה. יש 17 סיבות ואין אף סיבה. מי שמכיר אותי יודע שאני למעלה מ־20 שנה מנכ"ל ופעם בחמש שנים המנוע הפנימי אומר שצריך שינוי. אין לי שום תפקיד, לא סגרתי חוזה עם אף אחד".
בשלב זה, לא ידוע לאן מועדות פניו של קוטלר, אך אם לשפוט לפי שותפיו לצמרת הבנקאית, הוא לא יישאר ללא עבודה. באפריל אשתקד פרש אורי לוין מתפקיד מנכ"ל בנק דיסקונט כדי לעבור לנהל את חברת הנדל"ן תדהר, וסמדר ברבר־צדיק, מנכ"לית הבינלאומי, פרשה בשנה שעברה וצפויה להתמנות לתפקיד יו"ר פיבי. כך יצא שבתוך קצת יותר משנה התחלפו שלושה מתוך חמשת המנכ"לים של הבנקים הגדולים בישראל.
מכירת פעילות כושלת
יש גם מקרים של מכירת פעילות כושלת וניסיון לבצע שינוי מהותי בחברה. כך למשל קרה בחברת האנרגיה המתחדשת סולגרין: המנכ"ל דרור שרון עזב אחרי שהחברה האם, ג'נריישן קפיטל, החליטה למחוק אותה מהבורסה בעקבות הפסדים של מאות מיליוני שקלים, בעיקר בשל השקעה כושלת בפעילות החברה הבת קיוביקס בארה"ב.
ברשימה הלא מכובדת הזו נמצאות גם חברת הקנאביס פנאקסיה, כאשר השלד הבורסאי מוזג בסופו של דבר עם בית ההשקעות הקטן והספקולטיבי ברק של שי ברק ותומר חיים, וגם אקופיה, חברת הרובוטים לניקוי פאנלים סולאריים שהשמידה ערך של כמיליארד וחצי שקל ונמכרה למנכ"ל ערן דגני ב־18 מיליון שקל בלבד.
שינוי ארגוני
יש גם חברות שבהן השינוי מתעתע יותר. מדובר בחברות שבהן נרשם שינוי ארגוני פנימי, כך שהמנכ"ל ימשיך להיות פעיל בחברה כיו"ר או בתפקיד בכיר אחר. ברשימה הזו נמצאים נעם וימן מדיפלומט, מיכאל אדיב מחברת האבטחה ג'י וואן, וגם רון רוטר מקסטרו, שיעבור לנהל את זרוע חו"ל של קבוצת האופנה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
