פרויקט התמ"א מתעכב? כך חושב הפיצוי לדיירים בדרום תל אביב

זהו סיפור על פרויקט התחדשות עירונית פשוט לכאורה, ש"נמרח" והתעכב במשך שנים, ולמעשה טרם הושלם עד היום - אף שהעבודות בו התחילו כבר בינואר 2018, קרי לפני כשש וחצי שנים. הדיירים שהמשיכו לגור במקום במהלך הבנייה, מתלוננים על בעיות תברואה קשות, על פסולת בניין ואשפה המצטברות במתחם ועל תנאי מגורים בלתי נסבלים.

אומנם פרויקטי תמ"א "תקועים" הם עניין נפוץ במחוזותנו, למרבה הצער, אך נראה שכאן הגיעו מים עד נפש. הדיירים פנו לבורר כדי שזה יחייב את החברה היזמית, גרניט הנדסת חיזוק מבנים, לפצות אותם. התוצאה: פיצוי של כ־202 אלף שקל לפחות לכל דייר - וזו כנראה רק ההתחלה.

● מדוע בפרויקטי תמ"א 38 היזם אחראי על איחור במסירה ולא הקבלן
● זכות הסירוב של דייר סרבן - לא לעולמים

סיום העבודות תוכנן לינואר 2020

המדובר בפרויקט תמ"א 1/38 ("חיזוק ועיבוי") ברחוב קורקידי 20-22 בשכונת נווה עופר בתל אביב, צפונית ל"ברך" המפורסמת של נתיבי איילון. גרניט הנדסת חיזוק מבנים התחייבה לחזק ולשדרג את צמד הבניינים, שבהם 32 דירות קיימות, ולהוסיף לכל מבנה 2.5 קומות, ו־22 דירות בסך־הכול.

פסק הבוררות שניתן לאחרונה על־ידי הבורר עו"ד ארז גוריון, שמונה לנהל את ההליך במרץ 2023, מגולל את התמשכות ההליכים. שם מצוין כי ההסכם בין הדיירים לבין החברה נחתם עוד ביוני 2012. בתוספת להסכם שנחתם ב־2016, עודכנו מועדי הביצוע, וכך קרה שוב ב־2017, ובסופו של דבר נקבעה תקופת הביצוע על 18 חודשים, בתוספת שישה חודשי דחייה בשל כוח עליון. בפועל, הבנייה החלה בינואר 2018, והחברה אמורה הייתה להשלים את העבודות עד ינואר 2020, אך לא עשתה זאת עד היום. בינתיים, הדיירים חיים בתוך אתר בנייה.

"נציגי התובעים תיארו את הסבל שחווים הם ושאר הדיירים בבניין, שרבים מהם מבוגרים מאוד ומעוטי־אמצעים", כתב הבורר, "וזאת לאור התמשכות העבודות מצד הנתבעת ומצבו הפיזי של הבניין. לדבריהם, עבודות הנתבעת בבניין הופסקו לחלוטין, והם חיים למעשה באתר בנייה מוזנח ומלוכלך".

את הדיירים ייצג עד כה עו"ד יוסי קניג. עו"ד אביב טסה, המייצג כעת את הדיירים, אומר כי ההליך הגיע למבוי סתום, וייתכן שתידרש פנייה לבית המשפט.

 עו''ד אביב טסה / צילום: שחר פליישמן

בפסק הבוררות מצוין כי בתחילה התנגדה גרניט להליך הבוררות, אך בית המשפט קבע כי על הבוררות להימשך. החברה טענה במסגרת ההליך כי "המועד החוזי להשלמת העבודות טרם הגיע", בין היתר בשל התנהלות של הדיירים עצמם, שעיכבה את הביצוע ב־11 חודשים וחצי, וכן בשל מגפת הקורונה והשלכותיה על זמינות ואספקת כוח־אדם, חומרי בנייה ומוצרי גמר.

עוד טענה החברה להשתלטות גורמים עברייניים על הפרויקט ולנטישת הקבלן המבצע כתוצאה מכך. טענת הגנה נוספת הייתה שאחד הבעלים, אביה בן אלחנן, הוא סמח"ט במילואים ולכן מתקשה להשיב במסגרת ההליך המתנהל.

הבורר ציין כי "התנהלות הנתבעת בחודשים האחרונים עולה כדי אי־שיתוף־פעולה עם הליך הבוררות. מחדליה של הנתבעת החלו עוד טרם פרצה המלחמה". באשר לטענות על השפעת הקורונה ציין עו"ד גוריון כי הנתבעת אמורה הייתה להשלים את העבודות בטרם פרוץ המגפה.

בשיחה עם גלובס אמר בן אלחנן: "ההליך התקיים במעמד צד אחד. לא זכיתי להופיע בפני הבורר, שהיה מאוד לא סבלני כלפיי. מדובר בהתנהלות בחוסר תום־לב. אני נמצא במילואים באופן רצוף מאז 7 באוקטובר, וגם לפני המלחמה הייתי במילואים 100 ימים בשנה. מדובר בסוגיה רגישה, ואני עושה כל שביכולתי כדי להחזיר את האתר לעבודה".

4,000 שקל ויותר לדירה עבור כל חודש עיכוב

הבורר עו"ד גוריון קבע את גובה הפיצויים על סמך הכתוב בהסכם בין הדיירים לבין החברה היזמית. סעיף 21 להסכם קבע כי "אם יחול פיגור בסיום העבודה, יהיה על היזם לשלם לבעלים פיצויים לכל חודש איחור, בשיעור של 2,000 שקל לחודש בגין 12 החודשים הראשונים, ושל 4,000 שקל לחודש בגין איחור העולה על 12 חודשים".

הבורר קבע עוד כי גובה הפיצויים יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן ויישא גם ריבית והפרשי הצמדה. כך נקבע הפיצוי לכל דירה על 185,598 שקל, עבור כלל העיכובים עד למרץ 2024.

לסכום זה הוסיף הבורר תשלום של מענק בסך 30 אלף שקל שהתחייבה החברה לשלם - והספיקה לשלם כמחצית ממנו לחלק מהדיירים. בהתאם, הוא קבע כי 16 דיירים יזכו לתשלום של עוד 33,319 שקל כל אחד (צמוד למדד), ו־29 דיירים יפוצו בסכום של 16,660 שקל כל אחד, כך שהסכום הכולל לכל דירה יהיה 202,258 שקל לכל הפחות. לסכומים אלה יתווספו 50 אלף שקל הוצאות משפט.

הפרויקט טרם הושלם, וגובה הפיצויים משקף את העיכוב רק עד מרץ האחרון. לגבי כל חודש עיכוב נוסף, תשלם גרניט הנדסת חיזוק מבנים עוד 4,430 שקל עבור כל אחת מהדירות.

עו"ד טסה טוען כי ישנם בישראל עשרות ואולי אף מאות פרויקטים בתחום ההתחדשות העירונית אשר נותרים "תקועים" במשך שנים מסיבות רבות ומגוונות, וכי התופעה נפוצה עוד יותר בפרויקטים מסוג תמ"א 1/38.